מהתביעה שהוגשה לבית משפט השלום באשדוד, עולה כי בשעות הבוקר לפני כ-3 שנים, בעת שעמד על סולם בגובה של כ-2 מטר והרים חלק של פיגום לצורך הרכבת הפיגום באתר הבנייה, רגלו הימנית נתקלה במדרגה, התעקמה והוא נפל ארצה. כתוצאה מהנפילה שבר הקרסול ופונה לחדר מיון בביה"ח.

בא כוחו, עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף, טוען בתביעה כי אם הקבלן היה דואג להתקנת מאחז צד, מספק לפועל פיגום תקין ובטיחותי והיה מעביר לו הדרכות בטיחות בכלל ולעבודה בגובה בפרט, התאונה יכלה להימנע.

לטענתו, אם הקבלן היה דואג לכך שהעובד יעשה שימוש ברתמת בטיחות, היה מספק לו אמצעי הרמה ודואג לסביבת עבודה בטיחותית ותקנית, הפועל  לא היה נופל וניתן היה למנוע את תוצאת התאונה.

בביה"ח התברר כי הפועל סובל מהגבלות תנועה ומשבר מרוסק הפוגעים בכשירותו לעבודה פיזית. בביה"ח גיבסו את רגלו תוך המלצה לשקול ניתוח עתידי.

בתביעה נטען כי כתוצאה מהתאונה סובל הפועל מכאבים, רגישות, נפיחות והגבלת תנועות בעקב ובקרסול ימין. אורתופד מומחה שבדק אותו מספר חודשים לאחר התאונה, הבחין כי הוא סובל מצליעה אנטלגית וכל דריכה גורמת לו לכאבים. האורתופד קבע כי הפועל סובל מנכות לצמיתות בשיעור של 20 אחוזים.

בא כוחו טוען בתביעה כי כתוצאה מהתאונה הפך פועל הבניין לגבר מוגבל שנזקק לעזרת אדם אחר לצורך ביצוע עבודות בביתו כמו ניקיון, הזזת רהיטים, עריכת קניות ועוד. עוד נטען כי בעקבות הנזק שנגרם לו, פחתו הנאות חייו באופן מהותי ואף נפגע בטחונו העצמי. זאת כאשר לפני התאונה הוא היה פעיל וחיוני, איש עבודה חרוץ ומסור.

הפועל תובע לפסוק לו פיצוי עבור הפסדי שכר ניכרים בשל הפגיעה הממשית בכושר ההשתכרות, בין היתר כי כתוצאה ממגבלותיו נבצר ממנו לשוב למעגל העבודה. בנוסף תובע לקבל פיצוי עבור אובדן תנאים סוציאליים ופנסיה, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל.