|
|
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לכל אהובינו וחביבנו, יהי רצון שהברכה תשרה בכל מעשה ידינו.
הנה, בפרשת וירא מובא את כל עניין עקדת יצחק ואמרו חז"ל: כששמעה שרה אימנו על העקדה, פרחה נשמתה וכך נפטרה מן העולם וקשה, כמה צדיקים וצדיקות לאורך כל הדורות מצאנו שהקריבו את כל ילדהם למען קדושת שמו יתברך ולא באו באף טענה וטרוניה כלפי שמים.
וידוע סיפור עם חנה ושבעת בניה, אשר הקיסר ביקש מהם להמיר את דתם ואף אחד מן הבנים לא רצה להמיר את דתו וכך, הרג הקיסר את כל ילדיה ובבן הקטן, ביקש ממנו המלך שלא ימיתו, בתנאי שישליך הקיסר את טבעתו על הקרקע והילד הקטן התכופף וירים את הטבעת וכולם יראו כמו שהשתחווה הילד הקטן, לא הסכים אף לזו ואף אותו הוציא המלך להריגה ועל אותה חנה נאמר, אם הבנים שמחה הללויה אם כן, שרה אימנו, צדקת קדושה, אשר שמה השני יסכה ואמרו חז"ל שהייתה סוכה ברוח הקדש, היתכן שתצא נשמתה על זה ששמעה על עקדת יצחק?! ועוד צריך להקשות, מה הלשון עקדת יצחק? מהי עקדה? היה צריך לומר הקרבת יצחק, העלאת יצחק לעולה, מהי עקדת יצחק? ואפשר לבאר ולומר יסוד גדול: עקדה היא מלשון קשירה, לעקוד, לקשור ושם טמון פטירתה של שרה אימנו ששמעה שרה שהיה צריך לעקוד לקשור את יצחק, הצטערה צער גדול שרה אימנו, איך בנה בן 37, אשר השקיעה בו את כל כוחותיה וחינכה אותו למסירות נפש גדולה, מדוע צריך לקשור אותו לעקוד אותו ומדוע לא נתן נפשו בלי לקשור, ומצער העקדה, אשר חששה שמעלתו של יצחק לא גדולה, פרחה ויצאה נשמתה, רואים את צער האימהות הקדושות על חינוך ילדיהם ומסופר על אחד מאבותי הקדושים שבכל בוקר היה נושא תפילה להקב"ה ואומר ריבונו של עולם בן שילך בדרך ה' ויעשה לך נחת רוח, חייו יחיה, אך אם אחד מבני יצער את ריבון העולמים, בבקשה תיקח את נפשו בעודו זכאי ושלא יגיע להיות חייב לתקן באנו בעולם ולא לקלקל לעשות נחת רוח לבוראנו ולעשות רצון בוראנו, וכשנקשה מדוע היה צריך לעקוד את יצחק, אלא יצחק אבינו פחד מהיצר הרע אף על פי שמעלתו וגדולתו גדולה, אך היצר העורב מסוכן הוא ומי יודע, אולי ברגע האמת, היצר יגבר וישנה את דעתו, לכן, יצחק אבינו מבקש מאביו שיקשור אותו, הדק היטב היטב, משום שלא סומך על עצמו, אם כן, כמה לימוד זכות אפשר ללמד על עם ישראל, יצחק אבינו עולה תמימה לפני הקב"ה נפשו רמה פוחד ואינו סומך על עצמו מן היצר העורב, קל וחומר בן בנו של קל וחומר
אנו בדור יתום זה אשר הניסיונות קשים, מרגע לרגע ומשעה לשעה ובכל אשר פונים, מוצאים את היצר המנסה בכל כוחו להחטיא את האדם כמה רחמים אנו צריכים משמים אם יצחק פוחד ומבקש לעוקדו, מה אנו צריכים להתמודד עם היצר?!ואמרו חז"ל: אל תאמין בעצמך עד יום מותך וכבר מצאנו כהן גדול ששימש בקודש הקודשים ובסוף ימיו כפר בהקב"ה.
רגע רגע, שעה שעה צריכים אנו לנטוע בתוכנו אהבת ה' ויראת שמים, החיים הם כמו גינה כל יום שלא מטפלים בה גודלים עשבים מזיקים, צריך לתפח את הנפש בכל רגע אם תעזבני יום אעזבך יומיים ומי שמזניח יום אחד את נפשו מעמל תורה ומדבקות בה' ידע אף שאינו מרגיש מתחילים לצמוח אצלו בנפש עשבים שוטים.
כל ירידה מתחילה בדבר קטן אשר עליו בא עוד דבר גדול ומסופר על אחד מאבותי הקדושים אשר שלח את הגבאי לקנות מאכלים לסעודת ראש חודש ואמר לגבאי תדאג לא לשלם יקר מידי, אבל גם לא זול מידי שאלו בני הבית את הצדיק לא יקר מידי אנו מבינים אך מדוע לא זול מידי אם אפשר לקנות דבר בזול זה טוב ענה ואמר להם לא לקנות יקר זה דבר טוב אך כאשר לוחצים את החבר לזול מאוד סימן שאין לו וקשה לו ושמה נזרע הזרעונים של הפורענות והשנאה הגדולה, כל פורענות יש לה את הזרע הראשון שזרעו וזרע ראשון הוא המסוכן ביותר ולכן אנו אומרים בתפילה "אל תזכור לנו עוונות ראשונים" מה עם עוונות אחרונים אלא הראשונים הם החורבן הגדול
בעז"ה נזכה כולנו לאהבת ה' לאהבת תורה וליראת שמים, יש בליבנו שמחה גדולה שבעז"ה ביום שני בשעה 10:30 בבוקר נהיה כולנו כאיש אחד בלב אחד בבית המדרש הגדול שובה ישראל מנהטן נשתדל לחדד שוב השיעור בעניין שמות.
בשורות טובות.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".
והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.
הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם.
והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים?
אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר.
המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים.
וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים.
צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה.
ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו.
לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה.
ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל.
מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".
והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.
הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם.
והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים?
אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר.
המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים.
וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים.
צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה.
ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו.
לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה.
ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל.
מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".
והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.
הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם.
והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים?
אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר.
המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים.
וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים.
צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה.
ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו.
לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה.
ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל.
מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".
והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.
הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם.
והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים?
אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר.
המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים.
וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים.
צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה.
ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו.
לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה.
ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל.
מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".
והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.
הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם.
והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים?
אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר.
המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים.
וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים.
צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה.
ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו.
לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה.
ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל.
מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
ידיעות אשדוד
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
ידיעות אשדוד
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
חדשות אשדוד
מגזין אשדוד
6 שנים עוקב העיתונאי, אסף לוי אחר תופעת הרב האשדודי והוא מביא אל קוראי המגזין את סיפורו מתוך הסתכלות אישית.
ערב יום הכיפורים תשע"א, מספר העיתונאי על אחד מהמנהיגים הרוחניים הבולטים ביותר בישראל ובעולם, ראש ישיבת 'שובה ישראל', הרב יאשיהו פינטו והוא עוד לא בן 40.
יום כיפורים. בקרוב יתעטפו רחובות ישראל באותו שקט אפוף קדושה שמכסה את הארץ מדי שנה למשך יום אחד. כמו שמיכה רכה שנחה על הגוף ומכבה את המחשבות, ככה הכבישים ישתתקו, ההמולה הבלתי פוסקת של המרוץ אחרי הדבר הבא תנוח לרגע בצד. זה זמן טוב לחשבון נפש, זמן טוב להרהר.
במובן הפשוט, החילוני והדתי כאחד, במוקד היום הזה עומדים התשובה והסליחה. הרעיון ולפיו אפשר לעשות מעין ריסטרט, דף חדש עליו ייכתבו מעתה היחסים שבין האדם לאלוהיו ובין האנשים לבין עצמם, נמצא במהותו של היום הזה. מעין תזכורת חד שנתית לאפשרות של התחלה נוספת, טובה יותר מקודמתה.
ואולם התזכורת הזו, שמקורה בציווי אלוהי והמשכה במציאות קיימת בת אלפי שנים, לא עומדת לבדה. מלווים אותה במשך חיי היום יום ולאורך כל ההיסטוריה היהודית מנהיגים רוחניים, רבנים, מורי דרך שנושאים בעול המייסר לעתים של תפקיד המצפן.
אלו מילים גדולות – מנהיג רוחני ומצפן, מילים טעונות ועמוסות בסמלים. הרבה מאוד טוענים להתהדר באצילותן, אלא שרק מעטים מאוד ראויים לכך.
