כריך

כל הכתבות הקשורות לכריך באתר אשדוד נט
מגזין אשדוד
יש בליבנו התרגשות מרובה בכל יום, אשר מתקרבים ליום הגדול, אשר בקהילתנו הקדושה "שובה ישראל", קידשו ליום עליה לקבר הצדיק, בעל הפלא יועץ. כשבע שנים, שזכינו להתמיד בנסיעה קדושה זו, הנסיעה מסמנת לנו את התמרור האחרון, לפני יום הדין, יום ראש השנה, מרגישים אנו בנפשינו שנסיעה קדושה זו, כריכוך וכריצוי לשמים, למיתוק הדינים. עוברים במשך השנה, דברים שונים ומשונים ובליבנו מרגישים, בכל עת וזמן, שישועת ה' כהרף עין וזכות רבי אליעזר פאפו, מעורר בשעות צרה רחמים וחינא וחיסדא לפני מלך יושב על כיסא דין. ובשעות קשות, מרגישים את הבטחתו של בעל הפלא יועץ: ממי שאקבל טובה, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אחזיר טובה. יום יום, שעה שעה ובזמנים אשר אינם זמנים מן המיניין, מרגישים שברוך אומר ועושה, את אשר אמר והבטיח, מקיים ועושה. ובמיוחד, בשנה קדושה זו, אשר מרגישים שראש השנה הבא עלינו, יהיה מראשי השנה המכריעים שהיו במאות שנים האחרונות, עם ישראל עומד לפני שנה של הכרעות גדולות, שנה שלא נתפלא אם תהיה שנת חרב ומלחמה, מהשנים אשר עת דודים הנה זה בא, שנה שבעז"ה "ותחזינה עינינו בשובך לציון במהרה". ולכן, כל דרך לעורר רחמים על הכלל ועל הפרט ולמתק את הדינים, נקפיד בה בל כח ובזכות, אל כביר לא ימאס תפילת רבים, הרבים אשר זוכים להיות על קיברו הקדוש ולשפוך תחינה, ככלב בן יפונה במערת המכפלה, הקב"ה פלא יועץ לנו "ויעלזו חסידים בכבוד וירננו על משכבותם", ויחד כולנו, כאיש אחד בלב אחד ובאגודה אחת נקבל עלינו, עול ממלכות שמים ונתקרב קירבת אמת ליוצרנו, בוראנו, צורנו וגואלנו. הנה, חשבנו בדעתנו יסוד גדול, הרבה פעמים הדרך לעבירה יותר קשה מהעבירה עצמה, וידוע מעשה על החוזה מלובלין, אשר היה אחד מחסידיו, אשר סרח את דרכו וקילקל את מעשיו עד שנהיה מומר לדבר עבירה והחוזה מלובלין נלחם בו, בכל כוחו וציווה את כל תלמידיו להתרחק ממנו ריחוק גדול וכל אחד מבני הישיבה, אשר דיבר עימו לשלום החוזה מלובלין, כעס עליו וגער בו באומרו אין שלום לרשעים אמר ה'. והנה, באחד הימים בא אצל החוזה מלובלין אחד ממלכי ארץ פולין, גוי מהגויים החשובים בעולם החוזה מלובלין, קירבו כיבדו כבוד מלכים ונהג עימו במלכות גדולה, אותו יהודי מומר, אשר סרח את דרכו, בא לפני החוזה ושאלתו בפיו: זה השר גוי ודאי, אני רק מתקרב לגוים ואיני מתנהג כבני קהילתך, מדוע אותי שונאים ורודפים ומגדפים ואת הגוי מכבדים ומוקירים? ענה לו החוזה מלובלין ואמר: בפרשת כי תצא מובא דין בן סורר ומורה- הורגים אותו בסקילה. והנה, סקילה היא העונש הקשה ביותר, מארבע מיתות בית דין ורוצח שרצח נפש, הורגים אותו בסאיף שהיא מיתה פחות קשה. אם כך, מדוע בן סורר ומורה שעדיין לא עשה כלום, במיתה הקשה ביותר ורוצח שרצח, במיתה קלה יותר? ענה ואמר החוזה: רוצח קם והרג, אך בן סורר ומורה, הדרך ארוכה שמתדרדר, כל כך רעה היא וכל כך מושחתת היא, עד שמיתתו הקשה, היא על הדרך הרעה, יותר מהמעשה הרע. דרך רעה, הרבה פעמים קשה יותר מהמעשה הרע, לכן צריך להיזהר מהדרך למטרה. הרבה אנשים רוצים לעשות טוב, אך בדרך לטוב, עושים הרבה מאוד רע וזה מה שנאמר: "צדק צדק תרדוף" ונקשה מדוע כפל יאמר צדק תרדוף? אלא, התורה מזהירה אותנו, אל תראה רק את המטרה הסופית של הצדק, אלא גם כשאתה רוצה את המטרה של הצדק ואתה רודף למטרה, ברדיפה תיזהר, שגם היא תהיה בצדק, ולא מטרת צדק ובדרך עוול. ישתדל האדם, בכל כוחו, לשים מול עיניו שתי דרכים; דרך אחת, גדולת הבורא ודרך שנייה שפלות ונחיתות עצמו. לפעמים, צריך להתנהל בחיים בכח גבורת הבורא בגדר ויגבה ליבו בדרכי ה' ולפעמים בשפלותו ובפחיתות ערכו. ועל זה אפשר לבאר ולאמר, המשנה בפרקי אבות: עקביא בן מהלאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון; מאין באת? מטיפה סרוחה ולאין אתה הולך? לעפר ורימה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני הקב"ה. והנה, כשנתבונן, נמצא שהמשנה זו, כופלת את עצמה; מתחילה הדברים תמוהים, מאין באת לפני מי אתה עתיד וכו' וחוזרת מטיפה סרוחה אל רימה ותולעה- אם כך, מדוע כך פני הדברים? ואפשר לפרש ולאמר, על פי דברנו, עקיבא בן מהלאל מלמד אותנו שתי התפיסות של החיים, או גבורת ה', או מיעוט ערכנו- הוא מתחיל מאין באת, מי האבות הקדושים שלך, צדיקים וחסידים אבותינו הקדושים; לאין אתה הולך, למקום מרומם וגבוה בשמים, לפני מלך מלכי המלכים ודאי שם מעלתך גבוה ורמה. אך אם דרך הזו של רוממות ה', ויגבה ליבו בדרכי ה', אינה משפיעה ואינה מספיקה, אז באה הדרך השניה, מטיפה סרוחה אל מקום רימה ותולעה וכן אוי לך מיום הדין ומיום המשפט. וזה אלו שתי הדרכים, אשר ינהג בהם האדם בימים אלו. וכך, מצאנו אצל אברהם אבינו, אשר לוט שהיה יצר הרע של אברהם, אברהם אומר לו "הפרד נא מעלי", אברהם רוצה לחתוך ממנו את היצר הרע ואומר ליצר הרע שהוא לוט, עם הימין, אם אתה רוצה יצה"ר להכניע אותי בגבורת ה', לקלקל אותי בגאווה, אני אלך לשמאל, למיעוט ערכי, מי אני ומה אני טיפה סרוחה, עפר ורימה ואם אתה רוצה היצה"ר להכניע אותי בשמאל, להפיל אותי ליאוש במיעוט ערכי, אני אלך לימין לגבורה ולרוממות ה'. וכן, זה מה ששולח יעקב לעשו, לפני פגישתם ויהי לי שור וחמור, שור מראה על גבורה, על כח; חמור מראה על ריפיון והתרפסות. זה מה שאומר יעקב לעשו, כל דרך שתבוא אליי, אני מוכן, בכל כח, בשני הדרכים ל- כי תצא למלחמה. אך, נחדד בנפשינו, שיש שני דרכים שאפשר להתקרב להקב"ה: התעוררות - שאדם מתעורר משמים והיא נקראת התעלותא דלעילא והתעוררות מלמטה והיא נקראת התעוררותא דלמטא וצריך לדעת, שהאדם צריך לפתוח את הפתח הראשון, פיתחו לי כפיתחו של מחט ואני אפתח לכם כפיתחו של אולם ובמיוחד, בחודש אלול, שהאדם צריך לעשות את הצעד הראשון כלפי הקב"ה ודרשו ואמרו אלול ר"ת: אני לדודי ודודי לי - כשנדקדק "אני" צריך להיות ראשון, את הפיתחו לי כפתחו של מחט ואחרי כן, דודי לי, כפיתחו של אולם. כך מובא בפסוק "וצדקה תהיה לנו כי נשמור", מתי הקב"ה יתן לנו צדקה, שזו קבלת תפילותנו כי נשמור כאשר אנו נחיל ראשונים את התשובה כאשר האדם מתחיל ראשון, הקב"ה מסייע לו מן השמים. נחזק עצמנו במלאכים טובים, פרקליטים טובים ונתקרב להקב"ה ותפיתלתנו תהיה נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו ברכה והצלחה וישועה מרובה וגאולתנו תיהיה גאולה שלמה. בית הרב.
