סכסוך משפחתי סביב דירה באשדוד הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בעיר: אלמנה ואם לשישה ביקשה לבטל את העברת מחצית מזכויותיה בדירה לבתה, בטענה כי זו ניצלה את תלותה בה והרחיקה אותה מיתר ילדיה. השופטת עפרה גיא דחתה את התביעה במלואה וחייבה את האם בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 35 אלף שקל.

הדירה נרכשה מחברת עמיגור תמורת כ־200 אלף שקל, לאחר שהאם ובעלה המנוח התגוררו בה בשכירות ציבורית במשך כשני עשורים. אף שהיא רשומה בטאבו כיחידה אחת, בפועל היא מחולקת לשתי יחידות מגורים בעלות כניסות נפרדות.

לאחר פטירת האב בשנת 2010 חתמו ששת ילדיהם על הסתלקות מהירושה. בהמשך, ולאחר שרשם המקרקעין סירב לרשום את הפיצול בדירה, תוקן צו הירושה בבית הדין הרבני ושתי היחידות נרשמו על שם הבת. בדיון שנערך אז הסבירה האם כי יתר ילדיה אינם מטפלים בה, בעוד בתה היא שמסייעת לה – ולכן היא מבקשת להעביר את הבית על שמה.

אלא שבתביעה שהגישה מאוחר יותר הציגה האם גרסה אחרת. לטענתה, הבת ניצלה את מצבה ותלותה בה, ניתקה אותה מהטלפון הנייד, מהכבלים ומלחצן המצוקה, ואף איימה כי תשליך אותה לרחוב אם תיצור קשר עם אחיה.

הבת דחתה את הטענות וטענה כי היא זו ששילמה את החזרי המשכנתה במשך כ־20 שנה וכי הוריה הבטיחו לה את הדירה בתמורה לטיפול המסור בהם. עוד העידה כי זכותה של האם להתגורר בדירה נשמרת עד סוף חייה.

בית המשפט קבע כי העברת הזכויות כבר הושלמה ברישום בטאבו, ולכן לא מדובר עוד בהתחייבות עתידית למתנה שניתן לחזור ממנה בקלות. כדי לבטל את ההעברה היה על האם להוכיח כי בעת החתימה נפגע רצונה החופשי – דבר שלא הוכח.

השופטת ציינה כי לא הוכחה תלות מקיפה ויסודית של האם בבתה, באופן ששלל ממנה את האפשרות לקבל החלטה עצמאית. בפסק הדין ניתן משקל גם לכך שהסכסוך המשפחתי החריף לאחר שהתברר כי הדירה מיועדת להיכלל בפרויקט פינוי־בינוי.

בסופו של דבר נדחתה התביעה, והאם חויבה לשלם לבתה הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 35 אלף שקל.