פקח של עיריית אשדוד הגיש תביעת דיבה נגד בעל עסק שקילל אותו והכפיש אותו ברשתות החברתיות אחרי שרשם דוחות לחובתו בית המשפט פסק שהוא יפצה אותו בכ-65 אלף שקל.

השופטת, רחלי טיקטין עדולם, דחתה את גרסת הנתבע - בעל חנות בגדים ואביזרי לבוש ברובע א' באשדוד, שלפיה הפקח התנכל לו כי סירב לתת לו סחורה בחינם.

הפקח שעובד בעיריה כ 10 שנים והיה ממונה בגזרה שלו על חנות הבגדים, רשם בשנת -2019 שלושה דוחות בסך 730 שקל לחנות בגין הצבה של סטנדים, קרטונים וסחורה מחוץ לחנות ללא היתר.

לטענת הפקח הוא ביקש מהבעלים לפנותם מבלי שיינתן לו קנס, אולם למחרת שב לחנות והבחין באותן חריגות. כשביקש מהנתבע להזדהות החל האחרון לאיים עליו ולקלל אותו בכינויי גנאי כגון "סמרטוט רצפה" ו"פח אשפה".

בהמשך פרסם אותו בעל החנות בפייסבוק תגובות בגנותו שבהן כתב בין היתר כי הוא "רגיל למלא שקיות בחנויות כדי לא לתת דוחות ולתת שקט... אצלי זה לא קורה אז האפס הזה כל בוקר בא אליי לחנות מצלם נותן דוח על כלום והולך". בנוסף פרסם הנתבע בקבוצת וואטסאפ של סוחרים בעיר אשדוד הודעות קוליות בהן דיבר בגנותו.

לטענת בעל החנות -  לדוחות ולפרסומים קדם אירוע של נטילת מגבות על ידי הפקח מהחנות ללא תשלום. לדבריו, הפקח הגיע לחנות כשאביו במקום וביקש ממנו לקחת ארבע מגבות כדי לבדוק אם אשתו רוצה לקנות אותן. האב הסכים. כעבור זמן מה, כשהפקח לא שילם על הסחורה, פנה אליו האב ובתגובה הוא החזיר את המגבות משומשות ומלוכלכות.

לפי גרסת בעל החנות -  מאז אותו המקרה, הפקח החל להתנכל לו באמצעות הגעה יומיומית לחנות, צילום שלה ומתן דוחות והתראות ללא סיבה מוצדקת. ועוד הוסיף כי מדובר בשיטה של שלפיה סוחרים בעיר נותנים לו סחורה ללא תשלום והוא בתמורה נמנע מלקנוס אותם.

השופטת רחלי טיקטין עדולם ששמעה את הגרסאות במלואן - קיבלה את התביעה וקבעה שהגידופים שהטיח בפקח, כמו גם יתר הפרסומים, מהווים לשון הרע.

השופטת פסקה כי אירוע המגבות לא הוכח ובגרסאות בעלי החנות ואביו נמצאו סתירות.

בנסיבות אלה לא הוכח כאמת הפרסום שלפיו התובע: "רגיל למלא שקיות בחנויות". היא ציינה שלא הוכח כי הפקח התנכל "למאות עסקים" וגם לא הוכח שנהג לקבל טובות הנאה מבעלי עסקים.

היא הוסיפה כי כמות הדוחות והתראות שנתנו, וטווח הזמנים ביניהם, אינם מלמדים על התנכלות. עוד פסקה השופטת כי בעל החנות לא זכאי להגנת תום הלב בשל השפה הבוטה בה בחר להשתמש וגם מהעובדה שלא טרח לברר אם הפרסומים הם אמת.

בהתחשב בהיקף הגדול של הפרסומים ובחומרתם חייבה השופטת את בעל החנות לפצות את הפקח ב-45 אלף שקל בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל ובסה"כ 65000 שקל