מה זה קדם משפט?

קדם משפט הוא שלב מקדמי בהליך, שנועד לייעל, לפשט ולזרז את ההליך המשפטי. ככלל, בשלב הזה השופט עדיין לא מכריע מי צודק. תפקידו להכין את התיק כך שכאשר יגיע לשלב ההוכחות, המחלוקות יהיו ממוקדות וברורות, והראיות הנדרשות יהיו ידועות מראש.

עם זאת, קדם המשפט אינו רק שלב טכני. תקנה 63(ב)(16) מאפשרת לבית המשפט, במקרים המתאימים, למחוק את כתב התביעה, לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם כתב ההגנה אינו מגלה הגנה. בית המשפט העליון הכיר בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לתת פסק דין כבר בשלב זה, בכפוף להפעלה זהירה שלה (בע"מ 5444/23 פלוני נ' פלונית).

סמכויות בית המשפט בקדם משפט קבועות בתקנה 63 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. בבית המשפט לענייני משפחה חלות גם תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, ובהן הוראות מיוחדות לגבי קדם המשפט ולגבי התייצבות הצדדים. תקנות סדר הדין האזרחי חלות בהליכי משפחה בשינויים המחויבים, ככל שתקנות המשפחה אינן קובעות אחרת.

במה קדם משפט במשפחה שונה מקדם משפט רגיל

תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מעגנת את עקרונות היסוד של ההליך המשפחתי: בית המשפט אחראי לניהול ההליך גם לשם צמצום ההתדיינות, במטרה ליישב את הסכסוך בדרכי שלום אם הדבר אפשרי, תוך התחשבות במכלול ההיבטים של הסכסוך המשפחתי. בית המשפט לא אמור להשאיר את ניהול התיק בידי הצדדים בלבד. הוא נדרש לגלות יוזמה, להתייחס לסכסוך המשפחתי כמכלול ולנסות להביא לסיומו ביעילות וברגישות.

הסיבה פשוטה: בני משפחה ממשיכים לרוב להיות קשורים זה לזה גם אחרי שהתיק נסגר, למשל כהורים לילדים משותפים. לכן בית המשפט לענייני משפחה נותן משקל רב לניסיון לסיים את הסכסוך בהסכמה, גם אם אין חובה להגיע להסכמה בכל תיק.

הבדל מעשי נוסף: חוק בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את הסכסוכים של אותה משפחה בפני ערכאה אחת. כשבני זוג מנהלים כמה תביעות במקביל, למשל רכוש, מזונות וזמני שהות, כל תביעה היא הליך נפרד, אך בפועל בתי המשפט קובעים פעמים רבות דיון משותף להליכים הקשורים, ולעיתים גם שומעים את ההוכחות במאוחד. הדבר תלוי בנסיבות התיק ובהחלטת השופט.

איפה קדם המשפט נמצא בהליך

כדי להבין את חשיבות קדם המשפט, כדאי להכיר את הרצף האופייני של תיק משפחה. זהו מבנה כללי, ולא כל תיק עובר את כל השלבים:

1. הגשת כתבי התביעה וכתבי ההגנה
2. סעדים זמניים, כשיש בהם צורך
3. קדם משפט
4. מינוי מומחים וקבלת חוות דעת או תסקירים, כשיש בהם צורך
5. דיון הוכחות
6. סיכומים
7. פסק דין

חשוב לא לבלבל בין קדם משפט לבין ישיבת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע. ישיבת המהו"ת מתקיימת בשלב יישוב הסכסוך, לפני הגשת התביעות, ומטרתה לבחון אם אפשר ליישב את הסכסוך בדרך מוסכמת. זה אינו קדם משפט.

הדיון המקדמי בין הצדדים לפני קדם המשפט

לפני הישיבה בפני השופט יש שלב שמתנהל בין הצדדים עצמם. לפי תקנה 35 לתקנות סדר הדין האזרחי, בעלי דין מיוצגים חייבים לקיים דיון מקדמי ביניהם בתוך 30 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון. בבית המשפט לענייני משפחה, תקנה 20 לתקנות המשפחה מחילה את החובה הזו על תובענות כספיות או רכושיות, בכפוף לחריגים הקבועים בתקנות.