ללא סיווג
ללא סיווג
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
ידיעות אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
ערב חג הסוכות, מהזמנים המיוחדים בשנה לעם ישראל; יש ביום זה כוחות גדולים מאוד ומי חכם, יודע לנצל זמן קדוש זה ולהשיג בו מעלות וכוחות נשגבים. והנה, מלבד האושפיזין, שהם שבעת הרועים, גם אליהו הנביא בא לסוכה ורמז לדבר (ויקרא כ"א): "ב-סוכות ת-שבו ש-בעת י-מים"- ר"ת "תשבי" שזה שמו של אליהו הנביא, אשר בא ונמצא בסוכות יחד עם עם ישראל. וידע האדם, שיש לסוכה כח כמו למקווה ומטהרת את נפש האדם; וידוע אשר מובא בישעיה ד': וסוכה תהיה לצל יומם, לצל עם הכולל בגימטריא- מקווה. וכך אומר המגן אברהם: מצוות סוכה היא בסוד מקווה טהרה, כמו שהמקווה מטהר, כן מצווה זו מטהרת את ישראל, לאביהם שבשמים ומגינה ומצלת אותם מכל הרעות. ובזכות מצוה זו זוכים לזרע של קיימא, ודקדקו "למען ידעו דורותיכם" (ויקרא כ"ג), זוכים לדור ישרים יבורך. וכן, על יד מצווה זו מתעורר רחמי שמים ומי שצריך ניסים מן השמים להיוושע מבעיות וצרות אשר לו זוכה ונושע מן השמים. ועוד, אמרו חז"ל, בזכות מצוות סוכה, זוכה האדם לשמירה כל השנה מן השמים ואור המקיף, מקיף אותו ברגעים וזמנים קשים. וכך, כשמרגיש אדם בליבו גאווה, כח הסוכה להכניס בלב האדם מידת הענווה. והאר"י הקדוש הוסיף ואמר דעל ידי חג סוכות נשפע כל השפע לעולם לכל ימות השנה. וידע האדם, דעל ידי מצוות סוכה, אם מקפיד נפטר הוא מן כל צער אשר לו ודקדקו ואמרו המצטער פטור מן הסוכה, המצטער על ידי מצות הסוכה נפטר מכל צער אשר לו. חג זה נקרא חג האסיף, אוספים בו כח לכל השנה כולה, והאר"י הקדוש חיזק ואמר: מי ששמח בסוכות, חזקה שיהיה שמח כל השנה כולה, ומובטח למי שמקפיד במצוות סוכה שלום בית דהיא סגולה לשלום בית. ועל ידי מצות הסוכה מתקן כל מה שחשב מחשבות רעות במשך השנה. לולב, ר"ת ו-ט-הר ל-בנו ל-עובדך ב-אמת. לולב, ר"ת לו-לב, וידע האדם, דעל ידי שמחת בית השואבה כל שמחה ששמח במשך השנה, שאינה שמחה של מצווה, מתקן אותה על ידי שמחת מצוה בחג הזה. והנה, כשחושבים דברים אלו, לפני החג ויודעים לקראת מה נכנסים, אימה וחרדה נכנסת באדם. וישתדל האדם לעשות הכל במסירות נפש גדולה ביותר, משום שעל ידי המסירות נפש יכול לזכות לדברים גדולים ביותר בחג הסוכות. וידוע המעשה, אשר היה האדמו"ר משינואה מספר בכל שנה בחג הסוכות, על יהודי עני מרוד, אשר לא היה לו מאומה ובקושי הצליח לבנות סוכה, אך סכך לא היה לו ובצער גדול הלך ליער ואחר טירחה מרובה, הביא עימו מעט סכך וסכך את הסוכה; והנה, עומד ליד סוכתו אדם עני ומבקש לעשות עימו חג ראשון, ענה לו העני: אני איש עני, בקושי יש לי מה לאכול, יש בעיר הזאת אנשים עשירים גדולים ואולי טוב יותר שילך ויתארח אצלם השפע מרובה ויהיה לעני יותר טוב אצלם, ענה העני: לא, אני רוצה אצלך! בשמחה קיבלו העני, בעל הבית ובמעט שלו עשו ביחד חג בשמחה מרובה, בסיום החג ענה ואמר לו העני, דע לך אני הוא אברהם אבינו ומשום שמסרת נפש על הסוכה ביום האושפיזין של אברהם, שלחו מן השמים שאברהם יהיה איתך ביום האושפיזין. הנה, מה יכול לזכות האדם על ידי מסירות נפש מרובה ביום קדוש ונורא זה. ונוהגים ביום זה להרבות בצדקה יותר מבכל השנה כולה, וסגולות נשגבות ישנם בנתינת צדקה ביום קדוש זה. הנה, עלה בדעתנו קושיה, לסוכה קוראים סוכת שלום וקשה מדוע שמה סוכת שלום? ואפשר לפרש ולומר, הנה בשבת מלווים את האדם שני מלאכים והם נקראים מלאכי השלום ומדוע שמם מלאכי השלום? אלא, ידוע דבכל השבוע יש לאדם שני מלאכים, אחד יצר הטוב ואחד יצר הרע, יצר הטוב מנסה להביא את האדם לטוב, שיקיים מצוות ומעשים טובים ושכל דרכו והליכותיו יהיה לטוב, ויצר הרע גורר את האדם לרע לתאוה וכו'. והנה בשבת, גם האכילה ודברים שבימי חול גשמיים, הם רוחניים ולכן, יש שלום בין המלאכים ולכן, נקראים מלאכי השלום בשביל השלום שבינהם. ועל פי זה יובן, אף בסוכות כולם בשלום בינהם, משום שהסוכה היא קודש ולכן, הסוכה נקראת סוכת שלום. יהי רצון שיתן ה' שלום בחלקנו ושנזכה לאורות הגדולים המושפעים בחג זה והשמחה תיהיה מנת חלקנו. חג שמח! בית הרב.
ידיעות אשדוד
6 שנים עוקב העיתונאי, אסף לוי אחר תופעת הרב האשדודי והוא מביא אל קוראי המגזין את סיפורו מתוך הסתכלות אישית.
ערב יום הכיפורים תשע"א, מספר העיתונאי על אחד מהמנהיגים הרוחניים הבולטים ביותר בישראל ובעולם, ראש ישיבת 'שובה ישראל', הרב יאשיהו פינטו והוא עוד לא בן 40.
יום כיפורים. בקרוב יתעטפו רחובות ישראל באותו שקט אפוף קדושה שמכסה את הארץ מדי שנה למשך יום אחד. כמו שמיכה רכה שנחה על הגוף ומכבה את המחשבות, ככה הכבישים ישתתקו, ההמולה הבלתי פוסקת של המרוץ אחרי הדבר הבא תנוח לרגע בצד. זה זמן טוב לחשבון נפש, זמן טוב להרהר.
במובן הפשוט, החילוני והדתי כאחד, במוקד היום הזה עומדים התשובה והסליחה. הרעיון ולפיו אפשר לעשות מעין ריסטרט, דף חדש עליו ייכתבו מעתה היחסים שבין האדם לאלוהיו ובין האנשים לבין עצמם, נמצא במהותו של היום הזה. מעין תזכורת חד שנתית לאפשרות של התחלה נוספת, טובה יותר מקודמתה.
ואולם התזכורת הזו, שמקורה בציווי אלוהי והמשכה במציאות קיימת בת אלפי שנים, לא עומדת לבדה. מלווים אותה במשך חיי היום יום ולאורך כל ההיסטוריה היהודית מנהיגים רוחניים, רבנים, מורי דרך שנושאים בעול המייסר לעתים של תפקיד המצפן.
אלו מילים גדולות – מנהיג רוחני ומצפן, מילים טעונות ועמוסות בסמלים. הרבה מאוד טוענים להתהדר באצילותן, אלא שרק מעטים מאוד ראויים לכך.
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
לכל בית ישראל ולגולשי האתר אשדוד נט, "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו".
ימים אלו, הם מהימים המיוחדים בשנה, ימי ישועה שמחה והצלחה, ובימים אלו, הקב"ה משפיע שפע ממרום על כלל עם ישראל ובע"ה, הקב"ה ישלח דברו וירפאם, ועוד בשבוע הזה, נראה את ישועת ה' אשר אנו עומדים ומייחלים לה ימים רבים.
נאמר בחז"ל: "ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי" ובעל ההפלאה פירש ואמר, אם הקב"ה עושה נס ומעניש לרשעים על רשעותם, בכח זכות אבות, אז אי אפשר לראות את המפלה של הרשע, המפלה סמויה מן העין, אך אם ה' מעניש לרשע, והאדם רואה את מפלת הרשע צריך זכות עצמו ולא זכות אבות, וזה "ה' לי בעוזרי" בזכות מעשיך, "ואני אראה בשונאי" אז הקב"ה יראה לך את נפילת השונאים הגדולים אשר לרשעותם ולאכזריותם אין גבול.
ובעזרת ה', בזכות התורה הקדושה ובזכות החסד ובזכות זיכוי הרבים, נראה בישועת ה' בקרוב ממש.
והנה, כשנתבונן בכל מעשה מרדכי היהודי, נראה פלא גדול, מרדכי לוחץ את אסתר, לילך מהר למלך לבקש על עם ישראל רחמים וישועה מהמן הרשע והנה קשה מדוע? הרי יש עוד זמן עד הגזירה, מדוע להכניס את אסתר המלכה לסכנה מיידית, בזמן שיש עוד זמן לגזרה של המן?! אלא, מפרשים דבר זה על ידי משל:
היה אבא חשוב מאוד, מבוגר בימים, אשר היה לו בן מוצלח מאוד והבן היה מתגאה לפני אביו על הצלחתו העיסקית וכן, החברתית והיה מתפעל מחבריו הרבים. עמד אביו החכם ואמר לו: בני אל תתפעל מרוב חבריך, אני בכל ימי חיי, יש לי רק חצי חבר ואני בטוח שלך אין אפילו חבר אחד! הבן אמר לאביו שהוא חושב, שכן יש לו חברים מרובים שיעמדו עימו בכל צרה אשר ימצא בה.
עמד האבא ואמר לבן, תלך ותבדוק ותראה שאין לך חברים; שאל הבן: איך? אמר לו: לך תיקח כבש ותשחט אותו ותיקח מן הדם ותלכלך את בגדיך ותשים את הכבש בשק ותלך בלילה לחברים הטובים ותאמר להם שהרגת אדם ואתה פוחד מן הממשלה ומבקש עזרה שיעזרו לך לצאת מצרה גדולה זאת.
תרבות ובידור
מגזין אשדוד
לכבוד אהובינו וחביבינו, ולגולשי האתר אשדוד נט, ה' עליהם יחיו ובזכות אבותיי הקדושים יגנו עליכם, ואתם שלום וביתכם שלום וכל אשר לכם שלום.
שמחנו שמחה מרובה, בדרכינו פה למיאמי להכנסת שני הספרי תורה ביומא דהילולא של רעיה מהימנה משה רבנו. ובדרך, אדם אשר ישב מאחרינו במטוס היה אוחז בידו את מזמורי התהילים הקדושים עם הפסוקים המיוחדים והמסוגלים, אשר מחזקים אותנו ובכוחם ראינו ישועה גדולה וראינו איך יד ה' הייתה בעושי עוולה, בעודם מדברים ואני שומע בדבקות גדולה ובקול רם היו קוראים את תיקון הנפש.
ודבר זה חיזק את נפשנו ואת רוחנו בימים טרופים אלו ובוודאי סימן גדול, משום שאין נוקפים אצבע למטה אלא אם כן מכריזים על זה למעלה. ובע"ה נשתדל בכל כוחינו לחזק ולהתחזק, לתקן תיקון הנפש ונזכה לטוהר הנפש ולשמחת עולם, שמחה של אמת.
וידע האדם, שאין דבר העומד בפני התפילה, תפילה מבקעת את כל המסכים. יש זמנים שצריכים להסתיר את התפילה, בכדי שהמקטרגים לא יקחו את התפילה. ולכן יש תפילות אשר מתפללים בארמית, וכן יש תפילות אשר מתפללים אותם בסתר וכן רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע.