ידיעות אשדוד
אבקשה טוב לך
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים. ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין. מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו. בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'. וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים. וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח) מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו) שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי" למי נושא עוון למי שעובר על פשע והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי. וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר: " אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה" " אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות. מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?! נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות. הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי. ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות. והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו. מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה. ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים. ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות. הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז ! כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע. אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים. אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין. הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו בשורות טובות ישועות ונחמות!
מגזין אשדוד
אבקשה טוב לך
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים. ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין. מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו. בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'. וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים. וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח) מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו) שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי" למי נושא עוון למי שעובר על פשע והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי. וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר: " אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה" " אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות. מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?! נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות. הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי. ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות. והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו. מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה. ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים. ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות. הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז ! כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע. אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים. אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין. הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו בשורות טובות ישועות ונחמות!
ידיעות אשדוד
אבקשה טוב לך
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים. ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין. מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו. בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'. וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים. וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח) מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו) שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי" למי נושא עוון למי שעובר על פשע והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי. וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר: " אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה" " אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות. מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?! נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות. הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי. ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות. והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו. מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה. ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים. ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות. הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז ! כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע. אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים. אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין. הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו בשורות טובות ישועות ונחמות!
1 2 3 4
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה