|
|
סליחות
כל הכתבות הקשורות לסליחות באתר אשדוד נט
חדשות אשדוד
תרבות ובידור
חדשות אשדוד
חינוך באשדוד
אשדוד בקהילה
תרבות ובידור
תרבות ובידור
אשדוד בקהילה
תרבות ובידור
תרבות ובידור
אשדוד בקהילה
אשדוד בקהילה
תרבות ובידור
תרבות ובידור
תרבות ובידור
אשדוד בקהילה
לייף סטייל
תרבות ובידור
תרבות ובידור
חדשות אשדוד
מה הסטורי שלך
אשדוד בקהילה
לייף סטייל
חדשות אשדוד
תרבות ובידור
תרבות ובידור
תרבות ובידור
חינוך באשדוד
לייף סטייל
רכילות
תרבות ובידור
קהילה
חדשות אשדוד
אשדוד בקהילה
רכילות
רכילות
רכילות
תרבות ובידור
רכילות
מה הסטורי שלך
חדשות אשדוד
חינוך באשדוד
תרבות ובידור
תרבות ובידור
פעילות עירונית
תרבות ובידור
אנשים
חדשות אשדוד
פעילות עירונית
תרבות ובידור
בלוגים אורחים
ספורט
חדשות אשדוד
קהילה
תרבות ובידור
אשדוד בקהילה
נשים
נוער
תרבות ובידור
יהדות
קהילה
אשדוד בקהילה
חדשות אשדוד
כתבות
אירועים
חינוך באשדוד
חדשות אשדוד
חדשות אשדוד
קהילה
קהילה
הבלוג של יאשיהו פינטו
ספורט
אירועים
הבלוג של יאשיהו פינטו
מופעים במשכן
ב 14/7 עולה המחזה בוסתן ספרדי במשכן אמניות הבמה באשדוד.
המחזה מתאר הווי של שכונה ספרדית בירושלים של הימים ההם, בשימו דגש על משפחה אחת, משפחת קסטל. דברים שבינו לבינה, אבות ובנים, פילוסופיה עממית, שמש הקורא לסליחות, מגיד עתידות, יחסי שכנים, נערה מופקרת המצווה ע”י הרב לעזוב את ירושלים והדילמה שבקבורתה, בן ציון, תמהוני המחפש את אליהו הנביא. בין תמונה לתמונה, פזורים שירי אהבה וכאב, שמחה ויגון, רומנסות שעברו את כור המבחן של דורות רבים והן מושרות עד היום בפי בני הקהילה הספרדית ברגש רב ובגעגועים.
רכילות
רכילות נוער
חינוך באשדוד
רכילות נוער
רכילות נוער
רכילות
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
תרבות ובידור
מגזין אשדוד
עומדים ונצבים אנו בפתחם של ימי ראש השנה, ימים אלו מיוחדים ונעלים משאר כל ימות השנה, כיון שבהם נקבע כל מהות השנה כולה ואופיה ומשום כך, נקראים ימים אלו "ראש השנה", שהם ראש ותחילה לכל השנה כולה. ולכן, נוהגים אנו - על פי המובא בגמרא - לאכול בראש השנה מאכלים מיוחדים, "סימנים", כדי שיהיו לנו לסימן טוב לשנה כולה. שתהא השנה מתוקה כדבש, ומלאה מצוות כרימון, ושירבו זכיותינו בימות השנה, שנהיה לראש ולא לזנב, ועוד ברכות ותפילות, כל קהילה לפי המנהג שלה שיסודתו בהררי קודש.
