כמה זה עולה לנו

הוצאות החשמל של עיריית אשדוד בשנת 2007 היו כ- 20 מיליון ₪. באחריות מחלקת חשמל ומאור: אחזקה ופיתוח תאורת רחוב, אחזקת רמזורים, אחזקת מתקני חשמל של מבנים ציבוריים. עיקר עבודות האחזקה של המערכת נעשות באמצעות קבלנים (4 במספר) ובשנת 2007 שילמה העירייה סכום כולל של כ-7.3 מיליון ₪ לקבלנים.

עובדי מחלקת החשמל והמאור שהינם 4 מהנדסים כולל מנהל המחלקה ועוד מזכירה, קובלים בפני המבקר על עומס העבודה שמוטל על כוח עבודה מצומצם. דוגמאות לכח אדם במחלקת החשמל והמאור בערים אחרות: בראשל"צ ישנם 36 עובדים, בחולון ישנם 21 עובדים, בבת-ים ישנם 11 עובדים, ורק באשדוד "הקטנה" מסתפקים בהעסקת 4 מהנדסים. לדברי מנהל המחלקה, החוסר בכוח האדם פוגם ביכולת המהנדסים לבצע תיעוד מלא של העבודה, כגון הקלדת דוחות ביקורת שטח למערכת הממוחשבת. כמו כן, לדבריו, חוסר בכוח אדם הינו אחת הסיבות לכך שעובדי המחלקה אינם מעיינים באופן שוטף ויומיומי במידע המועבר על ידי הממשק הממוחשב מהמוקד.

לדעת הביקורת, יש לנתח באופן יסודי באמצעות גורם מקצועי את היקף העבודה של מהנדסי החשמל ואת כמות כוח האדם הנדרשת לביצוע כל תפקידיה של המחלקה.

בשש השנים האחרונות גדלה באופן ניכר ההוצאה על צריכת החשמל העירונית, מסך של כ-15 מיליון ₪ לכ-20 מליון ₪. לביקורת התברר שלא נערכה ביקורת מקיפה ויסודית לבדיקת הגורם לגידול בהוצאות. באוגוסט 2004 חתמה העירייה על חוזה עם חברת "גד מהנדסים", לביצוע סקר מוני חשמל שעליהם משלמת העירייה. תוצאות הסקר נמסרו לעירייה בינואר 2005 ואחד ממצאיו הראה ש-29 מוני חשמל שעליהם משלמת העירייה, למעשה לא שייכים לה. סך ההוצאות למונים אלה בלבד נאמד על 940 אלף ₪, אך בעירייה לא נעשה דבר בעקבות הסקר ולמעשה ממשיכה העירייה לשלם חשבונות חשמל של אחרים. במהלך שנת 2005 הופסקה עבודת החברה והחל מאוקטובר 2005, לא מבצעת העירייה ביקורת על צריכת החשמל העירונית. בבדיקה שערך המבקר נמצא שבשנים שבהם פעלה החברה, הרוויחה העירייה כתוצאה מזיכויים שקיבלה מחברת החשמל, עקב עבודת החברה, סך של 239,562 ₪ רווח נקי לעירייה. אך באופן תמוהה הפסיקה העירייה את ההתקשרות עם החברה. מחלקת הגזברות של העירייה אינה מנהלת מעקב אחר הוצאות החשמל של העירייה ואינה בודקת חריגות בתשלום. בבדיקה אקראית שערך המבקר בשני מונים הוא מצא חריגות גבוהות בצריכה במהלך השנים והחודשים, דבר שאיש לא טרח לבדוק ממה נבע.

בשנים 2006 ו-2007 שילמה העירייה עבור צריכת החשמל של 4 מקלטים שנעשה בהם שימוש ע"י גורמים חיצוניים, בסכומים שנעו מ- 436 ₪ ועד 5,528 ₪. עוד מצא המבקר שנכס ששימש כבית ספר (בית לזרוס), נמכר לקבלן פרטי, אך העירייה עדיין ממשיכה לשלם את צריכת החשמל במקום. גם את חשבונות החשמל של תאגיד הביוב, שהחל לפעול מינואר 2008, משלמת העירייה בסכום של 125 אלף ₪ בחודש.

קבלני תאורת רחוב, רמזורים ואחזקת חשמל במוסדות

העירייה התקשרה עם שלושה קבלנים לאחזקת רמזורים, אחזקת תאורת רחוב, ואחזקת חשמל במוסדות. בכל שלושת ההסכמים נדרשו הקבלנים לבצע את העבודה בתאריך שיקבע ע"י מנהל המחלקה ("צו התחלת עבודה"). לפי ההסכם עם קבלן התאורה, הוא נדרש לענות לקריאת פתע תוך חצי שעה. בהסכם רמזורים נקבע שכשעה מזמן קבלת הקריאה מהעירייה על הקבלן להתחיל בעבודתו. בכול ההסכמים נכתב שהקבלנים ינהלו יומנים כפולים שיחתמו בכל יום ע"י מפקח המחלקה, אך הדבר לא נעשה בפועל, אלה מועבר למחלקה בסוף כול חודש ביחד עם החשבונית. המבקר מצא יומני עבודה רבים שלא נחתמו ע"י מפקח המחלקה ו/ או ע"י הקבלן כך שלא ניתן לדעת עם העבודות בוצעו.