בדיון המקדמי הצדדים ובאי כוחם נדרשים:

• לתחום את השאלות השנויות במחלוקת
• לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך
• לשקול דרכים לצמצום ההליך ולייעולו
• לאפשר עיון במסמכים נחוצים
• להשיב על שאלות הנחוצות לבירור המחלוקות

לאחר מכן מוגש לבית המשפט דיווח על תוצאות הדיון המקדמי. הדיווח מאפשר לשופט להגיע לקדם המשפט כשהוא כבר יודע מה מוסכם ומה נותר במחלוקת.

בפועל, אחת השאלות הראשונות שהשופט שואל בקדם משפט היא: "דיברתם? ניסיתם להגיע להבנות?" לכן כדאי להגיע לדיון אחרי ניסיון אמיתי להידברות, ולהיות מסוגלים להציג אותו.

חובת התייצבות אישית בקדם משפט

אחד ההבדלים הבולטים בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית משפט אזרחי רגיל נוגע להתייצבות. בהליך אזרחי רגיל בית המשפט רשאי להורות על התייצבות אישית של בעלי הדין, אך אין חובה כללית כזו. בבית המשפט לענייני משפחה החובה קבועה מראש.

לפי תקנה 23 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, בעלי הדין עצמם חייבים להתייצב לדיון בתובענה, לרבות לישיבת קדם המשפט, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. אי אפשר להסתפק בשליחת עורך הדין.

החובה הזו אינה עניין פורמלי. נוכחות הצדדים מאפשרת לשופט לזהות אינטרסים משותפים, לבחון פתרונות מעשיים ולנהל את התיק תוך התחשבות בהיבטים המשפחתיים והרגשיים שלו.

מה קורה אם לא מתייצבים? לפי תקנה 23, אי-התייצבות של בעל הדין דינה כדין אי-התייצבות לפי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, גם אם עורך הדין הגיע. אם התובע לא התייצב, בית המשפט עשוי למחוק את התביעה, ובטעמים מיוחדים אף לדחות אותה. אם הנתבע לא התייצב והתובע כן, התובע רשאי להוכיח את תביעתו ולקבל סעד לפי הראיות. התוצאה בפועל תלויה בנסיבות, ובין היתר בשאלה אם ניתן טעם סביר להיעדרות.

מי נוכח באולם? הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה מתקיימים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. בפועל נוכחים באולם בעלי הדין ובאי כוחם.

מה בית המשפט יכול להחליט בקדם משפט

תקנה 63 לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה לשופט סמכויות רחבות בקדם משפט. בין היתר, בית המשפט רשאי:

• לקבוע את שלבי ההליך ואת המועדים לביצועם
• להורות כיצד יישמעו העדויות ומה יהיה סדר הבאת הראיות
• לפצל את הדיון
• להורות על הגשת תיק מוצגים
• לצרף בעלי דין או למחוק אותם
• להורות על תיקון כתבי טענות או על מחיקת חלקים מהם
• לנסח את רשימת הפלוגתות, כלומר השאלות שבית המשפט יכריע בהן
• למנות מומחה
• לדון בבקשות שהוגשו בתיק
• לתת סעד זמני
• להורות לבעל דין להשיב על שאלות בתצהיר
• לשמוע במקום עדות של אדם הנוכח באולם
• למחוק כתב תביעה, לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם כתב ההגנה אינו מגלה הגנה
• להציע פשרה או הפניה להליך חלופי ליישוב הסכסוך

מינוי מומחים

תקנה 63(ב)(9) מסמיכה את בית המשפט למנות מומחה לשם בירור מחלוקת בין בעלי הדין. בתיקי משפחה זו פעמים רבות אחת ההחלטות המשמעותיות בקדם המשפט. בפרקטיקה, בתיקי רכוש נדרשים לעיתים שמאי, אקטואר או רואה חשבון חוקר. בתיקים שעניינם ילדים עולות לעיתים גם שאלות של מינוי אפוטרופוס לדין או קבלת תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין, לפי ההוראות החלות על כל אחד מאלה.

ניסיון להגיע להסכמה

בקדם משפט בבית המשפט לענייני משפחה השופט ינסה, ולעיתים בצורה מובהקת מאוד, להביא את הצדדים להסכם. תקנה 63(ב)(17) מסמיכה אותו להציע הצעת פשרה, להציע לצדדים שיסמיכו אותו לפסוק על דרך הפשרה או להציע הליך חלופי כמו גישור. זו סמכות ולא חובה, ולא בכל תיק תוצע פשרה.