וכך מצאנו אצל רבי שמעון בר יוחאי אשר שלח את בנו לצדיקים גדולים שיברכו אותו. עמד רבי אלעזר ברטט וחלחלה לפני ברכתם, עמדו ואמרו לו: יהי רצון שתזרע ולא תקצור, וכן דברים קשים. הלך רבי אלעזר לאביו רבי שמעון מזועזע, ואמר לו: ביקשתי ברכה והם קיללו, תזרע ולא תקצור וכו'. ענה רבי שמעון בר יוחאי לבנו: אלו ברכות מוסוות שהשטן לא ישמע ולא יקטרג, תזרע ולא תקצור, פרוש: תלד ילדים ולא תראה את קבורתם ח"ו, וכן הלאה; הנה זו תפילה מוסוות.
וכך מובא על הישמח משה שהיה קודש קודשים אשר היה צדיק יסוד עולם ותפילותיו היו עושות רושם גדול בשמים וכל מה שהיה מבקש מהקב"ה היה מתקבל. אך, אמרו אחריו תלמידיו וצדיקים בדור אחריו שהוא היה מסווה את התפילות שלו עם קמיעים והיה אומר כח הקמיע הוא המועיל והמציל והתפילה הייתה נשארת בצנעה.
וכך מסופר על מו"ר זקננו הקדוש רבי חיים פינטו זצוק"ל הגדול, אשר באה לפניו אשה שבתה הייתה חולה במחלה קשה ביותר ובקשה ממנו ברכה, אמר לה מו"ר זקננו זצוק"ל, תחזרי אלי בעוד כמה ימים, בעוד כמה ימים נתן לה בקבוק עם מעט מים ואמר לה תמרחי את המים האלו על הבת החולה ותבריא. וכך עשתה והנה פלא, נס, הבת הבריאה וכשבא תלמידיו ושאלו, מה הנס הגדול הזה? אמר להם: זה לא מים מברז או מנהר, אלא אלו מים אשר בכיתי כמה לילות להקב"ה שירפא את הבת החולה, ואלו הדמעות בגדר 'שימה דמעתי בנאדך', ולכן המים האלו ריפאו את הילדה החולה.
וכך הישמח משה זצוק"ל, היה עם קמיעים מסתיר את תפילתו. ומסופר על אחד מן החסידים שלו שבא בוכה לפניו, ואמר לו: רבנו, יש לי צער גדול ביותר יש בביתי ובמחסן של התבואה הרבה עכברים ומכלים את כל ממוני ואין לי דרך להיפטר מהם, מה עליי לעשות להנצל ממכה קשה זאת? ענה הישמח משה שהנה הוא נותן לו קמיע וילך עם הקמיע לכל חדר וחדר בביתו ויסתובב ואחרי כן ילך למחסן התבואה ומשם ילך לבית שכנו הרשע אשר מזיק לכולם ויזרוק הקמיע בפתח הבית של הרשע. וכך עשה, לקח את הקמיע, נכנס לביתו לחדר הראשון עם הקמיע והנה יוצאים אחריו מהחדר 10 עכברים; מהחדר השני 20 וכו'. גדוד גדול של עכברים הולכים אחריו ואחרי כן הלך למחסן ומשם יצאו כמות גדולה ביותר עד אין שיעור. הלך לביתו של הרשע וזרק בפתח ביתו את הקמיע והנה כל העכברים הלכו לביתו וביתו של התלמיד נהיה נקי מעכברים. למחרת בא השכן לחברו בוכה בכי תמרורים על מכת העכברים אשר חייו אינם חיים וכו'.
והנה הישמח משה פעל בכח התפילה וכן בכח של קל וחומר, אם איש טוב כזה יש לו עכברים בביתו, קל וחומר הרשע צריך שיהיה אצלו יותר וכו'. אך התפילה הייתה מוסתרת בלי שאף אחד ירגיש וידע.
וכך מסופר, שאחד מן הצדיקים היה חולה ושלח לו הישמח משה קמיע אך אמר לו, יודע אני שתבריא כי תפילתי הייתה שגורה בפי וידוע דברי הגמרא: אם הגמרא שגורה בפה חזקה שתתקיים.
ולכן, נקפיד בכל כח בתפילה, "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך".
הזמנים זמנים קשים ביותר, כל יום צרתו מרובה מחברו, רואים בני עוולה אשר מחרפים ומגדפים את תורתינו הקדושה וצריכים אנו להאשים את עצמנו, כל ישראל ערבים זה לזה, ולהתפלל להקב"ה המאיר לארץ ולדרים, יאיר באורה זו תורה, אור המנורה זכה וברה, ובא לציון גואל במהרה.
נחזק האמונה בהקב"ה בכל הכח, והביטחון יהיה גדול במי שאמר והיה העולם, הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין עוד.
והנה, התקשנו בשבועות האחרונים, אנו אומרים בתפילה, "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת". והנה, ודאי שהקב"ה יתן שכר טוב, כל שכר אשר בא מהקב"ה הוא טוב ?! אלא ידוע, כל אדם שנעשה לו נס מנקים לו מזכויותיו, אך כאשר אדם מוסר את נפשו עם אמונה חזקה וביטחון גדול בה' ואין לו שום חשש, לא מנקים לו מזכויותיו, משום שאדם, האמונה והביטחון של המסירות, נותן לאדם שכר גדול, אם כן לא מנוקה כלום מזכויותיו ולכן יובן ותן שכר טוב, ה' תיתן לנו שכר טוב מעצם המסירות והביטחון ולא מניקוי הזכויות.
ה' יקיים בנו הפסוק: "שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה".
אתמול שאל אותנו יהודי צדיק על רשע גדול, כמה רע עושה בעולם ואיך עדיין לא נענש? המשפט והדין של הקב"ה, לפעמים שופט לאט משום שיש חשבונות, אך כאשר המשפט לאט התחינה נהיית דקה דקה, הדק היטב היטב.
ה' יחזיר בתשובה את כל עם ישראל. ונזכה לגאולה שלמה בקרוב, אמן.
מגזין אשדוד
שבוע טוב ובשורות טובות.
הלילה, מוצאי שבת קודש, ליל ההילולא של מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבנו חיים פינטו זצוק"ל (הקטן). לילה זה, לילה קדוש ביותר.
רבנו חיים פינטו היה קדוש עליון והשריש והטביע במשפחתנו הקדושה את מידת החסד. כל חייו היו חיים של נתינה, של הקרבה עצמית למען הזולת ואף את חייו הקריב למען הכלל. וידוע שהלילה, לפני 72 שנים, היה ליל הבדולח, לילה שבו קמו גויים ארורים ובלילה אחד חיללו עשרות בתי כנסיות ועשו את אחד הפוגרומים הגדולים אשר היו בעמנו. וידוע שבזה הלילה ליל הבדולח 72 שנים לליל הבדולח ולליל פטירת רבנו חיים. שעות ספורות לפני פטירתו קרא לבנו מו"ר זקננו רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל והכניסו לחדר ביחידות ועמד ואמר לו: דע לך שתקופה קשה עומדת לעבור על עם ישראל אשר פרעות רבות וצרות קשות יבואו על עמנו והנה בריא אני בגופי, אך מתפלל להקב"ה שיקח הלילה את נשמתי ואני אעורר רחמים בשמים ותקבל על עצמך קבלות קשות ואתה תעורר רחמים בעולם הזה. כמו שמצאנו בשעת חורבן בית המקדש הלך אליהו הנביא לעורר את אברהם יצחק ויעקב שיעוררו רחמי שמים בשמים על עם ישראל ובאותו לילה בקדושה ובטהרה מסר רבנו חיים פינטו את נשמתו לבורא עולם וידוע שבנו מו"ר זקננו רבנו משה אהרון זצוק"ל קיבל על עצמו קבלות קשות ביותר וקיבל על עצמו במשך שנים רבות גלות והיה לובש את בגדיו במשך כל ימות השבוע ורק בערב שבת היה מוריד את בגדיו לובש בגדי שבת ומכבס בידיו את הבגדים, וכן עוד קבלות קשות שקיבל על עצמו.
והנה יום פטירתו של רבנו חיים היה יום אשר חרות אצל בני משפחתנו והוא מאבני הדרך ביסודות משפחתנו הקדושה. מסופר שכשעה אחרי פטירתו הגיע אדם אשר איננו מוכר וביקש ודרש את הבגדים אשר מו"ר זקננו לבש בשעת פטירתו. עמדה הרבנית הצדקת ובני המשפחה והתנגדו ואמרו; מה לך ולבגדי הקודש?!, אותו אדם החל לבכות ולהפציר בהם, אמרו לו שמנהג אבותנו בידנו שאין לובשים את הבגדים שהנפטר נפטר בהם, המשיך אותו אדם להפציר לקבל הבגדים. הרבנית הצדקת אשר הייתה ידועה בצדקותה המיוחדת ואשר דבריה היו נשמעים והיו מקובלים אצל כולם, עמדה והכריע לתת לו הבגדים. אותו אדם ההדור פנים, אשר לא היה מוכר, לבש הבגדים, נכנס לאחד החדרים והיה בוכה בכי משונה ביותר, אשר כל השומעים העידו ואמרו שבכי כזה מעולם לא שמעו. כשחזרו מן הלויה לא מצאו האדם וכשפתחו הארון עם דבריו האישיים של הצדיק, מצאו את הבגדים מקופלים ומונחים בצורה המסודרת ביותר ואף שהארון היה נעול במנעול אשר המפתח לא היה בידי איש רק בידי הרבנית.
על מידת החסד, אשר חקק מו"ר זקננו במשפחתנו, מסופר סיפורים רבים וכל צערו ודאגתו הייתה מה עם עניי עם ישראל ובכל עת בפיו היה חוזר ואומר; עני נחשב כמת וכאשר נותנים צדקה לעני מחיים אותו והחיים האלה הם בגדר כל המציל יהודי מעם ישראל כאילו קיים עולם ומלואו.