אכן, מדקדקים אנו בראש השנה אחר סימנים, ומהדרים אנו בהם, אך מובא בספרים הקדושים, שאין סימן טוב ומהודר יותר, מהארת הפנים לזולת, לשמח ולעודד, לברך ולאחל טוב. וזו העצה הטובה ביותר לזכות ביום הדין לשנה טובה ומתוקה, כי המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, וכל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר (מיכה ז'): "נושא עוון ועובר על פשע", ודרשו חכמים (ראש השנה י"ז): למי נושא עוון? למי שעובר על פשע! כי זה השער לה' והמבוא להשגות גדולות, לכבוש את הכעס ולהעביר על המידות, ולהידבק במידותיו של הקב"ה. תוך חיזוק האמונה שאין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, ושבורא העולמים הוא המנהיג את העולם, ובלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו מטוב ועד רע. אמרו חכמים (תענית כ"ה), מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה בתענית של עצירת גשמים, ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ולא ירדו גשמים. ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו", וירדו גשמים. היו החכמים מרננים אחרי רבי אליעזר, שכל כך הרבה בתפילה, עשרים וארבע ברכות, ולא נענה, ורבי עקיבא נענה מיד. יצתה בת קול מן השמים ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. ולא שחלילה רבי אליעזר לא היה מעביר על מידותיו! אלא, רבי אליעזר בן גדולים היה, ומקטנותו חונך והודרך למידות טובות וישרות ואורחות צדיקים. כשבא איפוא להעביר על מידותיו, לא נותרה בפניו מלאכה מרובה, ובקלות העביר על מידותיו. אך רבי עקיבא בן גרים היה, ועדיין היו טמונים בו שורשי המידות הרעות. לכן כשבא להעביר על מידותיו, היה צריך להתאמץ מאוד כדי לשרש כל נטייה שאינה הגונה. לכן נענה ה' לו ולא לרבי אליעזר. הרי לנו, כמה גדולה מעלת המעביר על מידותיו, שבזכותה נושא ה' פנים ומקבל את התפילות. אמרו חכמים, ששני משיחים עתידים לעמוד לעם ישראל, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. ובמה זכו שבט יהודה ושבט יוסף למתנה נפלאה זו, שגואלן ומושיען של ישראל יעמוד מצאצאיהם? בכח ההעברה על המידות! כשהעביר יהודה על מידותיו, ואמר קבל עם ועדה, שתמר כלתו צדקה ממנו. בזה קנה לעצמו את המלוכה והזכות שמחלציו יצא משיח. וכן יוסף הצדיק, העביר על מידותיו, ולא שמר טינה לאחיו, אלא עודד את רוחם וחיזקם. בכח זה זכה יוסף, שיעמוד מזרעו משיח שיושיע את עם ישראל. כי כה גדול כוח תיקון המידות, המצמיח ישועות ומקרב הגאולה, ופודה מכל צר וצוקה. אמרו חכמים (שבת פ"ח) הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". כה קשה לשמוע חרפה ולא להשיב, לקבל עלבון ולא להחזיר בהעלבה חוזרת. אך הידיעה על גודל השכר הצפון למי שכובש את מידותיו, ההכרה בגודל הזכות והמעלה, היא זו שתתן את הכח להתמודד בשעת נסיון. וכתב רבי אליהו הכהן זצ"ל בספרו "שבט מוסר" (פרק כ'), שבשעה שהעליב שמעי בן גרא את דוד המלך וקללו קללה נמרצת, ומנגד לא השיבו דוד דבר, נמנו וגמרו בבית דין של מעלה, ועשו את דוד לרגל רביעי במרכבה. כה רבה זכותו של השומע חרפתו ואינו משיב, עד שאמרו חחמים (חולין פ"ט.), שאין העולם מתקיים, אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר: "תולה ארץ על בלימה" (איוב כ"ו). ואם בני אדם היו משכילים לבלום את פיהם בשעת מריבה, אם היו יודעים את הטוב הגנוז למי שבולם את פיו, עד שאין כל מלאך ובריה יכולים לשערו. וכמה וכמה מחלוקות היו נמנעות, וכמה וכמה משפחות היו נשארות מאוחדות באהבה ואחווה, מבלי שידבק בהן עוון השנאה והפילוג. הנביא ישעיה קרא ואמר: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך" (ישעי' נ"ד), ב"רגע קטון" של חוסר שליטה והתלהמות, ממנו נמשכות כל הרעות כולן, עד שצריך רחמים גדולים לקבץ את כל הנפזרים ולאחות את כל שבורי הלב. דווקא בימים אלו של רחמים וסליחות, ננהג "ברחמים רבים", נכבוש את מידותנו, ובזה נקבץ את הנידחים ונלקט הנפזרים, נתקרב אחד לאחד בקירוב הלבבות, ובזה נזכה לשלמות אמיתית. בימים אלו שעיני ה' פקוחות על כל דרכי בני האדם, וכולם עוברים לפניו כבני מרון. יש להקפיד מאוד להעביר על המידות, למחול בלב שלם לכל איש ואיש, ולדון את כל האדם לכף זכות, וכל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, ובמידה שאדם מודד בה מודדין לו.
יהי רצון שתהא השנה הבאה עלינו לטובה, שנת גאולה וישועה, שנת ברכה והצלחה, שנה שתעלה קרן ישראל מעלה מעלה.
תחל שנה וברכותיה!
ידיעות אשדוד
תרבות ובידור
ידיעות אשדוד
מגזין אשדוד
נאמר בפרשת השבוע: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם".
ורש"י פירש: אין לך אלא כהן שבימיך כמו שהוא והרמב"ן הקשה: ולא הבינותי הרי ביכורים נותנים לכהן ואם לא לכהן שבימיו, למי יתן?
ואפשר לפשר ולומר, כהנים בימים ההם, הם היו הרבנים המדריכים של כלל עם ישראל, הם היו מלמדים את העם את הדרך בה ילכו וזה "כי מציון תצא תורה" מהכהנים הנמצאים בבית המקדש, תצא תורה, היו מלמדים את העם תורה ודרך בה ילכו.
והנה טבע ואופי האדם כל דבר שיש לו חושב ואומר, לאחר יש טוב ממני, או בדור הקודם היו כהנים צדיקים וחסידים מאלו ואין ליבו שלם ובטוח עם אשר יש בידו וזה אופי וטבע האדם ועל פי זה נבאר ונאמר המשנה באבות ו' המשנה מונה ארבעים ושמונה דברים, שעל ידם אפשר לקנות את התורה: אחד מהדברים "המכיר את מקומו" ועוד דבר מ- 48 הדברים: "והשמח בחלקו"
אפשר לפרש ולומר: אדם שאינו מכיר את מקומו וכל היום חושב על מקום אחר, לא יכול להגיע לשום מקום ולא יכול לעלות ולהתעלות ומתדרדר מטה מטה וכל חייו פחי נפש קשים וחיי מרורים חי, נצייר בדעתנו תלמיד לומד בישיבה, אם כל היום חושב על מר גורלו, אילו למד בישיבה אחרת, אילו חבריו היו חברים אחרים, לעולם לא יגיע לאף מעלה בתורה וכן, אדם שעובד בעבודה מסויימת וכל היום חושב על עבודה אחרת, לעולם לא יצליח בעבודתו כך בעל ואשה, אשר התחתנו וכל היום חושבים אילו התחתנתי עם דבר אחר, כל חייהם חיי מרורים לכן, המכיר את מקומו ויודע שזה המקום של שורש נשמתו וזה אשר לו, רק אז יכול למצוא שקט ומזור לנפשו.
וכן, השמח בחלקו, אחרי שיודע שזה מקומו הוא שמח ומבין, שמה שיש לו זה הטוב ביותר בשבילו ואחרי שיש את שתי המידות האלו מכיר את מקומו ושמח בחלקו, נפשו יותר בריאה ויותר חזקה להתקדם בכל מעלה וכל דרך על פי זה יובן הפסוק "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" לא תחשוב על כהנים אחרים, אולי הם טובים יותר, אולי כהן פלוני יותר טוב מכהן שני, אולי לפני שנים היו כהנים יותר טובים אלא ובאת אל הכהן אשר נמצא בימיך
לכן, נחזק עצמנו ונשמח באשר נתן לנו הקב"ה ונדע שזה הטוב ביותר עבורנו וכשאדם מבין שמקומו זה הטוב לו ביותר, קל לו להשלים עם נפשו ולהכין את חייו להתקרב יותר להקב"ה. הנה אתמול אחד מהאהובים והחביבים מבני הישיבה הקשה ושאל אותנו שאלה מדוע עושים תשליך ביום ראש השנה? והתשובה לכך מובאת במהרי"ל הלכות ראש השנה פירש ואמר תשליך הוא זכר לעקדת יצחק, כשלקח אברהם אבינו את יצחק לעקדה, עמד השטן להכשילו וברא נהרות ומעיינות והקשה על אברהם להתקדם וללכת לכיוון הר המוריה, עד שאברהם כמעט תבע ואברהם אבינו לא נכנע והמשיך בכל כוחו ועל ידי תשליך ביום ראש השנה מעוררים ומזכירים בדרך זו את עקדת יצחק ואולי נוסיף ונאמר יותר ידוע שיצר הרע כשרואה שאדם מתחיל להתקרב להקב"ה מעמיד בפניו את כל הנסיונות הקשים בכדי להכשילו והנה ביום ראש השנה, מקבלים אנו על עצמו קבלות רבות לשינוי המעשים לדרך חדשה והשטן בכל כח מנסה לערער ולהקשות הכל לאדם ולכן, אנו מזכירים את הנהר, שאף אברהם כשקיבל על עצמו לעשות רצון ה' בעקדת יצחק עמד השטן בכל הדרכים והדרך הראשונה בנהר שכמעט תבע בו אברהם, אף אנו לא נשבר משום ניסויים מזכירים את כוחו של אברהם בנהרות ובימים להכניע את יצרו בזמן העקדה.
