|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על קו הזינוק עמדו שתי דמויות קוטביות: מצד אחד, שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון (אלפריח) – בשר מבשרה של הפריפריה, בן למשפחה עיראקית מרובת ילדים שגדל בדירת שני חדרים של עמידר במעברה, שופט שמרן וימני המוכר ברגישותו החברתית למוחלשים.
מצד שני, עו"ד פרטי - מיכאל ראבילו – אירופי, בן לשושלת משפטנים ואנשי אקדמיה מיוחסת, המייצג אליטה כלכלית ותרבותית סגורה.
ההיגיון אומר – השופט אלרון אמור להיות הבחירה הטבעית. הן מבחינת הרקורד האישי המרשים והן מבחינת הרקע.
הליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית אמורים היו לראות בבחירה בשופט אלרון כ– ניצחון של "ישראל השנייה" על פני האליטות.
אולם, במבחן המציאות הממשלה בראשות הליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית, ניהלה מלחמת חורמה "והתאבדה" פוליטית כדי להבטיח את ניצחונו של האליטיסט ראבילו, תוך הפעלת לחצים חסרי תקדים על חברי הכנסת.
כיצד ניתן להסביר את הפער הזה?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
במשך עשרות שנים בנו נסיכויות המפרץ את עצמן כסיפור הצלחה מסנוור: גורדי שחקים, נמלי ענק, חברות תעופה יוקרתיות, מונדיאל, אוניברסיטאות מערביות, ערוצי טלוויזיה גלובליים, קרנות השקעה עצומות ועוד.
הם בנו עם הכסף המשחד - קשרים עמוקים במסדרונות הכוח בוושינגטון, לונדון, פריז ואפילו במוקדי השפעה בישראל, ובמקביל- חלקם אף ממנו ארגוני טרור. הם משכו בסיסי צבא אמריקאים אדירים להגן עליהם,
אבל לפתע הן נראות הכי מבוהלות וחלשות מול הטילים של איראן הענייה,עם הכי פחות קשרים והשפעה בעולם. מסתבר שמתחת לשכבת הזהב והמותגים, מדינות המפרץ הן מהמרחבים הפגיעים והרכים ביותר בעולם.
העושר שלהם, בית הזכוכית השביר שהם בנו, חוסר היכולת שלהם מלספוג טילים - הפך אותן לנקודת התורפה העיקרית בשאלת המשך המלחמה מול איראן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נועם בתן מגיע לווינה עם "Michelle", שיר שמדורג גבוה יחסית בהימורים, אבל אם בשנים האחרונות, הקהל הרחב הצביע בניגוד לשופטים הבעייתיים והמוטים באירופה (בשלוש השנים האחרונות ישראל הובילה פעם אחר פעם בהצבעת "שאר העולם", קטגוריה שמאפשרת הצבעה ממדינות שאינן משתתפות בתחרות) השנה השנה, בניגוד לשנים קודמות, השופטים חזרו להיות גורם משמעותי יותר גם בחצאי הגמר. בנוסף, התפרצה סערה שמעמידה כל נקודה ישראלית תחת חשד.
באירוויזיון 2026 ישראל לא נשפטת רק על שלוש דקות של מוזיקה. היא נשפטת גם על מלחמה, פוליטיקה, קמפיינים, הצבעות וחשדנות אירופית הולכת וגוברת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