צדדים חוששים לפעמים שהצעת פשרה מצד השופט מעידה על כך שכבר גיבש עמדה. עצם הצעת הידברות או פשרה אינה מעידה, כשלעצמה, על נעילת דעתו של השופט.

מהניסיון, הכיוון שהשופט משרטט בהצעות שעולות בקדם המשפט משקף לא פעם את האופן שבו הוא רואה את התיק, ולעיתים הוא מקבל ביטוי גם בפסק הדין. לכן חשוב להתייחס אליהן ברצינות, גם כשלא מקבלים אותן.

קדם משפט ראשון, נוסף ומסכם

בחלק מהתיקים מתקיימת יותר מישיבת קדם משפט אחת, בהתאם לצורכי ההליך ולהחלטות בית המשפט. בישיבה הראשונה השופט מכיר את התיק, מברר את המחלוקות ולרוב דן גם בבקשות ובשאלת מינוי מומחים. כשממתינים לחוות דעת או לתסקיר, נקבע לעיתים קדם משפט נוסף לאחר קבלתם.

לפי תקנה 63(ד), בישיבת קדם המשפט המסכמת בית המשפט מורה על סדרי הדיון, ובין היתר קובע:

• מועדי שמיעת העדים
• מועדי הגשת הסיכומים
• מגבלות הזמן לעדויות, לחקירות ולסיכומים

אם ההליך לא הסתיים קודם לכן בהסכמה או בהחלטה מכרעת, אחרי קדם המשפט המסכם התיק עובר לשלב ההוכחות.

מתי לא מתקיים קדם משפט

קדם משפט אינו חובה בכל תיק. תקנה 22 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מאפשרת לבית המשפט להורות שבהליך מסוים לא תתקיים ישיבת קדם משפט. במקרה כזה בית המשפט יקבע במקום הישיבה את סדרי ניהול ההליך, ובהם הוראות לגבי הגשת רשימת עדים ואופן הדיון בבקשות.

כמה זמן לוקח קדם משפט?

לשאלה הזו שלושה היבטים: מתי נקבע הדיון, כמה ישיבות יתקיימו, וכמה זמן נמשכת כל ישיבה.

מתי נקבע קדם המשפט? לפי תקנה 61(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ישיבת קדם המשפט נקבעת לאחר הגשת כתב הטענות האחרון. לכן אי אפשר לחשב את מועד קדם המשפט ממועד הגשת התביעה בלבד. צריך להביא בחשבון את מועד ההמצאה לצד השני ואת הזמן שעומד לרשותו להגיש כתב הגנה.

כמה ישיבות? תקנות סדר הדין האזרחי מבטאות שאיפה שבבית משפט השלום שלב קדם המשפט לא יימשך יותר משתי ישיבות. בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום, ולכן זה היעד גם בתיקי משפחה. מדובר ביעד ולא במגבלה קשיחה: בתיק מורכב, למשל כשממתינים לחוות דעת מומחה או לתסקיר, ייתכנו ישיבות נוספות.

כמה זמן נמשכת הישיבה עצמה? התקנות אינן קובעות משך לישיבה, והוא משתנה לפי מספר המחלוקות והבקשות ולפי אופן ניהול הדיון. מהניסיון המעשי, דיון קדם משפט בבית המשפט לענייני משפחה נמשך בדרך כלל בין חצי שעה ל-45 דקות. בזמן הזה השופט עובר על המחלוקות, דן בבקשות ובוחן אפשרות להסכמה, ולכן חשוב להגיע כשהטענות המרכזיות מגובשות ומוכנות להצגה קצרה וממוקדת.

חשוב לזכור שהמתנה לתסקיר או לחוות דעת מומחה משפיעה על לוח הזמנים של ההליך כולו, ולעיתים מאריכה אותו בחודשים. זו אחת הסיבות להעלות את הצורך בהם מוקדם ככל האפשר.

איך מתכוננים לקדם משפט

העלו את הצורך במומחה מוקדם. אין חובה לחכות לקדם המשפט כדי להעלות את הצורך במומחה או בתסקיר. כשהצורך ברור כבר אחרי הגשת כתב ההגנה, מומלץ להגיש בקשה מתאימה בהתאם להחלטות ולמועדים שנקבעו בתיק, כדי שבית המשפט יוכל לתת בה הוראות מוקדם ככל האפשר. תסקיר של עובדת סוציאלית, למשל, לוקח זמן רב.

