|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שוב הוכח, שכאשדוד לוחצת כבר למעלה ומרחיקה את היריב משערה, קודם שיגיעו לאזור הגנה, היא מגיעה להישגים. היא עושה זאת כשלרשותה נכס אדיר שלמעט קבוצות בליגה יש - צעירים חסרי מנוח, שלא מפסיקים לרוץ, ללחוץ, לחפש לחטוף כדורים וכבונוס - מגלים קור רוח ברחבה.
רועי לוי, מרטין אנדזי, רביד אברג'ל, אדיר לוי, סתיו נחמני ובן לוי צריכים להיות הDNA החדש של אשדוד - שילהיב את הקהל, ייתן לקבוצה אופי ויסחף בהתלהבות והמלחמה שלהם, את שאר השחקנים הוותיקים והזרים של הקבוצה. שחקן שלא יעמוד בסטנדרט הזה – שירד לספסל ולא חשוב עם קוראים לו שלומי אזולאי או אפילו חמודי כנעאן (סביר להניח שכנעאן ידבק מהם).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הבעיה הגדולה בהצבת השחקנים של אלי לוי, שהוא לא מתאים אותם זה לצד זה. כמו שכל צבע, בפני עצמו הוא יפה, אך הופך למכוער אם שמים לידו צבע לא מתאים, כך שחקן טוב ככל שיהיה, לא יכול לבוא לידי ביטוי, אם לא שמים לידו שחקנים משלימים. הרכב של קבוצת כדורגל – כשמו כן הוא – הרכב של קבוצה ולא בליל של שחקנים עם כישורים אישיים. גאונות של מאמן, היא לבנות את הפאזל המושלם שיוצר הרכב שעובד כמו מכונה, כשכל מרכיב בה משלים את האחר ובעל תפקיד עצמאי משל עצמו. במכונה אין בורג מיותר ואם חסר בורג אז היא לא עובדת טוב ולעיתים גם קורסת. לפני שלאשדוד חסרים שחקנים, חסרה לה אסטרטגיית משחק. ומשום מה, היא חזרה לשחק עם אותה האסטרטגיה שהובילה אותנו למקום האחרון בעונה שעברה - "Houston, we have a problem"
|
|
|