ואמרו חז"ל שטוב לעשות תשליך במים, אשר ישנם דגים ומדוע דגים? לרמוז ולומר לו כשם שהדגים ישנה סכנה מרחפת עליהם מרשתות ומדייגים, אף אנו יש בחיינו סכנות מרובות, רגע רגע וכל החיים בחזקת סכנה.
נחשוב בדעתנו, עצה טובה לזכות בדין להינצל מכל הסכנות העורבות לנו בחיינו, חשבנו לבאר ולאמר בסימנים שמברכים בליל ראש השנה יש סימן שמברכים ואומרים "יהי רצון שירבו זכויותנו" וקשה, איך ירבו זכויותנו, הרי אין נס שמתרבים הזכויות?! אם עומלים ועובדים אפשר להרבות זכויות, אך פתאם ירבו זכויותנו?! אלא, העושה תשובה מאהבה, כל עברותיו נהפכים לו, כזכויות וזהו כח גדול, כל השנה חטאת, מעלת וגזלת וכאשר תעשה תשובה מאהבה, הקב"ה לוקח את כל העוונות והופכם לזכויות וזה "וירבו זכויותנו" שנזכה לעשות תשובה מאהבה ואז ירבו זכויותנו משום שכל העוונות נהפכים כזכויות.
ולכן, נשתדל בימים אלה להתבונן, בכל מעשינו ולהגיע לאהבה אמיתית אהבת ה' ונשוב אל ה' באהבה שלמה ונשתדל בעזרת ה' בכל כח, לעלות ולהתעלות ולהרבות בזכויות ומעשים טובים.
בעזרת ה' ביום חמישי נקבל על עצמנו קבלות בשיעור הקדוש בבית המדרש הגדול באשדוד בסיומו נתפלל יחד סליחות והתרת נדרים והתרת קללות
נחזק בכל כח את הטיסה הקדושה לציון רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל, זכותו יגן עלינו ועל כל המשתדלים לשמו לזכרו ולכבודו.
תודה רבה.
תרבות ובידור
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
מגזין אשדוד
אימה וחרדה נאחזים בימים קדושים אלו, ימי הרחמים והסליחות.
זהו זמן לעבוד לטהר את עומק נפשנו, והבא לתקן, מסעיים לו מן השמים.
ודרכים רבות להקב"ה, לעזור לאדם כאשר שלם וישר הוא בליבו.
ישנו מעשה, אשר שנים רבות מהדהד בליבנו; מסופר על רבנו הגאון מווילנא על פסק הלכה אשר פסק וכל חייו הצטער והתחרט על אותו פסק הלכה.
ומעשה שהיה, בשכונתו של הגר"א גר חייט עני ואביון, אך מידותיו היו מידות נעלות, תמים וירא ה' וסר מרע. באחד מערבי שבת קנה במעותיו הבודדות עוף לכבוד שבת, בשמחה מרובה לקחו לשוחט ושחט את העוף, לאחר חודשים רבים שלא עלה בידו לקנות עוף לשבת, כשהביא את העוף לביתו, אשתו בהתלהבות מרובה מלחה את העוף, בתוך ההתרגשות לקחה כף חלבית ועירבבה ודחפה לתוך העוף. כשבעלה שם לב לאסון הנורא אשר פוקד אותם, הנה כל מלאכתו אשר טרח ועמל, נכנס לספק איסור אכילה. מיד עצר את אשתו מלעשות מאומה ורצו מהר למרא דאתרא, הרב שמואל, לשאול אותו האם העוף נאסר לאכילה או לא, התיר לו הרב לאכול את העוף. בזמן שהבעל היה בדרכו למרא דאתרא, אשת החיט רצה לביתו של הגר"א, שהיה שכנם, ושאלה אותו מה דין העוף, אסר הגר"א באיסור חמור לאכול את העוף.
