עד 2017, בתי המשפט האזרחיים, ככלל, חייבו את האב במזונות ילדיו בלא קשר ליכולתו הכלכלית ולהיקף המשמורת והשהות אצלו, ואף אם מצבה הכלכלי של האם טוב יותר.

בחודש יולי 2017 קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה ומהפכנית – הלכת השוויון - לפיה, מקום בו שני ההורים מקיימים משמורת שוויונית על ילדיהם בגילאי 6 עד 15, שני ההורים יחויבו באופן שוויוני במזונות הילדים. חלוקת החיוב הכספי בין ההורים תיקבע על פי יכולתו הכלכלית של כל הורה. יותר מכך, במקרה בו הכנסות ההורים "שקולות" זו לזו, אפשר שכל הורה יישא במזונותיו.
בפסק הדין, לכאורה, תחם בית המשפט העליון את המקרים בהם תחול הלכת השוויון, והם משמורת משותפת וכושר השתכרות שקול. מכאן, שלצד שינוי התפיסה המהותי העולה מפסק הדין, מגבלותיו ומורכבותו יצרו גם לא מעט שאלות ואף מבוכה בנוגע ליישומו הלכה למעשה.

.
בשנים שחלפו מאז הלכת השוויון, ניתן לראות שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה המיישמים את הלכת השוויון במדויק, וכאלה המעניקים לה פרשנות המביאה ליישומה באופן חלקי או לאי יישומה כלל. מכאן שעל אף תיחום הנסיבות הספציפיות שבפסק הדין, יש לו השכלות רחבות גם במקרים בהם המשמרות אינה משותפת אך קרובה או במקרים בהם הקטינים מתחת לגיל 6.
אמנם מטרת הלכת השוויון הייתה ליצור אחידות משפטית ולתקן עוול בענייני המזונות מעל גיל 6, אך עדיין לבית המשפט לענייני משפחה היה ונותר שיקול דעת רחב לחלוקת הנשיאה בהוצאות הילדים, אשר תיקבע על בסיס נתוני התיק ואשר לא תמיד תהא שוויונית.

.
בתי הדין הרבניים מצדם השמיעו ביקורת על הלכת השוויון שכן לטעמם, ככלל, החלוקה בין ההורים לא אמורה להיות שוויונית, שיעור המזונות הוא על פי צרכי הילד ולא על פי עושרו של האב ובחינת השאלה האם יש מקום לחייב את האם תיעשה רק לאחר מיצוי יכולותיו של האב.

.
הלכת השוויון והפחתת מזונות שנקבעו בעבר:
המצב המשפטי קודם להלכת השוויון הוא שכדי להביא להפחתה או הגדלה של דמי מזונות נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי לרעה או לטובה, מתמשך ובלתי צפוי, כזה שלא יהא זה צודק להותיר את הסכום שנקבע על כנו.

בית המשפט העליון לא דן בשאלה האם הלכת השוויון עצמה מהווה שינוי נסיבות המצדיק התערבות בשיעור מזונות שנקבעו קודם להלכה, ונכון להיום אין תשובה אחת בעניין זה.

.
שופטים רבים סבורים כי אין תחולה רטרואקטיבית של הלכת השוויון ועדיין נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי להצדיק פתיחת תיקי מזונות סגורים. מנגד, נשמעו דעות לפיהן הלכת השוויון מהווה בעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את בחינת שיעור המזונות מחדש.
מדובר בנושא מורכב המגלם בתוכו השכלות כלכליות כבדות משקל, וישנה חשיבות עצומה להתייעצות עם עורך דין אשר יבחן את נסיבותיו הספציפיות של התיק.

לאינדקס של עו"ד פזית ונדל

.