רגע מרגש נרשם השבוע בחופי אשדוד כאשר עמק עמרמי (48) תושב העיר הגיע לגלוש בחוף הים, 25 שנה לאחר שנפצע בתאונה בעקבותיה מתנייד באמצעות כיסא גלגלים. בצעירותו הוא גלש גלים, אך כתוצאה מהתאונה הוא הפסיק לעשות זאת והתרחק מהים. ילדיו שהגיעו יחד איתו ראו את אביהם גולש בים לראשונה בחייהם.

את הרגע המרגש הובילו מתנדבי בית הספר לגלישה נגישה "גל-גלים" אותו ייסד עדי קלנג, הגולש המקומי המוכר ואלוף העולם לשנת 2017 בגלישת גלים לאנשים עם מוגבלויות. בית הספר בניהולו פיתח מנהג מרגש ומיוחד, ומידי פעם בפעם מתנדביו ופעיליו מגשימים חלומות לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים בחופי הים באשדוד.

צפו ברגעים המרגשים >>

לצפייה בפייסבוק לחצו כאן

"ברגע הראשון שהגוף שלי נגע במים זה היה פשוט מדהים" - מספר עמרמי בהתרגשות. "אח"כ עליתי על הגלשן וזה היה תענוג אחד גדול, כמעט ובכיתי על כל השנים שמנעתי מעצמי להגיע לים, אבל לא הרשתי לעצמי...העדפתי להסתכל קדימה".

עמרמי, נשוי ואב לתאומים, מאז התאונה עוסק רבות בקידום תחום הנגישות בארץ בכלל ובאשדוד בפרט. הוא לוקח חלק בתכנית "קהילה נגישה" שפועלת בכל הארץ ובין היתר גם באשדוד, במסגרתה נערכות הרצאות לילדים בכדי להגביר את המודעות, לשבור סטיגמות ולהראות כי אנשים עם מוגבלות הם בני אדם ככולם.

בנוסף הוא חבר כזמר בלהקת אזימוט, הלהקה הייצוגית של אשדוד, בניהולו האמנותי של המפיק של יוסי עטר. במסגרת החברות בלהקה זוכה עמק להופיע באירועים שונים - בפסטיבל אשדודאנס האחרון הוא הופיע על בימת האמפי לצד אמנים מהשורה הראשונה בישראל, בהם: ברי סחרוף שירי מימון ועוד. לאחרונה אף החל להופיע לצדו של זמר הנשמה המקומי והמוכשר אייל פרץ.

לא די בכך, יחד עם חברו סער בוכבינדר יצרו השניים את המופע "בגובה העיניים", שמשלב את סיפורם האישי לצד מוזיקה חיה, איתו החלו להופיע ברחבי הארץ. "סער מוכשר מאוד" – עמק מבקש לומר, "הוא מנגן על פסנתר, מצייר וספורטאי מצטיין - ככל הנראה האדם הראשון על הרצף האוטיסטי שרץ מרתונים בישראל. אימא שלו היא הרכזת של הקהילה הנגישה באשדוד, אישה מדהימה".

עמק,
תוכל לספר על התאונה - כיצד זה קרה?
"חודשיים אחרי שחרור מהצבא נסעתי עם חברים לכיוון אשקלון, בתקופה שלא היו חגורות בטיחות מאחור והמודעות לכך לא הייתה בשמיים. בדרך הנהג איבד שליטה על הרכב והתהפכנו. הפנו אותי לבית החולים ואחרי הניתוח הבנתי שאני כבר לא אלך לעולם. עברתי שיקום מאוד ארוך בתל השומר, ומשם חזרתי לאשדוד".

איך מתמודדים עם השינוי?
"מן הסתם היו רגעים לא פשוטים, אבל לשמחתי המשפחה והחברים היו לסביבה תומכת. די מהר הבנתי את המצב והמשכתי הלאה - הבנתי שאני יכול לממש את החלומות והרצונות שלי - סיימתי תואר ראשון בראיית חשבון, עבדתי בזה כמה שנים, משם המשכתי לחינוך וכן הלאה. לימים הכרתי את אשתי המדהימה כשהיא הולכת על הרגליים - אלוהים כנראה אמר לעצמו "וואלה נסחפתי קצת עם הבחור" ושלח אליי מלאך".

מרגש.
אז מה בכל זאת גרם לך להחליט להגיע לים אחרי 25 שנה?
"האמת שכל פעם דחיתי ודחיתי את ההגעה לים, עם סיפורים מפה ועד להודעה חדשה. כנראה שעם השנים פיתחתי פחד, אבל עדי קלנג היה מאוד עקשן איתי ואני מודה על כך מאוד. אחרי שדחיתי אותו מספר פעמים, נפגשנו במקרה והוא דרש ממני תאריך והחל מאותו רגע לא יכולתי להתחמק יותר".

זה נכון שגלשת לפני התאונה?
"בילדות הים היה חלק בלתי נפרד מהחיים של כל בני הנוער באשדוד, ואני באופן אישי מאוד אהבתי ספורט – הייתי בנבחרת הכדורגל והכדורסל בבית הספר וכן גם גלשתי. אחרי התאונה הבנתי שאני לא יכול ללכת יותר לים, בטח ובטח שלא להיכנס למים. בזמנו המודעות לנגישות לא הייתה גבוהה ולאט לאט עם השנים התחילו להנגיש גם את החופים. אני בכל אופן התרחקתי מהים לגמרי".

נראה כי באשדוד ישנו שינוי משמעותי ביחס לאנשים עם מוגבלויות.
"נכון, יש התעוררות ושינוי מאוד גדול בתחום. אני רואה את אשדוד של לפני 25 שנה, זו עיר אחרת לגמרי. היום העיר הרבה יותר נגישה - יש מודעות בקרב הציבור לחניות נכים, מעברי חצייה מונגשים כמעט בכל העיר, כניסות למסעדות, אולמות וכד".

כיף לשמוע שכך.
מה הלאה, תגיע שוב לים?
"כמו שאמרתי, אני מסתכל קדימה ומקווה מאוד להגיע שוב לים הודות לקלנג ולמתנדבים שעושים עבודת קודש. אני מודה להם מאוד על כך".