כששבו הבעל והאשה לביתם, זה אומר המרא דאתרא התיר את העוף וזו אומרת הגר"א אסר את העוף, בצר להם, הלכו למרא דאתרא לשאול מה יעשו אמר להם המרא דאתרא שישבו ויאכלו מהאוכל, והוא מבטיח להם, שבליל שבת יביא עימו את הגר"א שיחד ישב עימם ויאכל עימם מהעוף הזה, החיט ואשתו שמחו שמחה מרובה. הנה מגיע ליל שבת, הולך הרב שמואל לביתו של הגר"א ומפציר בו בתחנונים מרובים אני מרא דאתרא וההלכה צריכה להפסק כמותי, וזה שפסקת כך הלכה מהרהר את כל יסודות הרבנות אשר אני יושב בה. התרצה הגר"א ואחרי הקידוש הלך עם המרא דאתרא לביתו של החיט וכשבעלת הבית הביאה הקערה עם העוף, כשהניחה על השולחן, הנרות העשויים מחלב זזו ונפלו לתוך הקערה, כך נאסר איסור מוחלט כל אכילת העוף.
הזדעזעו כל יושבי הבית והמרא דאתרא, הרב שמואל, עמד וביקש מחילה וסליחה מהגר"א. ענה לו הגר"א, חס וחלילה הלכה ודאי כמותך אך בשבילי שאסרתי לא רצו מן השמים שאוכל מדבר זה. מאותו יום ואילך הקפיד הגר"א לא לענות על אף שאלה הלכתית.
הנה, כאשר האדם עובד על עצמו ומצער את נפשו ונפשו זכה וברה לפני הקב"ה, אין הקב"ה מביא תקלה על ידו. לכן, אנו נמצאים בימים של קבלות ועבודת נפש מעמיקה ונרחבת וצריכים לטהר את נפשנו, לבנות את היסודות בתוכנו, יסודות אשר אינם מתערערים משום ערעור וכאשר האדם עושה את כל אשר בכוחו הקב"ה ממשיך ועוזר לו מאיפה שכוחו מסתיים. הנה הגמר"א במסכת ראש השנה דף ט"ז אומרת: אמר רבי יצחק ארבע דברים מקרעים גזר דינו של אדם ואלו הן; צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה.
והנה, צריך להבין מילא צעקה זו תפילה מובן, צדקה גם כן מובן, אך שינוי השם, מדוע משנים את גזר דינו של האדם? הרי שינוי השם אינו כשינוי מעשה שזה חזרה בתשובה, אז מדוע כח שינוי השם כל כך גדול?, אלא, אפשר לבאר ולומר, כל שינוי הנעשה בחיי אדם, גורם צער בלב האדם אפילו שינוי טוב וכך, רואים מעשים בכל יום, כשאדם עובר דירה לבית חדש אפילו טוב מקודמו, בימים הראשונים יש בליבו צער ועוגמת נפש וכן אדם אשר קונה מכונית חדשה. בתחילה, מרגיש עוגמת נפש וצער ורק אחרי כמה ימים מתרצה בליבו ומתחיל להרגיש מנוחת הנפש. כך כל התחלה קשה. כשנתבונן נראה תינוק שנולד לעולם הימים הראשונים לחיו, קשים ביותר משום שזה שינוי ממקום למקום. וכן בשינויי הזמנים והעונות, בתחילת החורף אנשים מדוכדכים ועצובים ביותר וכן כל שינוי גורם לאדם עצבות גדולה, לפני נסיעה שאדם נוסע, לפני חזרה שאדם חוזר, אדם ניכנס לעצבות ולא מבין מדוע, התשובה היא משום שכל שינוי מביא צער על האדם ולכן שינוי מקום מכפר על עוונותיו של אדם.