בצואה אשר השאיר ביקש מבני משפחתו, וציוה את סדר הלויה, שכל מי שירצה ליגוע במיטתו יצטרך לתת צדקה לעניים. וביקש ואמר כל כמה צעדים, מי שירצה להרים את מיטתו, יצטרך לתרום סכום אשר נקט במספרו. ולהוריד את גופו הקדוש לקבורה, ביקש למכור בכל המרבה במחיר. וכך יצאה הלויה אשר כמוה לא הייתה מעולם במרוקו, לויה אשר ניסים רבים ודברים נשגבים סופר עליה וישנם אנשים אשר עדיין חיים שזוכרים דברים מיום גדול זה. ומסופר שאחד הסוחרים הגדולים, אשר היה בעל ממון רב והיה גר בעיר רחוקה ונפשו הייתה קשורה ודבוקה ביום זקננו, הזדמן לבית רבנו הקדוש ביום פטירתו ובתיקו היה סכום עצום של ממון אשר הביא עימו למסחרו וכך אותו אדם זכה לקנות, בכל אשר לו בתיק, את הזכות להוריד את גופו הקדוש של מו"ר זקננו למקום מנוחתו. כשהסתיימה הלויה הסתובב אותו אדם לחפש את תיקו והנה תיקו איננו, אחד מן האנשים נכנס בליבו יצר הרע, גנב את התיק והחל לברוח בין האנשים, פתאם נשמעה צעקה גדולה ומרה ואותו גנב נעצר ונעמד כמשותק וסיפר שראה את דמותו של רבי חיים פינטו עומד מולו וגוער בו מדוע גנב את התיק עם הכסף של העניים. וידועים כמה מעשיות של הקפדות קשות אשר אבותינו הקדושים הקפידו על אנשים אשר היו קרובים או רחוקים ממנם ומעלו בכסף של צדקה לעניים.
בזכות מו"ר זקננו רבי חיים פינטו, הקב"ה יזכה את כל בני קהילתנו הקדושה בכל מקום ומקום לעלות ולהתעלות ולהכניע את כל הקמים עלינו לרעה ואת כל העושי עולה. ונזכה ללכת בדרך אבותינו ונחזק בקהילתנו הקדושה את מידת החסד והאמת ויצילנו מן הצבועים ומעושי מעשה זימרי ורוצים שכר פנחס. ובזכות רבי חיים פינטו, אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו וגם הוא יהיה נבל. ישתדלו הלילה להדליק נר לכבוד הצדיק ולהתפלל שהקב"ה יתן לנו כח ובריאות לעלות ולהתעלות ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
שבוע טוב ובשורות טובות.
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לכל אהובינו וחביבינו
יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.
הנה, בפרשת השבוע, מצאנו כשבאו המלאכים לביתו של אברהם, אברהם אבינו לוקח שלושה בני בקר ונותן לבנו, לישמעאל, להכין שלושה לשונות לאורחים, אשר באו לביתו ורש"י אומר נתן לישמעאל, ובכדי לחנכו וצריך להבין מדוע צריכים שלושה בהמות שלושה בני בקר בשביל שלושה לשונות מספיק בבן בקר אחד וודאי יספיק לארוחה לשלושה אנשים ומדוע מקפיד אברהם דווקא על שלושה לשונות, אלא צריך לבאר ולומר, שכל מעשיו של אברהם הם לימוד דרך לבניו ואברהם אבינו היה סולל הדרך הראשון לעם ישראל וכל אשר עשה, טבע טבע בנפשנו לעולמי עד ולעולמים והנה, אברהם מלמד לימוד לדורי דורות, את כח הלשון "החיים והמוות ביד הלשון" יש ללשון כח לבנות עולמות ויש ללשון, חס ושלום כח להחריב עולמות, כל הדברים הקשים, אשר קורים לאדם נגרמים רובם ככולם מרע, אשר מוציא האדם מפיו, וצריך לדעת האדם, גם אם חושב שפגע והזיק לחברו ולכל אדם בלשונו, ידע ששומר הוא לעצמו צרה עם ריבית כפולה ומכופלת ו"כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" במשך טוב שנים, אשר זכינו לשרת את עם ישראל, ראינו בנפשנו איך אנשים בני בליעל חשבו מחשבות בנפשם ותיכננו תיכנונים וראו על פי דעתם נבנה מגדל ונגיע השמימה ואיך הקב"ה שילם להם וקללתם הייתה עדי אובד והם וזרעם וזרע זרעם ארורים ומקוללים.
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
אברהם אבינו אומר למלאכים שבאו לביתו: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם".
והרבה ביאורים נאמרו ב"יוקח נא מעט מים". ואפשר לבאר דבר, אשר חשבנו לפני שנים, ובזכות דבר קדוש זה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה.
הנה, מובא בבראשית רבה, שבשעה שברא הקב"ה את העולם, הפריד הקב"ה בין המים העליונים לבין המים התחתונים; המים העליונים זה השמים וכו', והמים התחתונים, אלו הימים והנהרות וכו'. אך בשעת ההפרדה, המים העליונים התחילו להצטער ולבכות לפני ה', מדוע אנו רחוקים מה' ולכן, שמם נקרא מים הבוכים, ומה עשה הקב"ה ליישב את דעתם, נתן להם לעתיד לבא, כשיבנה בית המקדש יקחו מים למזבח, וכששמעו המים דבר זה, נחו ונרגעו מכל צערם ויגונם.
והנה קשה המים הצטערו על קירבה לה' ובכו, איך מתרצים ממצווה אחת שרק אחרי אלפי שנים נבנה בית המקדש ומצוות ניסוך המים הייתה כמה מאות שנים, ועל זה מתרצים המים?
אלא, זה יסוד גדול שצריך כל אדם לשים מול עיניו, כל מצווה ואפילו הקטנה ביותר, יש לה מעלה וכח גדול, אשר עולמות רבים לא עומדים ליד ערכה של מצווה אחת ואפילו אם נראה לאדם קטנה ביותר.
המים נרגעו מצער על מצוות ניסוך המים.
וזה אשר אומר אברהם אבינו למלאכים, אשר חשב אותם לערבים ריקים, אשר רחוקים מהקב"ה, "יוקח נא מעט מים", אתם מאמינים בעבודה ובעמל והייתם רחוקים מהקב"ה, מה תאמרו איך בגיל כזה אחרי ריחוק מוחלט מה', נלך לדרך טובה? מה נוכל להועיל ולהשיג? עונה אברהם: תלמדו מהמים, ממצווה אחת של ניסוך המים נחו ושמחו שמחה גדולה. וכעת, תרחצו רגליכם מעוונות ומעשים רעים, ותלכו בדרך ה', בדרך של מעשים טובים.
צריך האדם לדעת, שיש לכל מצווה כח גדול מאוד ואין ראשית ואין אחרית לשכר והמעלה של כל מצווה.
ומול עיני, בכל עת, גירסא דינקותא, בבית הכנסת אשר מו"ר זקננו הקדוש רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל היה מתפלל, היה מקפיד לכבד כבוד גדול אדם פשוט והיה מושיב אותו במזרח בכיסא לידו, ובאחת השבתות, בסעודת שבת, עמדו ושאלו את הצדיק מדוע כך מכבד את האדם הזה, לא תלמיד חכם ולא שום עניין מיוחד, יהודי ככל היהודים? ענה ואמר להם: אדם זה אמו אלמנה חולה, אשר לא יכולה בכוחות עצמה, לעשות מאומה והוא עזב את עבודתו ואת כל חייו הקדיש למצווה אחת, כבוד האמא ומסירות נפש על אימו. אמר מו"ר זקננו, אני מכבד אותו כבוד גדול על מצווה גדולה זאת, אשר מקפיד בה בכל כוחו.
לכל מצווה יש כח גדול ביותר ואין האדם יודע באיזה עת ובאיזה זמן תעמוד איתו המצווה אשר מקפיד בה.
ברוך ה', ה' זיכה אותנו להשתדל להגדיל תורה ובשעה אשר כותבים הדברי תורה האלו, אנו בדרך לצרפת למסור שיעור תורה, לזכות את הרבים ובודאי, זכות הרבים גדולה וחזקה מאוד ולמצווה זאת יש שכר גדול בשמים, אף שבריאותינו לא על הצד הטוב, משתדלים לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, ולתקן באנו ולא לקלקל.
מתפללים אנו, מעומקא דליבא, שבזכות מצווה זאת יתן ה' כח והצלחה לכל המשתדלים בקהילת קודש שובה ישראל, ויצילם מן הרעים החוטאים והמחטיאים ויפתחו שערי שמים, וזכות אבות תגן עליהם ונזכה לגאולה שלמה בקרוב.
מגזין אשדוד
לאהובנו היקרים, בכל קהילות הקודש 'שובה ישראל', די בכל אתר ואתר, בארץ הקודש ומחוצה לה, ה' עליהם יחיו.
ידוע שבחג הסוכות נצטווינו לשמוח, וכמאמר הכתוב (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח". ושמחה זו היא גדולה ועצומה, שמחה של מצווה, כמו שכתב רבינו הקדוש רבי אליעזר פאפו זצוק"ל בספרו "פלא יועץ" (ערך סוכה): שאם בכל הרגלים מצווה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה, שהוא זמן שמחתנו. וסיבת השמחה, שמה נעים ומה טוב חלקנו וגורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתרה נודעת לנו עד אין חקר, ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת.
ידוע מה שאמרו בספרים הקדושים, שבהילולא של צדיקים עושים שמחה גדולה, כיון שביום פטירת הצדיק יש עילוי לנשמתו בעולמות העליונים, ובאותו היום מתנוצץ ומאיר אור וזוהר נשמת הצדיק, ועולה בדרגה נוספת בישיבה של מעלה. ולכן נהגו לעשות הילולא ושמחה ביום פיטרת הצדיק. והנה בעת ימי שמחת חג הסוכות, שהיא שמחה של מצווה, נצרף יחד שמחה נוספת של מצווה, הלא היא שמחת הילולת הגאון הצדיק, קדוש יאמר לו, רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל בעל 'הפלא יועץ' ושאר ספרים. שהערב בליל כ' בתשרי, הוא יום ההילולא שלו. ובשנה זו ימלאו 183 שנים לפטירתו.
תולדותיהם של הצדיקים הם לימוד לדורות, והבעש"ט הקדוש אמר: שמסיפורי צדיקים ניתן לשאוב שפע של קדושה ויראת השם. על כן נשנה בקצרה את תולדותיו של הצדיק, ובשמחת הילולתו, נזכה לשאוב שפע של קדושה וטהרה.