דאגו לגילוי מסמכים. השתמשו בדיון המקדמי כדי לעיין במסמכים שבידי הצד השני. אם הוא לא חשף את כל המסמכים הרלוונטיים, אפשר לשקול בקשה לגילוי מסמכים. לפי סוג המסמך ונסיבות התיק, אפשר לבחון גם צירוף פסיקתא שתאפשר פנייה ישירה לבנק, או בקשה לתצהיר גילוי מסמכים מלא.

הגיעו עם טווח ברור. השופט ינסה להביא להסכם. מי שמגיע לדיון בלי לדעת מה הסכום או ההסדר המינימלי והמקסימלי שהוא מוכן לקבל, מתקשה לנצל את ההזדמנות. כדאי להגיע גם עם רעיונות לפתרונות יצירתיים, ולזכור שמדובר בדיון מקדמי.

בדקו אילו בקשות יידונו. עברו על ההחלטות בתיק ועל המועדים שנקבעו לקראת הדיון. אם בהחלטה על בקשה כלשהי נכתב שהיא "תידון בדיון", צריך להגיע מוכנים לטעון בה באופן מלא. אם בית המשפט הורה להגיש רשימת בקשות לקראת קדם המשפט, הקפידו לכלול בה את כל מה שנדרש.

הכינו את עצמכם לנוכחות אישית. השופט עשוי לפנות אליכם ישירות. חשוב להגיע רגועים, להכיר את כתבי הטענות ולהציג גרסה עקבית עם מה שנטען בהם. יכולות להתקיים גם חקירות של הצדדים ישירות אז חשוב להיות מוכנים לכל תרחיש.

שאלות נפוצות על קדם משפט

האם חובה להגיע לקדם משפט בעצמי, או שמספיק שעורך הדין יגיע? בבית המשפט לענייני משפחה חובה להתייצב אישית, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. היעדרות עלולה להיחשב אי-התייצבות לדיון.

כמה זמן נמשך דיון קדם משפט? אין משך קבוע בתקנות. מהניסיון המעשי, בדרך כלל בין חצי שעה ל-45 דקות. השאיפה היא שלב קדם משפט של עד שתי ישיבות, ובתיקים מורכבים ייתכנו יותר.

האם אפשר להגיע לקדם משפט בלי עורך דין? כן, בעל דין רשאי לייצג את עצמו. עם זאת, קדם המשפט הוא שלב שבו מתקבלות החלטות משמעותיות על מומחים, ראיות והמשך ההליך, ולכן יש יתרון ממשי להגעה עם ייצוג.

מה קורה אם אחד הצדדים לא מגיע? התוצאה תלויה בזהות הצד שנעדר ובנסיבות. היעדרות התובע עלולה להוביל למחיקת התביעה, והיעדרות הנתבע עלולה לאפשר לתובע להוכיח את תביעתו ולקבל סעד.

האם בקדם משפט ניתן פסק דין? ברוב המקרים קדם המשפט משמש לניהול התיק ולהכנתו. עם זאת, במקרים המתאימים בית המשפט רשאי כבר בשלב זה למחוק תביעה, לדחות אותה או לתת פסק דין. אם הצדדים מגיעים להסכמה, בית המשפט יכול לאשר אותה ולתת לה תוקף של פסק דין.

האם השופט מחויב להציע פשרה? לא. הצעת פשרה היא סמכות ולא חובה. עם זאת, תקנות המשפחה מכוונות את בית המשפט לנסות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ולכן מקובל מאוד שהשופט יפעל באופן אקטיבי לקידום הסכמה. הצעה כזו אינה מעידה שדעתו כבר נעולה.

לסיכום

קדם משפט בבית המשפט לענייני משפחה הוא שלב שבו נקבעות לא מעט מהעובדות של המשך התיק: אילו מחלוקות יוכרעו, אילו מומחים ימונו, אילו ראיות יידרשו ומתי. הצדדים מתייצבים בעצמם, השופט מנהל את הדיון באופן פעיל, בוחן ברצינות אפשרות להסכמה, ובמקרים המתאימים אף מכריע בתיק כבר בשלב זה. בכל אופן אפשר בהחלט להבין מה הכיוון של השופט כבר בישיבת קדם משפט. הכנה נכונה, הגשת בקשות בזמן והגעה עם עמדה ברורה יכולות לחסוך חודשים של התדיינות.

עו"ד נאור גלמור עוסק בדיני משפחה ומייצג נשים וגברים בהליכי גירושין, רכוש, מזונות וזמני שהות בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים. לקביעת פגישת ייעוץ: 050-8819643