חיים בנישו: הגבר שהפך את חייו למסע של התפתחות
04.04.25 / 16:46

החיים החדשים של חיים בנישו, הבעלים המיתולוגים של פאב השלומפר שבאשדוד - והמעבר מחיי ההוללות והשופוני לחיי ריפוי והגשמה עצמית.
"כשאתה בשליטה – אף אחד לא יכול לפגוע בך"
בגיל 35 (אבל נראה עדיין בן 25), כיוצר הפאב המוכר באשדוד 'השלומפר' ובעליו לשבר, לצד אחיו דורון ודניאל - חיים בנישו, מסתכל אחורה בחיוך על המהפך שעשה בחייו כשחווה על בשרו את המעבר מעולם של אלכוהול, תהילה ושופוני - לעולם של מודעות, אהבה אמיתית ושינוי עמוק.
"עשיתי את הבחירות הכי חכמות שיש בחיים", מספר חיים, "היום אני כבר לא בעבר לרגע, אין לי שום געגוע לחיי הלילה."
"כשהתחלנו להתרחק מהייעוד שלנו, הכל התחיל להתפרק – כסף, יציבות, שלווה. הבנתי שמגיע לי יותר מלהיות עץ שנהנים מצילו ופירותיו אבל אינו יכול לזוז ולהתקדם אל מקום אחר".
לאורך הדרך, גילה חיים דבר משמעותי על עצמו – אהבתו לשליטה.
"חשבתי שאני נותן מאהבה, אבל הבנתי שבאיזה מקום אני נותן כדי לקבל שליטה, כדי שיצטרכו אותי או יעריכו אותי. כשאתה בשליטה, אתה שומר על עצמך מפגיעות. היום אני מבין שכוח אמיתי טמון ביכולת לתת למישהו אחר, לשחרר מהאגו ולבקש עזרה כשצריך, לתת גם לאחר את היכולת לתת".

כוחה של אישה: מאימפריית הלילה לחיים של משפחה ומודעות
בנישו, שהיה אחד הדמויות המובילות בסצנת חיי הלילה, מבין היטב את ההבדל בין אהבה של פעם לאהבה של היום. "פעם אהבתי אחרת. אהבה הייתה דבר הישגי, שבאה מדי פעם מהאגו או מהאגן.
היום אני מבין שאהבה היא נתינה, חמלה ותקשורת אמיתית. למערכת יחסים באים עם אהבה. אני חושב שזה לא למצוא את האדם הנכון אלא להפוך לאדם הנכון.
אירנה היא ההפך הגמור ממה שחשבתי שאתחתן, היא חזקה, כריזמטית, עומדת על שלה - וזה התיקון שלי בעולם. היא הצילה לי את החיים.
הייתי מכור לריגושים, אלכוהול, סמים ונשים. היום אני שלם ונקי, ללא תלות בשום דבר חיצוני. אירנה הייתה תחילת התיקון שלי."
גם הולדת הבנות שלו שינתה אותו לגמרי. "אני ארחיק אותן שנות אור מהגבר שהייתי בגילאי 24-27. זה היה נרקיסיזם לא בריא. לקח שנים, אבל עשיתי את המהפך.
הבנתי שכאבא, אני ה'גבר' שהן ימדדו כל גבר אחר מולו, וזה נתן לי מוטיבציה אדירה להשתפר. פעם רציתי בנים, והיום אני מבין שהבנות שלי הן שיעור משמעותי והמתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל".

הפרידה מהשלומפר: חותם של 11 שנים
השלומפר – הפאב שהפך למוסד – היה חלק בלתי נפרד מחייו במשך יותר מעשור. "זה מילא אצלי חוסר גדול", הוא משתף. "זה לא היה רק מקום של עבודה, זה היה בית, משפחה, קהילה".
אבל כמו בכל מסע אמיתי, הגיע הזמן להמשיך הלאה. "הכל התחיל להתבהר לי אחרי פורים האחרון, כשחוויתי עוד אחד מהלילות הקשים האלה, אבל בפעם האחרונה.
שתיתי יותר מדי, לקחתי סמים, ועשיתי שטויות שהתביישתי בהן. כשדורון חילץ אותי מחלון הבית שלי, כשהייתי תקוע על מתקן כביסה מלא לשלשת של יונים, הבנתי שזהו. אני לא רוצה את זה יותר".
הוא החליט למכור את הפאב, וזה קרה בדיוק כמו שצריך. "רצינו שזה יגיע לידיים הנכונות, ומצאנו את האנשים הנכונים. הייתה לנו חיבור לבבי איתם, וידענו שהם ימשיכו את המורשת. אפילו כשהיו הצעות גבוהות יותר – זה לא עניין אותנו. העסקה הזאת הייתה מעבר לכסף, היא הייתה שמיימית".
"המכירה הייתה שמחה מהולה בעצב. 11 שנה של לב ונשמה, ופתאום זה נגמר. הייתי בלי טייטל, בלי זהות, בלי תחביב. אבל ידעתי שאני רוצה להשתנות. שאלו אותי - מה היית עושה בחינם? והבנתי שהתשובה היא טיפול."

השלב הבא: מסע של ריפוי והתפתחות
היום, בנישו חי חיים אחרים לחלוטין. "השלומפר היה הזהות שלי. כשהוא נמכר, נשארתי בלי זהות, בלי תחביב, בלי טייטל – אפילו בלי כוס הבירה ביד. אבל ידעתי שזו הפרידה מהבחור השני.
כתבתי על זה שיר – איך אני נפרד מהדמות של הבחור הזה שגר בתוכי והיה משיג הכל בקלות רק היה צריך לשתות משקה קסם, שתכלס מסתיר המון חוסר ביטחון. הפרידה הזאת השלימה אותי, ובמקום ליפול לדיכאון, התחלתי להתפתח".
כשהוא עוד מנגן כדיג'יי במסיבות, מאוגוסט 2024 הוא לומד במגוון תחומים טיפוליים. "הוצאתי כבר חמש תעודות, ובעוד חודשיים אקבל את שתיים הגדולות שאני עובד עליהן.
אני כבר מעביר הרצאות, סדנאות, אימונים מנטליים, ואני מטפל בעצמי בשיטת ריברסינג. כל זה מרגש אותי הרבה יותר מכל מסיבה או פאב שהחזקתי אי פעם".

"אני סוף סוף חי את הייעוד שלי"
כשהוא מסתכל אחורה, חיים בנישו רואה אדם שעבר מהפך של ממש. "הבנתי שאני רוצה לעזור לאנשים, אבל בדרך הנכונה. היום אני במקום שמרגיש לי נכון, מחובר, אמיתי. אני יודע שמצאתי את הייעוד שלי, ואני מוכן לתת את כל כולי כדי להעביר את זה הלאה".
"למדתי להפרד ממי שהייתי, והיום אני שלם. לא חוזר אחורה, רק קדימה."

