מנהל האתר
18.07.11 / 18:08
להאזנה לתוכן:
התובעים, תושבי אשדוד והסביבה טוענים לפגיעה ארוכת שנים ומתמשכת באיכות חייהם, העולה לטענתם מהמפעל באשדוד. הם דורשים לפצותם בסכום אדיר של מאות מיליונים, ובנוסף הם מבקשים שבית המשפט יורה על עצירת המפגעים, שלטענתם נגרמים מהמפעל
שני תושבים ממושב ניר גלים (אילה רונן ויעקב קליין) ותושבת אשדוד (אולגה פלאום) הגישו בקשה לייצוגית בסך כ-642 מיליון ₪ נגד חברת אגן כימיקלים מאשדוד, בטענה לאחריותה למטרדים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מפעילות המפעל, המצוי באזור התעשיה הצפוני של אשדוד.
באמצעות עו"ד רם גורודיסקי, טוענים התובעים לפגיעה באיכות חייהם של תושבי אשדוד והמושבים בסביבה עקב מטרדים סביבתיים ומפגעי ריח רעים. בכתב התביעה נכתב כי כבר בשנת 1988, לפני כ-23 שנה, תועדו תלונות של תושבים הקשורות למפגעי ריח, שמקורם לכאורה מהמפעל. בין המטרדים הם מונים רעש בלתי סביר וחומרים שונים הגורמים לריחות רעים ועזים.
התובעים טוענים בכתב התביעה שבמשך שנים, נושא הגנת הסביבה היה תחום רדום ובלתי ידוע, ולכן קיבלו התושבים את הדבר כגזירה משמיים. ברבות השנים, עם התגברות המודעות האזרחית לזכותו הבסיסית של כל אדם להימנע מלספוג אל גופו חומרים שונים ולסבול מרעש, ועקב החמרת המפגעים אותם, לטענתם, פולט המפעל, גבר גם מאבקם של תושבי האזור.
אחת התובעות, אילה רונן, ד"ר לפיזיקה, מציינת כי בחרה להיות ממובלי המאבק במפגעים הסביבתיים שלדבריה מפיץ המפעל, והיא משקיעה שעות רבות במאבק הסביבתי, הגוזל את מרבית זמנה הפנוי. לדבריה, כאשר התגבר והתעצם מאבקם של התושבים נגד חברת אגן כימיקלים, סימנה החברה את התובעת כ"גורם בעייתי" ורמזה לה כי אפשר ותוגש נגדה תביעת דיבה אם תמשיך להוביל את המאבק.
התובעים מבקשים לייצג את תושבי המושבים ניר גלים ובני דרום, וכן את תושבי העיר אשדוד וכ-220,000 איש העושים שימוש בכביש 41, שהינו כביש הגישה הצפוני לאשדוד, הסמוך ביותר למפעל, ומעריכים את נזקיהם בהערכה שמרנית בסכום של כ-642.5 מיליון ש"ח. בנוסף הם מבקשים מביהמ"ש להורות לאגן כימיקלים להפסיק כל פעילות הגורמת למפגעי ריח ורעש, ולנקוט באמצעים הדרושים למנוע את יצירתם.
באמצעות עו"ד רם גורודיסקי, טוענים התובעים לפגיעה באיכות חייהם של תושבי אשדוד והמושבים בסביבה עקב מטרדים סביבתיים ומפגעי ריח רעים. בכתב התביעה נכתב כי כבר בשנת 1988, לפני כ-23 שנה, תועדו תלונות של תושבים הקשורות למפגעי ריח, שמקורם לכאורה מהמפעל. בין המטרדים הם מונים רעש בלתי סביר וחומרים שונים הגורמים לריחות רעים ועזים.
התובעים טוענים בכתב התביעה שבמשך שנים, נושא הגנת הסביבה היה תחום רדום ובלתי ידוע, ולכן קיבלו התושבים את הדבר כגזירה משמיים. ברבות השנים, עם התגברות המודעות האזרחית לזכותו הבסיסית של כל אדם להימנע מלספוג אל גופו חומרים שונים ולסבול מרעש, ועקב החמרת המפגעים אותם, לטענתם, פולט המפעל, גבר גם מאבקם של תושבי האזור.
אחת התובעות, אילה רונן, ד"ר לפיזיקה, מציינת כי בחרה להיות ממובלי המאבק במפגעים הסביבתיים שלדבריה מפיץ המפעל, והיא משקיעה שעות רבות במאבק הסביבתי, הגוזל את מרבית זמנה הפנוי. לדבריה, כאשר התגבר והתעצם מאבקם של התושבים נגד חברת אגן כימיקלים, סימנה החברה את התובעת כ"גורם בעייתי" ורמזה לה כי אפשר ותוגש נגדה תביעת דיבה אם תמשיך להוביל את המאבק.
התובעים מבקשים לייצג את תושבי המושבים ניר גלים ובני דרום, וכן את תושבי העיר אשדוד וכ-220,000 איש העושים שימוש בכביש 41, שהינו כביש הגישה הצפוני לאשדוד, הסמוך ביותר למפעל, ומעריכים את נזקיהם בהערכה שמרנית בסכום של כ-642.5 מיליון ש"ח. בנוסף הם מבקשים מביהמ"ש להורות לאגן כימיקלים להפסיק כל פעילות הגורמת למפגעי ריח ורעש, ולנקוט באמצעים הדרושים למנוע את יצירתם.