יום תענית י"ז בתמוז וסיבת התענית
להאזנה לתוכן:
תגים:
פינטו
דבר תורה יומי מכבוד האדמו"ר עט"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א
יום שלישי י"ז בתמוז 29.06.10
היום זה יום תענית י"ז בתמוז וסיבת התענית, על חמישה דברים חמורים, שקרו לאבותינו ביום קשה זה ובע"ה נאמר את חמשת הדברים בכדי להשריש בשורש נשמתנו את אשר אירע לאבותינו ולנו
אסון ראשון- נשתברו הלוחות- משה רבנו השליך את הלוחות על הקרקע ושברם כאשר ראה ושמע על העגל אשר עשו
אסון שני- בוטל קורבן התמיד ומובאת מחלוקת; הרמב"ם סובר שהיה זה בבית ראשון, ראשונים אחרים סוברים, שהיה זה בבית שני ואיך בוטל? מצור קשה היה על ירושלים ובכל יום, היו משלשלים תושבי ירושלים קופה עם כסף ותמורת קופה זו, עם שלמונים מרובים, היו הגויים מעלים קורבן עם חוט לעבר השני של החומה. וביום י"ז בתמוז, במקום שה, העלו חזיר. ובשעה שהייתה החיה טמאה, לקראת סוף החומה, נעץ החזיר את ציפורניו בחומות ירושלים; ומובא בחז"ל, שבאותו רגע, נזדעזעה ארץ ישראל כולה והחל מיום י"ז בתמוז והלאה נפסק קורבן התמיד
אסון שלישי- הובקעה העיר בחורבן בית שני ובחורבן בית ראשון מחלוקת- יש אומרים ז' בתמוז והירושלמי מביא, שאף בית ראשון, בי"ז בתמוז
אסון רביעי- שרף אפוסטמוס את התורה הוא היה שר של ממשלת יוון הרשעה
אסון חמישי- הועמד צלם בהיכל והנה, יום זה, מסמל את תחילת הקושי והצער של אבותינו אותו צער לא נסתיים עד היום הזה וזה אשר אנו מתפללים "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" מתפללים אנו לפני בוראנו, שישיב שכינתה מעפרה והנה, יבנה בית מקדשו ויפאר היכלו
חשבנו בשבת קודש, לבאר ולומר יסוד גדול: "בירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטים 'שבטיה להודות לשם ה
ואפשר לפרש ולומר כל עיר ועיר בעולם יושבי העיר הוותיקים אינם אוהבים את החדשים אשר באים לעירם ומדוע? אומרים הם: עיר זו, אבותינו עמלו וטרחו בנו ועמלו סיכנו את חייהם וכעת כל אוצרותיה וברכותיה לנו הם. ומדוע יבוא, איש חדש, אשר אבותיו לא מסרו מדמם ומחלבם למען העיר ולכן, אין יושבי המקום אוהבים את החדשים אשר באו
אך בירושלים, דין אחר לה, ירושלים הבנויה, תושבי ויושבי ירושלים, ידעו שכל בניית העיר וכל הצלחתה, שורשה מברכת ה' ואין אף זכויות לאף אדם עליה, לא עדה, לא קבוצה ולא שום כח, אלא כוחה של ירושלים היא מברכת ה' וכל השבטים, הסכימו עם זה וזה, ששם עלו שבטים שבטיה, הודו שהכל בא מאיתו יתברך; זה להודות לשם ה', אך בזמן החורבן השתנו פני הדברים ועינו של כל אחד הייתה צרה בחברו וכל אחד הרגיש שחברו את שלו לוקח וזה אשר הביא את החורבן תמיד יהיה מול עינינו דברי הגמרא: "בשמך יקראוך בכיסאך "יושיבוך ואת שלך יתנו לך
אסון ראשון- נשתברו הלוחות- משה רבנו השליך את הלוחות על הקרקע ושברם כאשר ראה ושמע על העגל אשר עשו
