שוב עתירות נגד העירייה - דורשת היטלים במיליונים מנכסים שקיימים 30 שנה בעיר
23.12.21 / 11:23
משתי עתירות שונות שהוגשו לאחרונה לבית המשפט, עולה כי העירייה דורשת היטלי סלילה ופיתוח בסך כ-10 מיליון ש"ח ממרכז הקריה שבמע"ר צפון ומחברה נוספת שיושבת באזור התעשייה, אלא שלטענת החברות, לא ברור על מה החיוב ובאם נדרשו לשלם היטל כזה או אחר, סביר שהוא שולם לפני שנים רבות כשהנכס נבנה או נרכש. מדובר בתביעות שנוספו לתביעות עליהן כתבנו בתקופה האחרונה, של עסקים, עמותות ומפעלים בעיר, שנדרשות כרעם ביום בהיר, לשלם עוד מיליוני שקלים לעירייה. העירייה בתגובה: "העירייה איננה מנהלת הליכים משפטיים אלא בין כותלי בית המשפט"
עיריית אשדוד ממשיכה בגביית היטלי סלילה ופיתוח לא ברורים לכאורה מארגונים ועסקים הפועלים בשטח העיר.
לאחר דרישות התשלום שנשלחו למפעל באזור התעשייה הצפוני ולמגן דוד אדום, הגיע תורם של חברת אמות השקעות בע"מ שמחזיקה את מרכז הקריה במע"ר צפון וחברה נוספת שיושבת באזור התעשייה - כך עולה משתי עתירות שהגישו שתי החברות לבית המשפט.
בדרישות התשלום שנשלחו לכל אחת מהן בנפרד, דורשת העירייה היטלי סלילה ופיתוח בסכום כולל של כ-10 מיליון ש"ח, אלא שלטענת החברות, כפי שצוין בעתירה, לא ברור על מה חויבו ובאם נדרשו לשלם היטל כזה או אחר, הוא כנראה שולם לפני שנים רבות כשהנכס נבנה או נרכש.
חברת אמות, שבבעלותה מרכז הקריה, טוענת בעתירתה שבסביבת המרכז המסחרי כמעט ולא בוצעו שינויים ב-30 השנים האחרונות, ואילו החברה הנוספת מאזור התעשיה, טוענת כי לא ניתן לבחון את הצדקת דרישת התשלום בשל היעדר בפירוט החיוב. בשני המקרים, אגב, נטען כי העירייה לא טרחה לפרט את עילות החיוב.
כאן המקום לציין שלפי השיטה ההיטלית, כל נכס מחויב באגרות והיטלים בגין שטח הקרקע ושטח הבנייה הקיים בנכס פעם אחת, כאשר לכל אחד מהם קיים תעריף נפרד המבוסס על תחשיב כלל הנדסי.
בפסיקה של בית המשפט העליון נקבע שחוקיותו של היטל מותנית בזיקה בין ההיטל הנגבה לשירות שניתן על ידי הרשות שלמעשה, יכולה לחייב בהיטלים רק במקום בו היא ביצעה או מימנה את התקנת התשתיות וכן כי מדובר בעבודות להתקנת התשתית לראשונה ולא כשדרוג לרחוב.
"דרישת התשלום נוצרה במנותק מעילת חיוב כלשהי על פי הדין, ועל כן נסיבות הוצאתה אינן ברורות בלשון המעטה" - ציינה חמות אמרטורות ויציקות בע"מ, שנדרשה לתשלום של כ-3 מיליון ש"ח, בעתירתה.
"היה מצופה מהמשיבה לפרט בדרישתה אילו עבודות בוצעו על ידה, מתי ואיפה, בכדי לבחון האם בפועל שולמו התשלומים האמורים, מי היו בעלי הנכס במועד היווצרות עילת החיוב ככל שזו אכן נוצרה, האם עילת החיוב התיישנה, האם מדובר בעבודות תשתית ראשוניות או עבודות שדרוג" - עוד צוין.
בחברת אמות טענו כי העירייה פועלת ב"שיטת המצליח". "דרישת התשלום שגויה מיסודה ונעדרת כל בסיס חוקי" – צוין בעתירת החברה אשר חויבה בסך כ-7 מיליון ש"ח. "עצם שליחתה לעותרת מהווה מעשה מנהלי נפסד ופסול, העומד בניגוד גמור לחוק ולהלכה הפסוקה".
עוד צוין: "עולה תמונה עגומה של רשות מנהלית מרכזית במדינת ישראל שהחליטה להוציא תחת ידה דרישת תשלום בסכום עתק, ללא בדיקה תחילה של העובדות הרלוונטיות ותוך ליקויים ופגמים חמורים בעצם הוצאת דרישת התשלום".
מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה איננה מנהלת הליכים משפטיים אלא בין כותלי בית המשפט".
בעבר כבר כתבנו מספר פעמים על עתירות דומות שהוגשו נגד עיריית אשדוד, ורק לאחרונה דיווחנו על עתירה של מפעל באזור התעשייה הצפוני. כך גם עתירתה של פי גלילות, עתירת הסוכנות היהודית, עתירת חברה בעורף הנמל ועוד.