בכתב האישום נטען כנגד האישה ארבע עבירות של תקיפת בן זוגה  מהם שלוש עבירות איומים, נזק לרכוש בכוונה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

עלפי כתב האישום – בחודש ספטמבר 2009 האישה איימה על בעלה כי: "אתה תבוא איתי לעורך דין שלי, תיתן לי את הבית, תיתן לי 7,000 שקל, תשלם לי את המשכנתא ולא תראה את הילד. ואם לא, ידקרו אותך".
בהמשך, טען הגבר כי אשתו סטרה לו, חבטה בגבו, בעטה בו ואיימה עליו: "אם לא תעשה את מה שאני אומרת לך, אתה תהיה מסכן". עוד היא שברה את הטלפון הנייד ואיימה: "אני אגיש תלונת שווא שאנסת את הילדה והרבצת לי".
עוד טען הגבר כי במהלך אותו החודש – אשתו תקפה אותו, חבטה בראשו ודרשה ממנו לוותר על כל זכויותיו ועל רכושו. הבעל טען כי התנהגותה האלימה של אשתו התבטאה גם בעבר עת כמה שנים קודם לכן, השליכה עליו פמוטי מתכת.

האישה כפרה בכל האשמות שיוחסו לה בכתב האישום. היא טענה כי בעלה הוא זה שאיים עליה לאחר שהזמינה משטרה ולכן הוא הגיש תלונה נגדית.
האישה הודתה שזרקה את הטלפון הנייד של בעלה, אך לטענתה, עשתה זאת מתוך פחד, לאחר שהרים אגרטל לכיוונה ואיים להרוג אותה.

הבעל טען מנגד כי הוא הודיע  לאשתו כי הוא הולך להגיש תלונה. כאשר הגיע לתחנת המשטרה הוא המתין שעתיים וחצי - עד חצות, מאחר והצוות היה עסוק. הוא החליט לחזור הביתה והגיע שוב בבוקר להגיש את התלונה.
לחוקרת הוא סיפר כי זאת לא התקיפה הראשונה וכי אשתו תמיד תוקפת אותו. כמו במקרה נוסף בו היא זרקה עליו נעליים בזמן חופשה בחו"ל במלון בו הם שהו.  

 בהזדמנות אחרת הוא אמר לה, לאחר שחבטה בראשו, ולפני שהניידת הגיעה: "את תשבי בכלא על תלונת שווא, והפעם אני אדאג שזה יקרה".
לשאלה מדוע לא הזעיק את המשטרה כשתקפה אותו, השיב כי אינו רוצה להגיע למצבים קיצוניים והוא ממשיך לקוות שיוכל להיפרד ממנה בהליכים רגילים.

עוד טען הבעל כי הוא מאוים באופן קבוע ע"י אשתו שאומרת לו "יחסלו אותך העבריינים שלי". בחקירתה הנגדית אישרה הנאשמת כי המתלונן רוצה להתגרש ממנה וכי אינה מעוניינת בכך.

 השופטת גילת שלו הרשיעה את האישה וציינה כי "הנאשמת הזמינה את המשטרה בתואנות שווא על מנת להרתיע את המתלונן מלהגיש תלונה".