מהתביעה עולה כי לפני כ-8 שנים,  המורה לצרפתית – מחנכת הכיתה, ביקשה ממנו באמצע השיעור, לווסת את המזגן בכיתה ולבדוק אם יוצא אוויר מפתחי המיזוג.

כאשר התלמיד הושיט את ידו הימנית מעלה וקפץ לעבר פתחי המיזוג, נפגעה כף ידו מסורגי מתכת חדים ובולטים שהותקנו על גבי המזגן. כתוצאה מכך נפגע בכף ידו הימנית, ידו הדומיננטית. 

במקום לפנות את התלמיד מייד לטיפול, המורה התייעצה עם רכזת השכבה והחליטו להזעיק את אביו שהיה בנסיעת עבודה.

במהלך השיחה הודיעו לאב על התאונה וביקשו ממנו להגיע לבית הספר ולפנות את בנו לקבלת טיפול רפואי. בזמן ההמתנה לאביו, ידו של הנער הייתה שותתת דם שאף ניגר על הרצפה ובכל אותו הזמן לא קיבל טיפול רפואי או עזרה ראשונה מצוות המורים או מאחות בית הספר. 

רק כעבור כחצי שעה, הגיע אביו ופינה אותו לחדר מיון של בי"ח קפלן ברחובות. בבדיקה במחלקה לכירורגיה של כף היד בביה"ח, נמצאה חוסר תחושה בכף יד ימין.

כחודשיים לאחר התאונה הנער עבר ניתוח ולמרות הטיפולים השונים לא חלה הטבה במצבו. הנער, כיום בן  21, סובל ממגבלות תנועה באצבעות ובכף יד ימין ואינו יכול לכופף חלק מידו. בנוסף הוא צפוי לסבול מצלקת, מחוסר תחושה ומזרמים בכף היד. 

פרופ' מומחה לכירורגיה אורתופדית אשר בדק את הנער כ-6 שנים לאחר התאונה, מצא כי הוא עדיין סובל מחוסר תחושה באצבע השנייה בידו הימנית ונותר מוגבל בכיפוף אותה אצבע. 

זאת בשל פגיעה בעצב הדיגיטאלי האולנרי ובשל הידבקויות. מומחה בתחום מחלות עור ומין אשר בדק את הנער לפני כשנה וחצי,  קבע בחוות דעתו כי הנער סובל מצלקת  באורך 15 ס"מ המקנה לו נכות בשיעור 10 אחוזים. 

בא כוחו עורך דין דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף, טוען בתביעה כי בקרות התאונה, התלמיד היה כבן 12 בלבד והפגיעות הקשות מהן הוא סובל, כתוצאה ישירה מהתאונה, ילוו אותו למשך כל ימי חייו.

מצב זה, יטיל צל כבד על יכולתו להשתכר ולנהל חיים תקינים ונורמליים. לטענתו, הצלקת הגסה והמשמעותית מפריעה לו בכל יום אפילו בכל לחיצת ידיים עם אדם אחר ומשפיעה על דימויו העצמי.

לטענת בא כוחו של התלמיד, העיריה התרשלה בין היתר בכך שהתקינה בבית הספר סורגי מתכת חדים, בולטים ומסוכנים על גבי המזגן ואילו משרד החינוך התרשל בין היתר בכך שלא פיקח, לא השגיח ולא הדריך את המורים והתלמידים במהלך שעות הלימודים. 

כמו כן לא דאגו להעניק לנער טיפול רפואי ראוי וכי  היעדר התערבות הולמת בזמן אמת מצד מורה אחראי, הביא להתרחשות התאונה. הנער תבע לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', הפסד השתכרות, פנסיה וזכויות סוציאליות. 

משרד החינוך טען בכתב ההגנה כי האחריות לתאונה רובצת על העיריה שאחראית על תחזוקת ביה"ס וסורגי המזגן הלא בטיחותיים.

כמו כן האשים את התלמיד שלטענתו, התרשל, פעל בפזיזות והסתכן מרצון. העירייה מצידה טענה לרשלנות מצד משרד החינוך, שהעסיק את המורה לצרפתית  שבמקום לפנות לאב הבית,  בחרה לפנות לתלמיד. 

לבסוף הושג הסכם פשרה בין עו"ד לינדנברג לעירייה ולמשרד החינוך לפיו,  התלמיד יזכה לפיצוי כולל בסך 185 אלף ₪ כשהעירייה תשלם כ-130 אלף ₪ ואילו משרד החינוך ישלם כ-55 אלף ₪.

עו"ד דותן לינדברג

למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה