|
|
|
|
מאות תלמידות, זכיות בתחרויות ארציות, הופעות באירועים גדולים, שיתופי פעולה עם אמנים מובילים והמון אהבה. כך הפך סטודיו נוי דאנס לאחד מבתי הספר הבולטים להיפ הופ באשדוד. בלב רובע ח' באשדוד, במרכז קהילתי "חרצית", פועל סטודיו נוי דאנס – בית חם לריקוד, להתפתחות אישית ולהגשמת חלומות. מאחורי הסטודיו עומדת נוי, שמאמינה כי ריקוד הוא הרבה מעבר לתנועות ולכוריאוגרפיה. מבחינתה, כל ילדה שנכנסת לסטודיו צריכה להרגיש אהובה, שייכת ומסוגלת להגשים כל חלום. "החלום שלי הוא שכל ילדה שנכנסת לסטודיו תרגיש שהיא בבית," מספרת נוי יקותיאל(31). "המדליות והגביעים מרגשים אותנו, אבל ההצלחה האמיתית מבחינתי היא לראות ילדה שמגיעה בפעם הראשונה בלי ביטחון, ולאורך הדרך פורחת, מחייכת ומאמינה בעצמה. זו הסיבה שהקמתי את נוי דאנס."
|
|
|
|
|
|
אולי יעניין אותך גם
,
|
|
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, אני מרגישה שיותר ויותר ישראלים מסתובבים עם שאלות קשות שהם כבר חוששים לומר בקול. אחרי אותו יום נורא, שבו מחבלי חמאס רצחו, חטפו ופצעו אזרחים רק משום שהם ישראלים ויהודים, נדמה היה שהאסון יחזיר אותנו לערבות הדדית ולתחושת גורל משותף. אבל ככל שחולף הזמן, הוויכוחים סביב השוויון בנטל, הפטור מגיוס, תקציבי הישיבות, נטל המס, קמפיינים ייעודיים למגזרים מסוימים והמחאות נגד גיוס בני ישיבות רק הולכים ומעמיקים. בזמן שהלוחמים והמילואימניקים ממשיכים לשלם מחיר כבד כדי להגן על כולנו, רבים שואלים האם האחריות הלאומית מתחלקת באמת באופן שוויוני. זו אינה קריאה נגד ציבור כזה או אחר, אלא קריאה לעצור ולשאול האם מדינת ישראל עדיין מצליחה לשמור על תחושת השותפות שעליה הוקמה, או שאנחנו הולכים ומתרחקים ממנה.
|
|
|
|
|
|
|
