סמל ראשון דוד רטנר ז"ל נולד ב-10 בינואר 2003 בעיר סימפרופול שבחצי האי קרים, אוקראינה. כשהיה בן שנתיים, ב-20 בנובמבר 2005, עלה לארץ עם הוריו. דוד גדל באשדוד יחד עם שלושת אחיו - יוסף, שלמה ואריאל משה, ושתי אחיותיו - אסתר ובתאל חן.

דוד היה חובב ספורט מושבע, במיוחד כדורגל, אהב לשמוע מוזיקת ראפ ואף כתב והלחין בעצמו במהלך שירותו הצבאי.

הוא היה חובב אוכל מושבע, והתענג במיוחד על גבינות - טוסטים, חצ'פורי ומאכלים מרוקאים שהיו אהובים עליו במיוחד.כבר מגיל צעיר ניכר כי דוד הוא אדם מיוחד, מלא באהבה ונתינה.

הוא סיים את לימודיו בתיכון מקיף א' באשדוד בשנת 2021, ובאוגוסט אותה שנה התגייס לשירות קרבי בגולני, שם הפך ללוחם מהשורה הראשונה.

לחימה עד טיפת הדם האחרונה:

ביום פרוץ המלחמה, 7 באוקטובר 2023, דוד היה במוצב נחל עוז יחד עם חבריו למחלקה. כתפקידו כנגביסט, עלה למגדל התצפית ופתח באש לעבר עשרות המחבלים שתקפו את המוצב, כשהוא מונע בגבורה את כניסתם.

מאוחר יותר, כשהיה סמוך למקלט של הבסיס והמשיך להילחם, נפגע מירי בצווארו.

למרות פציעתו הקשה, דוד סירב לוותר, המשיך להילחם במשך שעות עד שגופו לא יכול היה לשאת זאת עוד. הוא נפל כגיבור, בהגנה על חבריו ועל מדינת ישראל.

ביום לכתו הובא דוד למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד.

אדם של אהבה וחוזק:

דוד חי חיים של אהבה אינסופית למשפחתו, לחברתו דיאנה, לחבריו ולארץ ישראל. הוא היה מוקף באנשים שאהבו אותו מכל הלב, ביניהם חבריו הקרובים גיא (חבר ילדות מגיל 2.5), ניקיטה וארטיום (חברים מגיל 6), וחבריו לנשק ניב, ליאב, אייסון ופלג.

הוא היה אדם שתמיד רצה להספיק הכול - להקדיש זמן גם למשפחה וגם לחברים. החיוך שלו היה מדבק, האהבה שהעניק הייתה עצומה, והלב שלו - גדול מהחיים עצמם.

משפט ממנו שהולך איתך?

"דוד האמין בכל ליבו במילים: "אין אהבה גדולה יותר מאשר לתת את חייו עבור חברו". אמונה זו הובילה אותו לאורך כל חייו, והתגשמה במעשה הגבורה האחרון שלו".

מורשתו של דוד

דוד רטנר ז"ל היה אדם יוצא דופן - חזק, רגיש, נדיב ואהוב. הוא הקרין עוצמה פנימית ושלווה, היה חבר אמת, ואדם שתמיד ידע לתת מבלי לצפות לתמורה. הוא חי את חייו עם תשוקה ואומץ, ונפל כשהוא מגן בגופו על חבריו ועל מדינת ישראל.

סיפורו וגבורתו יישארו חקוקים בלבבות כל מי שהכיר אותו, ויהוו מקור השראה לדורות הבאים.