קבלן מוסדות החינוך אינו מעביר לעירייה דוח ריכוז עבודות, דבר שפוגע במעקב העבודות של הקבלן. המבקר מצא יומן שנערך ע" קבלן מוסדות החינוך בינואר 2008, בנוגע לעבודות שבוצעו בגן ילדים. היומן לא היה חתום על ידי הקבלן ועל ידי המפקח, אך התשלום על העבודה שולם במלואו.

קבלן מוסדות החינוך אף אינו מחתים את נציג מוסד בו הוא טיפל כדי שיאשר את ביצוע העבודה.

לפי המחירון לאחזקה שוטפת של קבלן התאורה, הוא היה אמור לקבל בשנת 2007 סך של 1,801,976 ₪ אך בפועל הוא קיבל 2,211,995 ₪. לא ניתן לביקורת הסבר לגבי החריגה של 18.5% בסכום התשלום.

זמני תקן / קנסות

מבדיקה שערך המבקר עולה שבאחוז ניכר מעבודות הרמזורים הקבלן אינו עמד בזמני בצוע העבודות. אך באף אחד מהמקרים לא נקנס הקבלן, כפי שנדרש על פי החוזה. המבקר גילה חריגות בזמנים של עד 12 יום ללא שום סנקציה שהעירייה הטילה על הקבלן.

בדיקה מדגמית שערך המבקר אחר זמני התקן אצל קבלן התאורה, הוא גילה כי באחוז ניכר מעבודות התאורה הקבלן אינו עומד בזמנים שנקבעו בחוזה. אך באף לא אחד מהמקרים הוא שילם קנס לעירייה על הפיגור בעבודתו. המבקר גילה חריגות בזמני התקן של עד 99 ימים.

גם קבלן מוסדות החינוך חתם על חוזה ופרקי זמן שהוא אמור לעמוד בהם. בבדיקת המבקר נמצא כי באחוז ניכר מעבודות התאורה (שאינם במסגרת האחזקה), הקבלן לא עמד בזמני הביצוע. כמו אצל שני הקבלנים הקודמים, גם כאן לא הטילה העירייה אף סנקציה נגד הקבלן.

מבקר העירייה בדק מול המוקד העירוני את החריגות בטיפול בתקלות ומצא חריגות גדולות משמעותית מכפי שמתיר ההסכם עם הקבלנים. לדוגמא: באפריל 2006 התקבלה במוקד הודעה על תקלה ברמזורים, משך הטיפול בתקלה היה כמעט 33 ימים כאשר זמן הטיפול על פי ההסכם היה אמור להיות יום אחד. עוד נמצאו חריגות של חודשים בזמן טיפול כאשר על פי ההסכם אמור היה הקבלן לטפל בתקלה תוך 8 ימים. בדיווח שהעביר המוקד העירוני למבקר על משך הטיפול במוסדות החינוך נמצא, כי רק ב-65% מהמקרים עמד הקבלן בזמן התקן. בדיקה מדמית שערך המבקר ב-9 פניות על תקלות במוסדות חינוך הוא מצא חריגה משמעותית מזמן התקן. לדוגמא: ביה"ס צפרירים דיווח על תקלה ב-23/10/2007 והתקלה טופלה במלואה רק לאחר 21 ימים, כאשר התקן לטיפול הוא שעתיים.

בתקנות מקורות אנרגיה נקבע שמפעל צרכן ימנה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה אצלו.

רק באוקטובר 2006 , לאחר שחלפו 13 שנים ממועד חקיקת התקנות, מינתה העירייה ממונה על אנרגיה.

הבדיקה שביצע מבקר העירייה הייתה בדיקה מדגמית וזעירה אך גם בדברים אלה נמצאו לקויים חמורים, במיוחד מצד נותני שירות אחרים, שבולעים את כספי הציבור ללא כול בקרה ופיקוח. גם כאשר יש אפשרות להטיל סנקציות על קבלנים שאינם עומדים בתקנים שנקבעו, העירייה לא עושה זאת, כנראה שהקשר הטוב עם הקבלנים עדיף על טובת הציבור לקבל שירות נאות. בביקורת עולה תמונה מדאיגה שפקחים שאמורים לדאוג לאינטרס הציבור, סומכים על קבלנים בעיניים עצומות, אפילו שאלה מפשלים פעם אחר פעם. מה הפלא שפרויקטים גדולים כדוגמת היכל התרבות תקועים שנים , זאת תוצאה של עצימת העיניים שנמשכת שנים. מזל שיש את מבקר העירייה שדואג לפתוח לנו התושבים את העיניים.