במשך כמעט ארבעה עשורים שעיתון "כאן דרום" אשדוד פעל בעיר וסיפק מידי שבוע לתושבים חדשות מקומיות, סיפורי צבע מרתקים, ובין היתר הביא לחשיפות שהובילו לשינויים מתבקשים ואף היה שופר לקולן של מחאות חברתיות וסביבתיות שונות למען תושבי העיר.

המנהל הראשון של העיתון היה משה שדה , העורכת הראשונה כרמלה לכיש והגרפיקאי הראשון - גורג' בן חיים.

בהמשך ברק סרי הפך לעורך המיתולוגי של העיתון במשך קרוב ל 20 שנה

כעת, אחרי 37 שנים, העיתון המקומי הוותיק מבית רשת שוקן של קבוצת הארץ סוגר את שעריו בהחלטת הרשת. בשבוע הבא יודפס הגיליון האחרון של העיתון.

עיתון "כאן דרום" אשדוד נמנה בין המקומונים הראשונים בעיר. במשך שנות פעילותו עבדו וגדלו בו כתבים, עורכים ואנשי מקצוע טובים ומוערכים, חלקם אף השתלבו בתפקידי מפתח בעיתונות הארצית. 

לרגל סגירת העיתון, עצרנו את העורך הראשי דור גפני לראיון אישי על התחושות, על מצבה של העיתונות הכתובה בעידן הדיגיטל ועל התכניות לעתיד. לגפני 16 שנות ניסיון בתחום התקשורת. את דרכו במערכת "כאן דרום" הוא החל ככתב בשנת 2007, בהמשך הוא מונה לתפקיד סגן העורכת ולאחר מכן כעורך העיתון. בחלק מהשנים הוא היה גם ברדיו דרום. גם בהיותו העורך הראשי הוא לא חדל מלכתוב ואף היה לכותב הראשי בעיתון ובאתר שהוקם בקיץ 2017.

חתיכת רגע, אה?
"לכל דבר יש סוף. סה"כ כאן דרום היה בית טוב שגם גידל הרבה מאוד עיתונאים טובים".

איך אתה מסכם התקופה?
"בגדול, אני רואה את עצמי כחוליה בשרשרת, הגעתי אחרי הרבה כתבים, עורכים ואנשי מקצוע מאוד טובים שגדלו ועבדו ב"כאן דרום" לאורך השנים. זו הייתה עבודה קשה, אבל אהבתי אותה. היא מתחלקת אצלי ל-2: מתחילת דרכי במערכת ועד שהוקם האתר בקיץ 2017 ומשם הלאה. מאז בעצם התעסקתי גם באתר וגם בפרינט. אלו ללא ספק שני עולמות שונים לחלוטין והאתגר היה כפול. אני כן יכול להעיד שהעיתונות הייתה חופשית ב"כאן דרום". לאורך כל השנים הייתה לי עצמאות, לא התערבו לי, לא חסמו אותי מלכתוב על אדם או גוף כזה או אחר או הכניסו שיקולים זרים. אף פעם לא נתקלתי בזה".

איזה מן עיתונאי אתה מגדיר את עצמך?
"תראה, האשימו אותי פעם שאני דייקן מידי ובודק את עצמי יותר מידי. אני חושב שבסוף זה אחד התפקידים שלך כעיתונאי, ולא לפמפם את הציבור במידע שהוא לא מדויק או שקרי חלילה. בוא נאמר שהשתדלתי לעשות עיתונות עניינית ולתת דגש למה שחשוב, חדש ומעניין. מקווה שלפחות בחלק מהזמן גם הצלחתי".

מה הביא לסגירתו של העיתון?
"אני חושב שהניהול היה קצת פחות מוצלח לצערי. מבחינה מסחרית-כלכלית גם הנסיבות הדינאמיות והירידה המתמשכת בהכנסות מפרסום, וגם החלטת הנהלת קבוצת הארץ שהיא מעוניינת להתמקד בדברים אחרים".

לקורונה יש חלק בזה?
"כמו שאמרתי, זה התחיל לדעתי עוד לפני כן, כמובן שהגיעה המכה של הקורונה שהביאה עוד מסמר אחד. מיד אחרי פסח הרשת הוציאה חלק גדול מהעובדים לחל"ת. היו תקוות שהחל"ת הוא זמני ובקרוב חוזרים, אבל מסתבר שזה היה "וואן ווי טיקט" ולצערנו החל"ת הפך לפיטורין, ככה שנשארנו באשדוד צוות מצומצם מאוד מאז הגל ראשון ועם זה היינו צריכים להתמודד. השתדלנו לעשות את זה הכי טוב שיכולנו. אני עדיין מאמין שבהתנהלות קצת אחרת היה אפשר להחזיק מעמד. לצערי זה לא קרה, ואני מכבד את ההחלטה של הנהלת קבוצת הארץ, הם בעלי הבית".

אתה חושב שזה הסוף של העיתונות הכתובה?
"זה לא סוד שהעיתונות הכתובה הולכת ונחלשת, אבל אני לא בטוח לאן זה יוביל ואם התנועה הזאת היא חד כיוונית. בסופו של דבר, אנשים רוצים לצרוך חדשות ולדעת מה קורה ליד הבית שלהם, לשמוע ולקרוא על אנשים מעניינים ועל סיפורים מרתקים, ובכל מבול האינפורמציה הלא מבוקרת והפייק ניוז בעידן הדיגיטלי, אני בטוח שהם רוצים לדעת את האמת מאחורי מסך העשן, ככה שאני לא יודע אם זה סופה של העיתונות הכתובה, אני דווקא מאמין שתהיה לה המשכיות".

"מעבר לזה" – הוסיף גפני, "אני חושב שכמו שיש לעיתונות המודפסת אתגרים כלכליים, גם לעיתונות הדיגיטלית יש וזה מתבטא בתחרות מול תאגידי ענק בינלאומיים כמו פייסבוק וגוגל. הרבה עסקים מעדיפים כיום לפרסם את עצמם בצורה עצמאית או להיעזר בפייסבוק וגוגל, מה שמייתר את האפקט שיש לאותם אתרי חדשות".

מה התוכניות הלאה?
"את האמת, אני לא יודע עדיין. ממש עוד מעט אני מובטל וכרגע אין לי שום כיוון. אני מתלבט. נכון לעכשיו אני לא יודע אם אמשיך בתקשורת, יש לי קצת שובע מהתחום, אבל יכול להיות שזה זמני. נחפש ומקווה שאמצא עבודה".

"אני מאחל בהצלחה לכל הקולגות שלי" - ביקש גפני להוסיף, "גם במקומונים הכתובים וגם בדיגיטליים, וכמובן אני אאחל בהצלחה לחברי הטוב דודי לוי שימשיך להשיט את הספינה של כאן דרום אשדוד ואשקלון בעולם הדיגיטל, הוא עיתונאי אמיתי ואיש מקצוע מעולה!"