רבי אליעזר פאפו נולד בשנת ה'תקמ"ו (1785) בעיר סארייבו שבבוסניה. לאביו רבי יצחק זצ"ל ולאמו מרת בלקנה ע"ה. בבית גדול בתורה, ספוג ומלא ביראת השם גדל, אביו רבי יצחק היה צדיק חסיד ועניו, וכפי שהעיד עליו בנו בספר 'פלא יועץ' (ערך חולה), "ברם זכור לטוב עטרת ראשי אבא מרי זלה"ה, כי בכל יום מימי חוליו ההוא אמר בקשת 'לך אלי תשוקתי' ושאר וידויים ותחינות של יום הכיפורים, ופלגי מים ירדו עיניו. אשרי עין ראתה אלה, וכל מי שיהיה נכנס אצלו היה אומר לו 'ראו סופו של בשר ודם' עין ראתה ותאשרהו, אשריו ואשרי חלקו"
גם הקהילה היהודית בסארייבו הייתה מלאה בחכמים וסופרים, ורבים מגדולי ישראל ישבו בה על כס הרבנות, וביניהם רבי שמואל בן ברוך זצ"ל, רבי צבי אשכנזי זצ"ל – 'החכם צבי' ועוד. במקום תורה זה, שהיה מנותק מכל הבלי העולם, צמח לגאון ולתפארת רבי אליעזר פאפו. ככל הידוע, רבותיו היו: רבי אליהו חיון זצ"ל ורבי משה דאנון זצ"ל שניהם מתלמידיו של רבי חיים מוסאפייה זצ"ל שהיה מגדולי תלמידיו של הגאון הנודע רבי דוד פארדו זצ"ל בעל ה"חסדי דוד" על התוספתא.
בגיל י"א שנים, עוד לפני שהגיע לגיל מצוות, כבר הוכר רבי אליעזר כלמדן, עניו, וזכרן, ומתחסד עם קונו. את דרשת 'הבר מצווה' חיבר בעצמו, ודרש בפני רבותיו החכמים בסברה ופלפול, במשך כמה שעות. לאחר שסיים את מדברותיו, הכריזו עליו רבותיו כי למרות גילו הצעיר, הרי שמעתה מקומו יהיה בבית המדרש, בקרב חבורת החכמים הגדולים, ולא בין החכמים הצעירים. רבי אליעזר סירב לשבת בבית המדרש הגדול, אלא בישיבה לצעירים בלבד. ובמעשהו זה גרם ''לקנאת סופרים תרבה חכמה'' וחבריו בישיבה החלו לעמול בכל כוחם ביום ובלילה כדי להגיע להישגיו המופלאים.
בהיותו בן כ''ה שנים בשנת תק''ע (1810) החל להפיץ את מעיינות תורתו וחכמתו חוצה, והעלה בכתב את חידושי תורתו על התלמוד הבבלי על דרך הפלפול בחריפות ובסברא בספרו ''חודש האביב'', ספרו זה הוא אחד מיני רבים שהוציא לאור בכל ענפי התורה.
זכה להעמיד תלמידים בקיאים בתורה, גדולים ביראה בניהם: רבי יהודה שלמה חי אלקלעי בעל ספר מנחת יהודה, ורבי משה פירירה. (כידוע רבי משה פירירה הדפיס הדפסה ראשונה לספר משלי של רבי יאשיהו פינטו זיע''א. שרבו רבי אליעזר פאפו מצאצאיו. וכך הוא כותב בהקדמה שהוא היה גר בבולגריה והלך לרבו רבי אליעזר פאפו ואמר לו שהוא רוצה להשתקע בא''י ולגור בעיר חברון, והוא מבקש ברכה שיזכה להתיישב בחברון ולמצוא שידוך טוב, ואמר לו רבי אליעזר פאפו תלך לא''י ואם אתה רוצה לזכות לישוב א''י ושידוך טוב, תמצא פירוש של הרב הגדול והצדיק רבי יאשיהו פינטו זצוק''ל ותדפיס אותו וכן עשה. ונתקיים בו
ברכת רבו זיע''א.
בשנת ה'תקע"ד (1814) התמנה רבי אליעזר פאפו, כרב הקהילה היהודית בסליסטרא, וכיהן ברבנות העיר י"ד שנה עד לפטירתו. על פי עדויות וכפי הרשום בפנקסי קהילת סליסטרא, בעת כהונתו באה בעקבותיו ברכה אל העיר, ובכל שנות כהונתו לא נפטר אף אחד מבני הקהילה בדמי ימיו וכל היהודים חיו עד זקנה ושיבה.
בפנקס קהילת סיליסטרא מובא מעשה מופלא אודותיו, שבאחת הפעמים כשהוצרך רבי אליעזר לשהות עד לערב שבת בעיר וורנא, יצא בערב שבת השכם בבוקר לדרכו מוורנא לסליסטרא, במהלך הדרך הבחין רבי אליעזר שהשעה מתאחרת והעגלון וסוסיו נוהגים בעצלתיים ושחלילה לא יספיקו להגיע לעיר לפני כניסת השבת, חרד רבי אליעזר חרדה גדולה שמא חס ושלום יחלל את השבת או ייאלץ לשבות על אם הדרך, ונשא עיניו כלפי שמיא בתפילה כי יזכוהו לכבד גם שבת זו כמנהגו בכל שבת ושבת. עוד רבי אליעזר מתפלל, והנה נפלה על העגלון המוליך את סוסיו תרדמה עזה, והסוסים החלו דוהרים במהירות מסחררת לכיוון העיר סליסטרא,
בטרם חלפו דקות אחדות ניצבה העגלה בלב העיר בדיוק בעת כניסת השבת קודש. על נס זה ועוד רבים אחרים שאירעו עמו, היה נוהג לערוך סעודת הודיה להשם יתברך על שהיטיב עמו ברוב חסדיו.
רבי אליעזר כיהן ברמה היה מוכיח בשער את בני קהלתו ועמד בפרץ לגדור את פרצות חומת הדת, ואת מיטב זמנו הקדיש למען הציבור. עד שנאסף הצדיק אל עמיו, בחולו של מועד, בחג הסוכות בתאריך כ' בתשרי שנת ה'תקפ"ח (1828) והוא בן ארבעים ושתים שנה בלבד. כשנה לפני פטירתו, בשנת תקפ''ז (1827) נודע לו בחלום שנגזרה גזרה קשה וסכנת מגיפה מרחפת על העיר, ונתונה בידו הבחירה להקריב את עצמו, על מנת לכפר על בני עירו וקהילתו. רבי אליעזר בחר להקריב את עצמו בעבור בני עירו. בימי מחלתו הוסיפו לו את השם "יחזקאל". הוא אף הוסיף ואמר לפני פטירתו: שמי שיטבול במקווה טהרה ויתפלל על קברו בלב נשבר, הוא יהיה
ערב שתפילתו תתקבל. בעקבות הבטחה פלאית זו נוהרים יהודים רבים לפקוד את קברו של, ורבים זכו לראות ישועות רבות בענייניהם.
בעת שכבשו הרוסים את בולגריה הגיעו אל סליסטרא וחפשו אחר שטח רחב ידיים כדי להקים בו כנסייה נוצרית, לאחר חקירה ודרישה הוחלט על ידי הרוסים לעקור את בית הקברות היהודי ולהשתמש בשטחו, הרוסים החלו מבצעים את זממם ופינו חלקים מבית הקברות, אך משהגיעו אל מצבת קברו של 'הפלא יועץ' הם לא הצליחו לעוקרה ולהזיזה ממקומה, גם ניסיונות לפוצץ את המצבה לא צלחו והיא נותרה שלמה. לאחר מספר ניסיונות נגלה לעיני הרוסים דבר פלא, המצבה בשלמותה החלה שוקעת באדמה למול עיניהם הנדהמות, הרוסים הבינו כי במקום זה טמון גופו של איש קדוש וחזרו בהם מתוכניתם, עד היום נראה לעין רק החלק העליון
של מצבתו של 'הפלא יועץ' ואילו חלקה התחתון של מצבת האבן שקוע תחת האדמה.
בחייו הקצרים הספיק לכתוב ספרים רבים שנתקבלו בכל בית ישראל. ספרו המפורסם ביותר שעל שמו הוא נקרא, הוא הספר 'פלא יועץ'. הספר 'פלא יועץ' הוא ספר מוסר והשקפה לפי נושאים על סדר א'-ב', הערכים בספר נכתבו בשפה קלה השווה לכל נפש. רבי אליעזר כתב בהקדמתו לספרו: 'קראתי שם הספר הזה פל"א יועץ כי בתיבת פלא רמוז שמי הדל באלפי אליעזר פאפו ס"ט יועץ אנוכי לעצמי ולאנשי גילי אנשי סגולה'. ספר פלא יועץ הוא ספר מוסר חשוב הנלמד בכל העולם כולו.
מלבד החיבורים 'חודש האביב' ו'פלא יועץ' חיבר רבי אליעזר גם את הספר 'אורות אילים' בו מכונסים דברי מוסר מהתלמוד בבלי, החיבורים 'דן ידין' ו'אלף המגן' על התורה, הספר 'חסד לאלפים' ובו פסקי דינים על 'שולחן ערוך' חלק 'אורח חיים', הספר 'בית תפילה' המבאר את כוונות התפילה, הפירוש 'יעלזו חסידים' על 'ספר החסידים' ועוד חיבורים אחרים.
רבי אליעזר זכה לאשה צדקנית שהייתה למדנית בתורה ובדברי חסידות. ורבות נועץ בה בחיבור ספרי מוסריו. לרבנו נולדו שני בנים ושתי בנות. בנו רבי יהודה חיבר את הקונטרס ''שבר פושעים'', נפטר בירושלים ביום י''ב בניסן תרל''ג (1873) על מצבתו כתבו: ''איש אלוקים קדוש, רב משרשיא, מבני עליה, חסידא ופרישא, ראשון לכל דבר אשר בקדושה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא...''. בנו השני רבי מנחם. בתו שרה, נישאה לגאון החסיד רבי אהרון עזריאל בעל ספר: ''כפי אהרון'', ששימש כראש ישיבת ''בית אל'' בירושלים. ונפטר ביום ט' לחודש סיון בעיר יפו. וחתנו השני היה הגביר יצחק פרחי בעל צדקה וחסד.
זכותו יגן עלינו באלף המגן אכי"ר.
מגזין אשדוד
_110_90_Crop_.jpg "דניאל קופף (צילום: דו\"צ)")
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
לאהובינו היקרים בימים קדושים אלו, חול המועד, חג הסוכות, ישנם כוחות גדולים אשר כל יהודי יכול להשפיע וליהיות מושפע שפע גדול מן השמים. ונבאר הדברים, הגמרא במסכת תענית י"ט: פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות, היית זו שנה שלא ירדו בה גשמים. הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד, אמר לו: הלוה לי 12 מעיינות מים לעולי הרגל ואני אתן לך 12 כיכר כסף ואם לא ירד גשם עד התאריך שנקבע הכסף יהיה לך. כיון שהגיע זמן הפירעון ולא ירד גשם בשחרית, שלח לו: או מים או כסף, ענה לו נקדימון בן גוריון: עדיין היום ארוך. בצהריים שלח לו: או הכסף או מים, ענה לו הגוי: נשארו כמה שעות בודדות, שמח הגוי שמחה גדולה בליבו ואמר כל השנה לא ירדו גשמים ופתאום ירד גשם ביום חם כזה ובכמות כל כך גדולה שתמלא 12 מעיינות. נכנס הגוי לבית המרחץ להכין עצמו ללילה, למסיבה וסעודה גדולה לכבוד העושר העצום שודאי בלילה עומד להתעשר. ונקדימון בן גוריון נכנס לבית המקדש כשהוא עצוב להתפלל, נתעטף בטלית נשא תפילה להקב"ה, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שנתמלאו 12 מעיינות מים ואף יותר. והנה גמרא זו יש בה מוסר גדול וחקוקה בנפשנו מימי ילדותנו בכל עת ובכל זמן בשעות ובזמנים שצריכים חיזוק באמונה, דלתי מרום לעולם לא ננעלים וישועת ה' כהרף עין. אך ננסה להתעמק ולהבין את אשר קרה, הנה הייתה מידת דין בשמים על עם ישראל וכל השערים היו סגורים, אך על ידי שיהודי אחד התנהג במסירות נפש גדולה והוא מעצמו נהג בשפע גדול, בדרך שאדם מודד מודדים לו, החזירו לו מהשמים השפע מרובה ואף לכלל עם ישראל ולעולם כולו, הושפע שפע גדול לעולם כולו. וזה יסוד גדול כשרואה האדם צימצום ודוחק, ינהג בשפע, בחסד וע"י זה יושפע עליו שפע ממרום והקב"ה מרחם על הכלל בשביל הפרט. ועל ידי יסוד זה נבאר הגמרא במסכת עירובין נ"ד: רב פרדא היה לו תלמיד קשה הבנה והיה חוזר לו 400 פעמים על כל דבר עד שהיה מבין. יום אחד באו להזמין את הרב פרדא לאיזו מצוה, הרב פרדא סיים ללמד את התלמיד 400 פעמים ובסוף אומר התלמיד שלא הבין, שאלו רב פרדא: מדוע לא הבנת, הרי חזרתי 400 פעמים על הדבר, ענה התלמיד: חששתי כל העת שמא עכשיו תניחני ותלך, אמר לו רב פרדא: מעכשיו תן דעתך ואני אשנה לך, חזר ושנה לו עוד 400 פעמים. יצאה בת קול מהשמים ואמרה: או שתיזכה רב פרדא ויוסיפו לך 400 שנים לחייך או שאתה וכל דורך תיזכו לחיי העוה"ב. אמר: מעדיף אני שאני וכל בני דורי ניזכה לחיי עוה"ב, אמר להם הקב"ה תנו לו שתיהם. והנה גמרא זו קשה ותמוה לזכות לחיי עוה"ב זה לא דבר פשוט וקל, צריך עמל וטורח גדול ולא עוד אלא כל בני הדור יזכו לחיי עוה"ב?, אלא כדברנו, כאשר אדם מתנהג בצורה מסויימת, משפיע שפע עצום, יכול לשנות עולם שלם בהתנהגותו. הנה אנו נמצאים בדור קשה ביותר, דור של בילבול הדעת גדול, מצד אחד מוצאים ותמלא הארץ דעה את ה, ישנם הרבה יהודים המתקרבים אל ה', כל צעד ושעל שפונים בארץ הקודש מוצאים בתי כנסיות, בתי מדרשות ועוד יהודי ירא את דבר ה', לא היה כדור הזה דור של התקרבות להקב"ה בשום עת ובשום זמן, אך בילבול הדעת מרובה ביותר והשיטחיות גדולה מאוד, צריכים להעמיק את השורשים, צריכים להבין את אשר אנו עושים ולרדת לעומקם של דברים. ולעולם לא נקיים מצוות ומעשים טובים על חשבון חברינו או קרובינו ונדע ש"ואהבת לריעך כמוך" ו"ויראת את ה' אלוקיך", צריכים ללכת יחד, אי אפשר לקיים ויראת את ה אלוקך ולזנוח את ואהבת לריעך כמוך. בימי חג הסוכות האלו, שהקירבה גדולה להקב"ה, נדע שזה הזמן שכל מעשה וקבלה שנקבל ונעשה, נשפיע מכוחו כח גדול על העולם כולו, ואחרי כן "כל המציל נפש מישראל כאילו קיים עולם ומלואו". "שמחנו ה' באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל ליבנו". הקב"ה ישלח שפע ושמחה, מזל והצלחה וסיעתא דישמיא גדולה.
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
ערב חג הסוכות, מהזמנים המיוחדים בשנה לעם ישראל; יש ביום זה כוחות גדולים מאוד ומי חכם, יודע לנצל זמן קדוש זה ולהשיג בו מעלות וכוחות נשגבים. והנה, מלבד האושפיזין, שהם שבעת הרועים, גם אליהו הנביא בא לסוכה ורמז לדבר (ויקרא כ"א): "ב-סוכות ת-שבו ש-בעת י-מים"- ר"ת "תשבי" שזה שמו של אליהו הנביא, אשר בא ונמצא בסוכות יחד עם עם ישראל. וידע האדם, שיש לסוכה כח כמו למקווה ומטהרת את נפש האדם; וידוע אשר מובא בישעיה ד': וסוכה תהיה לצל יומם, לצל עם הכולל בגימטריא- מקווה. וכך אומר המגן אברהם: מצוות סוכה היא בסוד מקווה טהרה, כמו שהמקווה מטהר, כן מצווה זו מטהרת את ישראל, לאביהם שבשמים ומגינה ומצלת אותם מכל הרעות. ובזכות מצוה זו זוכים לזרע של קיימא, ודקדקו "למען ידעו דורותיכם" (ויקרא כ"ג), זוכים לדור ישרים יבורך. וכן, על יד מצווה זו מתעורר רחמי שמים ומי שצריך ניסים מן השמים להיוושע מבעיות וצרות אשר לו זוכה ונושע מן השמים. ועוד, אמרו חז"ל, בזכות מצוות סוכה, זוכה האדם לשמירה כל השנה מן השמים ואור המקיף, מקיף אותו ברגעים וזמנים קשים. וכך, כשמרגיש אדם בליבו גאווה, כח הסוכה להכניס בלב האדם מידת הענווה. והאר"י הקדוש הוסיף ואמר דעל ידי חג סוכות נשפע כל השפע לעולם לכל ימות השנה. וידע האדם, דעל ידי מצוות סוכה, אם מקפיד נפטר הוא מן כל צער אשר לו ודקדקו ואמרו המצטער פטור מן הסוכה, המצטער על ידי מצות הסוכה נפטר מכל צער אשר לו. חג זה נקרא חג האסיף, אוספים בו כח לכל השנה כולה, והאר"י הקדוש חיזק ואמר: מי ששמח בסוכות, חזקה שיהיה שמח כל השנה כולה, ומובטח למי שמקפיד במצוות סוכה שלום בית דהיא סגולה לשלום בית. ועל ידי מצות הסוכה מתקן כל מה שחשב מחשבות רעות במשך השנה. לולב, ר"ת ו-ט-הר ל-בנו ל-עובדך ב-אמת. לולב, ר"ת לו-לב, וידע האדם, דעל ידי שמחת בית השואבה כל שמחה ששמח במשך השנה, שאינה שמחה של מצווה, מתקן אותה על ידי שמחת מצוה בחג הזה. והנה, כשחושבים דברים אלו, לפני החג ויודעים לקראת מה נכנסים, אימה וחרדה נכנסת באדם. וישתדל האדם לעשות הכל במסירות נפש גדולה ביותר, משום שעל ידי המסירות נפש יכול לזכות לדברים גדולים ביותר בחג הסוכות. וידוע המעשה, אשר היה האדמו"ר משינואה מספר בכל שנה בחג הסוכות, על יהודי עני מרוד, אשר לא היה לו מאומה ובקושי הצליח לבנות סוכה, אך סכך לא היה לו ובצער גדול הלך ליער ואחר טירחה מרובה, הביא עימו מעט סכך וסכך את הסוכה; והנה, עומד ליד סוכתו אדם עני ומבקש לעשות עימו חג ראשון, ענה לו העני: אני איש עני, בקושי יש לי מה לאכול, יש בעיר הזאת אנשים עשירים גדולים ואולי טוב יותר שילך ויתארח אצלם השפע מרובה ויהיה לעני יותר טוב אצלם, ענה העני: לא, אני רוצה אצלך! בשמחה קיבלו העני, בעל הבית ובמעט שלו עשו ביחד חג בשמחה מרובה, בסיום החג ענה ואמר לו העני, דע לך אני הוא אברהם אבינו ומשום שמסרת נפש על הסוכה ביום האושפיזין של אברהם, שלחו מן השמים שאברהם יהיה איתך ביום האושפיזין. הנה, מה יכול לזכות האדם על ידי מסירות נפש מרובה ביום קדוש ונורא זה. ונוהגים ביום זה להרבות בצדקה יותר מבכל השנה כולה, וסגולות נשגבות ישנם בנתינת צדקה ביום קדוש זה. הנה, עלה בדעתנו קושיה, לסוכה קוראים סוכת שלום וקשה מדוע שמה סוכת שלום? ואפשר לפרש ולומר, הנה בשבת מלווים את האדם שני מלאכים והם נקראים מלאכי השלום ומדוע שמם מלאכי השלום? אלא, ידוע דבכל השבוע יש לאדם שני מלאכים, אחד יצר הטוב ואחד יצר הרע, יצר הטוב מנסה להביא את האדם לטוב, שיקיים מצוות ומעשים טובים ושכל דרכו והליכותיו יהיה לטוב, ויצר הרע גורר את האדם לרע לתאוה וכו'. והנה בשבת, גם האכילה ודברים שבימי חול גשמיים, הם רוחניים ולכן, יש שלום בין המלאכים ולכן, נקראים מלאכי השלום בשביל השלום שבינהם. ועל פי זה יובן, אף בסוכות כולם בשלום בינהם, משום שהסוכה היא קודש ולכן, הסוכה נקראת סוכת שלום. יהי רצון שיתן ה' שלום בחלקנו ושנזכה לאורות הגדולים המושפעים בחג זה והשמחה תיהיה מנת חלקנו. חג שמח! בית הרב.
מגזין אשדוד
מגזין אשדוד
מגזין אשדוד
דברי תורה יומי מאת האדמו"ר עט"ר שליט"א
רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים".
וצריך להבין ספרי חיים מובן, אך מדוע צריך לפתוח אף ספרי מתים, על מה ולמה? והנה בעזרת החונן לאדם דעת ובכל עת וזמן, אשר משתדלים למסור נפש על הכלל וכהיום הזה אשר נסענו בצער לארץ אחרת ובנינו הקטנים בארץ אחרת, ומאהבת ה' הגדולה אצלנו מכל אהבה אחרת זיכנו ה' להבין יסוד גדול וחדש בחיינו והבנה מחודשת בחיי העולם.
הנה לכל אדם נכתב כמה זמן יחיה אך יש אנשים אשר לא נוהגים כשורה עם אשר נתן להם ה', או בגלל סיבה מסויימת אינם יכולים להמשיך את חייהם הקב"ה לוקח מחייהם ונותן לאחר וכאשר האחר משלים טוב את חייהם הם מקבלים בשמים שכר כמו שהם עשו את הזמן הזה הטוב ביותר על פי דרך ה' וחייהם מסתיימים ונוספים לאדם אחר והשכר בשמים מתחלק לשניים וזה "את מספר ימיך אמלא"
ה' ממלא ומוסיף על האדם עוד חיים.
וכן "שני חיי שרה" מה שחיה ומה שלא השלימה את חייה ואחר השלים גם על זה קיבלה שכר בשמים.
וכך מצאנו אצל כלב בן יפונה ויהושע בינון אשר הם היו מן המרגלים והם חיו חיים ארוכים ביותר יותר מכולם ומדוע? אלא כל חיי המרגלים שמתו לפני זמנם העבר אל כלב בן יפונה ויהושוע בן נון וחייהם היו חיים ארוכים ועל ידי שהם לקחו את חייהם והם נהגו בדרך ה' טובה, המרגלים שמתו לפני זמנם על חטאם קיבלו ומקבלים שכר בשמים משום שבחייהם שניתנו לכלב וליהושוע הם שותפים והחיים האלו מביאים אותם למעלה גדולה ביותר בשמים.
וכך מצאנו בחטא בעגל, הקב"ה אומר למשה "הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי גדול עצום ורב ממנו", הקב"ה יודע שמשה לא יסכים להכחדות עם ישראל אלא ה' אומר לו, גוי עצום ורב, "ממנו", מהחיים שלהם אתה ומשפחתך תמשיכו את חייהם ואתם תתקנו את כל אשר בני ישראל עיוותו ותביאו אותם למדרגה ודרגה גבוהה ביותר.
ועל זה אנו אומרים: "זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכותבנו בספר חיים" ואם נתבונן נמצא שכופלים, חיים חיים, אלא לפעמים נכתבים לחיים אך על ידי החטאים והמעשים הלא הגונים נלקחים החיים למישהו אחר, והם נשארים חיים שלו מעוברים למשהו אחר, ולזה אנחנו אומרים וכותבנו לחיים, החיים האלו יהיו כתובים שלנו ולא ינתנו למישהו אחר.
ועל פי יסוד גדול זה נבאר ונאמר, משה רבנו התפלל וביקש בכל דרך לזכות להכנס לארץ ישראל וכשראה שאין מסכימים מן השמים שיכנס רצה למות ואמר יהושוע יכנס וביקש למות לפני הזמן ומדוע? אלא על פי דברנו משה אמר אם לא נכתב עלי להכנס לארץ ישראל לפחות מן החיים שלי יהושע יכנס ויהיה לי בזה שותפות, אך מן השמים לא הסכימו לזה, ולכן, לפני פטירתו של משה עומד ואומר "בן מאה ועשרים שנה אנוכי עימכם" מודיע שלא נתן לשום אחד מימיו וימיו מלאים, ולכן בסוף האבל של משה נאמר: "ויתמו ימי אבל משה", לא נשאר ימים אצל אחרים, נגמר ימי משה רבנו ולא נתנו לשום אחד אחר.
מגזין אשדוד
לאהובינו היקרים, דבכל אתר ואתר:
זה זמן מרומם ביותר, ליל הילולתו של מו"ר זקננו רבנו חיים פינטו זצוק"ל הגדול, אשר מעלתו רמה, ולאורו אנו הולכים ומנסים בכל כוחנו לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו ולא לבייש את אבותינו הקדושים. והנה שנים רבות הייתה בליבנו קושיה, יעקב אבינו לפני פטירתו אומר: "ושכבתי עם אבותי...וקברתני בקבורתם". וקשה: הרי הגמרא במסכת סנהדרין (מ"ז): אין קוברים צדיק שאינו גמור אצל צדיק גמור. וא"כ, ודאי יעקב עניו ואינו מבקש דבר שנראה מידת גאוה, לקבור אותו עם אדם הראשון, אברהם סבו, יצחק אביו, שנעקד על גבי המזבח ומחשיב עצמו כמותם?, אלא יעקב אבינו מבקש, בזכות הרצון שהיה לו ליהיות כאבותיו, מכח זה, יקברו אותו עם אבותיו. והנה רצון של מצוה, רצון של דבר מרומם, נותן כח גדול מאוד לאדם וזה "רצון יראיו יעשה". כשיש רצון ויש יראת שמים, יעשה, הקב"ה מביא את האדם למעלה הגדולה ביותר. ומכח זה מבקש יעקב להיקבר במערת המכפלה. הנה כשנתבונן, איך אפשר בימים אלו שיש יצר הרע גדול ובלבול הדעת קשה, אשר לא היה בשום דור, איך אפשר לעלות ולהתעלות ולהגיע לדרגות מרוממות?. חשבנו בדעתנו לחזק עינין אונקלוס, אשר היה אחד הגרים המפורסמים ביותר ביהדות, בנו של קיסר רומאי שעזב את ביתו ופנה ללמוד יהדות בארץ יהודה. הגמרא מספרת; שהקיסר שלח גדוד של חיילים להחזיר את אונקלוס הביתה ולהניעו מלהתגייר, אך לאחר שהחיילים הגיעו אל אונקלוס ופתחו בשיחה עימו, כולם התגיירו. הקיסר שלח גדוד שני ושוב כולם התגיירו. לבסוף בתסכול ובכעס, שלח הקיסר קבוצת חיילים שלישית, וציוה עליהם לתפוס את אונקלוס ולהחזירו ולהימנע מכל שיחה איתו. כאשר תפסו את אונקלוס, ראו החיילים שהוא מושיט ידו ומנשק את המזוזה, מה זה, שאלו אותו וכו', וגם הם התגיירו. והנה מהיכן היה כוחו של אונקלוס, הרי היה רק בראשית דרכו ביהדות, ומהיכן היה לו כח זה?. אלא, היה לו כח אחד, כח של "בהירות", מה שידע היה בהיר לו וברור לו ביותר. כאשר יש לאדם כח של בהירות והוא בטוח בעצמו במאה אחוזים במה שעושה ובמה שאומר, כוחו גדול ביותר ובכח זה גייר את כל מי שבא לתופסו וזה "דע מה שתשיב לאפיקורוס", אתה צריך לדעת, להבין בבהירות ואחרי כן תענה לאפיקורוס. כל הקושי להתמודד עם היצר הרע בא מהכח אשר יצר הרע מתשתש את הידיעה אשר צריכה ליהיות ברורה ביותר. אם אדם יודע ומאמין בדבר בסוף ישיג את הדבר. ואם האדם אינו מאמין והאמונה רפה, לא יוכל להשיג את מבוקשו. וזה היה כח אבותנו הקדושים, אשר נקראו "איתני העולם", עמדו איתנים על דעתם, כל כח בעולם לא הוזיזם מדעתם וממחשבתם. ולכן, אפשר תבאר דיברי הגמרא: "כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו". וקשה, מדוע על קביעת מקום לתפילה מקבלים שכר כל כך גדול?, אלא, כאשר האדם איתן אף בכיסאו בבית הכנסת ואין מחליף ומשנה ונשאר יושב באותו כיסא שנים רבות, אפילו שעלה לדרגה גבוה והוא מחשובי הקהילה וכו', אך הוא עדיין במקומו, אלוקי אברהם בעזרו, הקב"ה עוזר לו ומסייע לו, משום שדעתו דעה חזקה יציבה ואימיתית. וזה גם מבחן לבחון בני אדם, מובא, אם יש ברווז אשר נפל ממקום גבוה ופוחדים אולי נשברו עצמותיו, ורוצים לבדוק האם כדאי לשוחטו או אולי מוטב להשאירו בחיים שיתאחו עצמותיו, איך יבדוק?, מובא, ישליכנו לנהר, אם ישחה כנגד הזרם, סימן שעצמותיו לא נשברו ואם נסחף עם הזרם ואינו עומד איתן, אלא ניגרר ונסחף, סימן שעצמותיו נשברו וחבל לו לאדם לשחוט את אותו ברווז . כך האדם מי שיודע לעמוד איתן, סימן גדול הוא לו ומי שאינו יודע לעמוד איתן, יפול מדחי לדחי. מו"ר זקננו הקדוש רבני חיים פינטו זצוק"ל, כל חייו עמד איתן, מקטנותו סבל סבל מרובה, התיתם מגיל קטן, צער וצרה, ועמד איתן בכל דרכיו, כשעמדו אנשי הכנסיה וביקשו ממנו להמיר את דתו, עמד ואמר להם, פה בסתר זה לא טוב תכנסו את כל היהודים ובפני כולם אני אמיר ח"ו את דתי, שמחו שמחה גדולה כל הכמרים, הרב הגדול של היהודים ימיר את דתו וכו', והנה ביום ובשעה המיוחלת כולם עמדו בפחד ואימה לראות ולשמוע מה יעשה רבנו הקדוש, והוא עמד בעוז ובתעצומות וצעק; "שמע ישראל ה' אלוקנו ה' אחד" ואמר, כעת אני יודע שלימדתי את כולם מה לעשות בשעה כזו, כעת תוציאו אותי להריגה. זו היא איתנות וזה בא בעבודה של שנים של יושר פנימי, של אמונה בדרך ונאמנות לדרך בלי עליות וירידות ובלי נפילות. בזכות רבנו חיים פינטו זצוק"ל, הקב"ה יזכנו לחזור בתשובה שלמה ולישועה גדולה ולגאולה קרובה ונזכה להתקרב לאבינו שבשמים מתוך אהבה ולא מתוך יסורים וצער . יהיה להגיע לשלימות האמיתית.