אסון שני- בוטל קורבן התמיד ומובאת מחלוקת; הרמב"ם סובר שהיה זה בבית ראשון, ראשונים אחרים סוברים, שהיה זה בבית שני ואיך בוטל? מצור קשה היה על ירושלים ובכל יום, היו משלשלים תושבי ירושלים קופה עם כסף ותמורת קופה זו, עם שלמונים מרובים, היו הגויים מעלים קורבן עם חוט לעבר השני של החומה. וביום י"ז בתמוז, במקום שה, העלו חזיר. ובשעה שהייתה החיה טמאה, לקראת סוף החומה, נעץ החזיר את ציפורניו בחומות ירושלים; ומובא בחז"ל, שבאותו רגע, נזדעזעה ארץ ישראל כולה והחל מיום י"ז בתמוז והלאה נפסק קורבן התמיד
אסון שלישי- הובקעה העיר בחורבן בית שני ובחורבן בית ראשון מחלוקת- יש אומרים ז' בתמוז והירושלמי מביא, שאף בית ראשון, בי"ז בתמוז
אסון רביעי- שרף אפוסטמוס את התורה הוא היה שר של ממשלת יוון הרשעה
אסון חמישי- הועמד צלם בהיכל והנה, יום זה, מסמל את תחילת הקושי והצער של אבותינו אותו צער לא נסתיים עד היום הזה וזה אשר אנו מתפללים "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" מתפללים אנו לפני בוראנו, שישיב שכינתה מעפרה והנה, יבנה בית מקדשו ויפאר היכלו
חשבנו בשבת קודש, לבאר ולומר יסוד גדול: "בירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטים 'שבטיה להודות לשם ה
ואפשר לפרש ולומר כל עיר ועיר בעולם יושבי העיר הוותיקים אינם אוהבים את החדשים אשר באים לעירם ומדוע? אומרים הם: עיר זו, אבותינו עמלו וטרחו בנו ועמלו סיכנו את חייהם וכעת כל אוצרותיה וברכותיה לנו הם. ומדוע יבוא, איש חדש, אשר אבותיו לא מסרו מדמם ומחלבם למען העיר ולכן, אין יושבי המקום אוהבים את החדשים אשר באו
אך בירושלים, דין אחר לה, ירושלים הבנויה, תושבי ויושבי ירושלים, ידעו שכל בניית העיר וכל הצלחתה, שורשה מברכת ה' ואין אף זכויות לאף אדם עליה, לא עדה, לא קבוצה ולא שום כח, אלא כוחה של ירושלים היא מברכת ה' וכל השבטים, הסכימו עם זה וזה, ששם עלו שבטים שבטיה, הודו שהכל בא מאיתו יתברך; זה להודות לשם ה', אך בזמן החורבן השתנו פני הדברים ועינו של כל אחד הייתה צרה בחברו וכל אחד הרגיש שחברו את שלו לוקח וזה אשר הביא את החורבן תמיד יהיה מול עינינו דברי הגמרא: "בשמך יקראוך בכיסאך "יושיבוך ואת שלך יתנו לך
נבאר הדברים: האדם לפעמים שואל למה זה שמי ולא שם אחר? מדוע הושיבו אותי בכיסא זה ולא בכיסא גבוה מדוע פלוני גוזל את מלאכתי ואת שלי? אך אלו דברים נגד אמונתינו, ואמונתינו היא, ששמנו, זה שמנו וכיסאנו, זהו כיסאנו ושלנו, זה שלנו ואין אדם יכול לנגוע בשערה של חברו
נתחזק בימים אלה באהבה חינם, אשר השנאה החריבה את ביתינו ונבנה מקדש בליבנו ומזבח עמוק בתוכו ונדליק את אש האמונה על המזבח ועליו נקריב את כל תאוותינו ורצונותינו.
הקב"ה ירחם ויציל את כלל עם ישראל מכל רע וישמור את כולנו בימי בין המצרים האלו
"חזק ואמץ לבבכם "קווה אל ה' חזק ואמץ ליבך וקווה אל ה
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