מגזין אשדוד
לאחינו ורעינו, בני קהילתנו הקדושה "שובה ישראל" בכל מקום ומקום.
יש בליבנו שמחה מרובה, אשר זכינו להיות פעם נוספת, בארץ, אשר אבותי ואבות אבותיי עבדו בה את ה', אהבה תמימה, אהבה זכה וברה
וחזרנו בקבלה אשר קיבלנו בליבנו להודות על הטוב, על החן וחסד והרחמים אשר חנן אותנו ה' יתברך, על ידי עבדיו הנביאים, וצדיקים במיתתם קרואים חיים.
בעז"ה נזכה בשעות הבאות להשתטח על ציון מו"ר זקני הקדוש, המלומד בניסים, אשר היה מעמודי עם ישראל, קדושתו ותורתו ופרישותו וצידקותו קשה לתאר.
הקב"ה חנן את האדם בשני כוחות אשר אפשר להביע את אשר מתרחש בלב; ידיים לכתוב ופה לדבר. יש דברים שהפה והידיים הם לא יכולים להביע את רחשי הלב ודבר זה אנו חשים ומרגישים בכל פעם שמתקרבים לציון רבנו חיים הגדול זצוק"ל. בכל פעם שזכינו להשתטח על קיברו ראינו ישועת ה' כהרף עין, עודם מדברים ואני שומע. ועוד שימים אלו סמוכים לחודש הרחמים והסליחות ובסוף חודש זה הוא יום פקידתו, כ"ה באלול, מבקש אני מאבותיי הקדושים מבית פינטו ומבית אבוחצירא שיעלו ברחמים, לפני אב הרחמים, ויעוררו שפע מלפני בעל הסליחות, לסלוח ולרחם, לפקוד ולהושיע, את כלל עם ישראל ובפרט לבני קהילתינו הקדושה "שובה ישראל", ויזכירו לפני כיסא הכבוד את כל החסד וכל האמת והתורה אשר כל השותפים, אשר שותפים יחד עימנו מיום אשר נוסדה ק"ק "שובה ישראל", טוב שנים, שלא ידח ממנו נידח ואור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לגאולה. ומכניסי דימעה הכניסו דמעתינו לפני מתרצה בדמעות ויזכרו ויזכירו לטובה את כל העומדים לימיננו כאחיעזר וכאחיסמך, אלו שהם בגדר "מחזיקים בה" שבירכתם תיהיה "עץ חיים", ולאלו אשר "תומכים בה" שבירכתם תיהיה "המאושר".
ובהכנעת הלב, מבקשים ממו"ר זקננו רבנו חיים פינטו על השמות של האנשים אשר בליבנו מזכירים ובפינו, שעליהם תעתיר ביותר בשמים, משום שעמדו עימנו ועם ישיבתנו הקדושה, באהבה ובמסירות, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
הקב"ה ישפיע ויקיים בכל בני קהילתינו והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שיפתותכם מלומר די, חזק חזק ונתחזק, גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו, דרשתי ה' וענני ומכל מגורותי הצילני, הושיענו ה' ונושע, אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא' נדרי לה אשלם נגדנה לכל עמו.
והנה חשבנו בדעתנו, על קבלה אשר נשתדל כולנו לקבל כאיש אחד בלב אחד, לחזק ולהתחזק בה. ובשעה שהיינו חושבים על דבר חיזוק ועל דבר הקבלה אשר בליבנו לקבל שומעים אנו סימן מהקב"ה, אמן.
והנה, ידוע מעשה הנורא ברב מרדכי יפה, "בעל הלבושים", אשר נסע לאיטליה לעיר ונציה כדי ללמוד את חוכמת עיבור החודש אצל החכם אבוהב הספרדי ולמד אצלו בערך 4 חודשים ובסוף ה-4 חודשים, בנו הקטן של חכם אבוהב, בן 5 שנים, בירך בירכת בורא פרי העץ בקול רם וכל הבית ענו אמן, חוץ מרב מרדכי יפה שלא ענה אמן. חכם אבוהב כעס עליו מאוד, גער בו ונזף בו נזיפה גדולה ונידה אותו. הרב מרדכי חיכה 30 יום, כדין נידוי מרב לתלמיד, ואחרי כן בא לפייסו, ושאל את רבו; מדוע הכעס הגדול הזה ונידוי אשר נידהו 30 יום? ענה חכם אבוהב ואמר לו תדע שאהבה גדולה אהבתיך, אהבה שאינה תלויה בדבר ותדע שבשעה שלא ענית אמן נתחייבת מיתה לשמים, והנידוי היה לך לכפרה על הפגם הגדול שנגרם, ומחילת העוון יהיה לך בתנאי שבכל מקום ובכל קהילה שתידרוך כף רגלך תפרסם את גודל החטא והפגם של מי שאינו עונה אמן וגם תפרסם מעשה נורא שאספר לך.
במדינת ספרד היו קהילות קדושות לפני גזרת תתנ"ו והייתה שם עיר גדולה לאלוקים, עיר ואם בישראל ובאותה עיר היה מלך שרצה לגרש את היהודים מעירו כמה פעמים, ובכל פעם שחזרה הגזרה, צדיק גדול וחסיד שהיה בעיר היה הולך לפני המלך וממתק ומרכך את ליבו. והנה שוב הגזרה הקשה יצאה מתחת ידי המלך וכל היהודים בעיר בפחד ואימה וחרדה גדולה, מיד באו לביתו של הרב הצדיק שיבא עימם למלך להשתדל לבטל את הגזרה, ענה הרב ואמר ימתינו לי עד אשר אסיים להתפלל תפילת מנחה, ענו חשובי הקהילה עת צרה היא ליעקב, אסור להתמהמה רגע אחד, הסכים הרב והלך עימם כשהגיעו לבית המלך, איך שראה המלך את פני הרב הצדיק נתרכך ליבו, קיבל המלך את הרב בכבוד ובהדר וכיבדו כבוד גדול, עודם מדברים והנה ניכנס אחד מן הכמרים החשובים והמעורכים במדינה, אך משונאי ישראל המרים והקשים, כשראה את הרב חשב בדעתו איך יצר וירע לרב ולמלוויו, מיד עמד והתחיל לברך את המלך בברכות מרובות שונות ומשונות אשר לקחו זמן ארוך, בראות הרב שהזמן מתארך החליט לעמוד ולהתפלל את תפילת מנחה שלא יעבור זמנה, עמד והתפלל. בינתיים סיים הכומר את בירכותיו השונות והמשונות ועמד וצעק; האם כולם ענו אמן? כולם עמדו ואמרו שודאי ענו אמן על ברכת המלך, חוץ מהרב אשר עמד ואמר אני התפללתי מנחה ולא עניתי אמן. מיד נפל הכומר על הריצפה והתחיל לבכות ולומר למלך כעת כל הברכות נהפכו לקללות ואף ברכה לא תתקיים, בגלל הרב. חמת המלך בערה בו וציוה לחתוך את הרב לחתיכות קטנות ולשימו בשקים ולשלוח השקים לביתו. לאחר מכן ציוה המלך לגרש את כל היהודים מארצו.
אחד מצדיקי הדור ההוא שהיה חבר טוב של הרב, הצטער צער גדול, ומהמקרה החמור אשר קרה לא התנחם בליבו ימים רבים ורצה לדעת, על מה ולמה קרה לצדיק וחסיד אסון קשה כל כך. באחד הימים שישב אותו רב בחדרו, עסוק בתורה, ראה מחזה נורא; את אותו צדיק וחסיד אשר מת על קידוש ה', בא לפניו ואמר לו; דע לך שכל חיי הקפדתי על כל המצוות קלה כבחמורה, אך פעם אחת בני הקטן בירך ברכה ולא עניתי אמן, וניגזר בגלל עניית אמן את כל הרעה הגדולה הזו. ולכן כל באי עולם יזהרו בעניית אמן.
אמר החכם אבוהב לרבי מרדכי יפה תפרסם המעשה הזה ותקרא אותו פעם בחודש, להודיע לכולם מה העונש למי שאינו עונה אמן אפילו על ברכת תינוק כל שכן בבית כנסת כששליח ציבור מתפלל שמונה עשרה או קדיש.
נחזק עצמנו בעניית אמן, וידוע את אשר אמרו בשם בסבא מקעלם: היה כדאי להקב"ה לברא את העולם למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר אמן פעם אחת בלבד במשך זמן הבריאה וברוך הוא וברוך שמו, ואלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו לא מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן פעם אחת בלבד ואלף פעמים אמן לא מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן יהא שמיה רבא פעם אחת בלבד, ואלף פעמים של אמירת אמן יהא שמיה רבא לא מגיעה לזכות של אות אחת מלימוד תורה.
ועל זה הוסיף אחד מהגדולים והצדיקים של הדור הקודם שנוח לו לאדם לחיות שבעים שנה ולסבול את יסורי איוב ולזכות פעם אחת בחיים לומר אמן יהא שמיה רבא.
והנה נקבל על עצמנו, באהבה גדולה, בקבלה חזקה להקפיד בעניית אמן ובזכות זה הקב"ה ימתק מעלינו כל גזרות קשות, וכל האמנים אשר נקבל על עצמנו ביום זה, יעלו לפני מתרצה בתפילה ויקובלו תפילותינו ברצון ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות.
ובזכות האבות הקדושים נזכה לגאולה שלמה "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימנו כקדם". האוהבכם אהבה מרובה, ונפשי כעפר לכל תיהיה.
מגזין אשדוד
מגזין אשדוד
מגזין אשדוד
מגזין אשדוד
מגזין אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
|
|
|
|
_110_90_Crop_.jpg "דניאל קופף (צילום: דו\"צ)")