משנה מקום משנה מזל, משום שהשינוי גורם לנו צער והצער הזה הוא כפרת עוונות וכן שינוי השם כשמשנים את שם האדם יש בליבו צער משום שזה דבר חדש והצער הזה ממתק את הדין וגורם לכפרת עוונות, לכן דברי הגמרא תפילה תשובה שינוי ה' ושינוי מעשה מכפרים לאדם על עוונותיו כל צער שמצטער יהודי גורם מיתוק הדין.
הקב"ה יאסוף כל העוגמת נפש והצער של כל אחד מאיתנו ויעלו לפניו ועל ידי זה ימתקו הדינים ורחמים מרובים ירדו על עם ישראל, סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעונך.
מגזין אשדוד
שבוע זה מיוחד הוא, שבוע שבו מתחילים את חודש אלול.
"בן אדם מה לך נירדם קום קרא בתחנונים".
צריכים לעורר את עצמנו, להכין את נפשנו לימים הנוראים, ימי רחמים וסליחות, ימי קירבה להקב"ה וימי חשבון נפש על כל אשר היה איתנו בשנה החולפת.
שנה זו הייתה שנה מורכבת, כמן שנת המתנה, אחרי השנה הקודמת אשר הייתה כשנות הזעם בעיניני פרנסה. שנה זו, בהרבה עינינים, המתין העולם לראות את אשר יהיה, ואין דבר קשה כהמתנה, והתרת הספקות מן הדברים הגדולים אשר יש בחיי האדם.
לשנות את העתים ואת הזמנים, אפשר על ידי כח האמונה. וכשנתבונן עד כמה צריכה ליהיות האמונה, המדרש מביא: "לך אל הנמלה עצל ראה דרכה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה". וכשנתבונן על חיי הנמלה, אשר שלמה מזכיר ואומר, נראה דבר פלא גדול, אמרו חז"ל; כל חיותה של הנמלה אינה אלא 6 חודשים וכל מאכלה אינה אלא חיטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל אשר מוצאת, חיטין ושעורין, עדשים. ומובא בשם רבי שמעון בר יוחאי: מעשה היה, מצאו בבור הנמלים שלוש מאות קור (וכשנרצה להבין את הכמות 72.540 ליטר בנפח ובמשקל 51 ק"ג), והנה אם מאכלה הוא חיטה ומחצה, וחיה 6 חודשים, בשביל מה כל הכמות העצומה של האוכל?. אלא, מתרץ רב תנחומא, הנמלה יש לה אמונה חזקה בהקב"ה, ואומרת, כעת חיי הם רק 6 חודשים, אך אולי הקב"ה יאריך את ימי ואחיה יותר ואם כך אצטרך יותר אוכל, ובשביל האמונה אוגרת את כל מאכלה.
וממשיך המדרש ואומר מהו "ראה דרכה וחכם", ראה איך הנמלה בורחת מן הגזל. אמר רב שמעון בן חלפתא; מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה, עד שבאה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה, ראה חכמה שיש בה, כל השבח הזה שיש בה, לא למדה מבריאה ולא שופט ולא שוטר יש לה, אתם שיש לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה תשמעו להם. וידועה הגמרא במסכת עירובין (ק'): אמר רבי יוחנן; אלמלא לא ניתנה תורה היינו לומדים גזל מנמלה. ורש"י פירש; שאין אחת גוזלת מאכל חברתה.
והנה כשנתבונן את שאנו שומעים ורואים בימים אלו בעולם, "איש את רעהו חיים בלעו", והרבה חושבים שבדרך עקלקלה ישיגו את אשר שייך לחברם. אך צריך לדעת, בן עזי אומר: "בשימך יקראוך, בכיסאך יושיבוך, ואת שלך יתנו לך". אף אחד לא יכול לקחת לחברו מאומה ולא להחסיר לחברו דבר. ובמקום כל הזמן אשר מפסיד האדם על מחשבות זדון איך להרע, להזיק ולהפריע, יתנו הזמן לתפילה, בקשה ולתחינה לפני הקב"ה על הפרנסה ועל ההצלחה, ויראו אם היד ה' תקצר. נמלה מאמינה ומתפללת שחייה יתארכו, נמלה יודעת שהגזל לא יעשיר אותה. אנו עם החכמה והבינה וכל ההשכלה, צריכים להחדיר עמוק בתוכנו שגזל לעולם אינו מעשיר.
ויותר מכך רבי אליעזר פאפא אומר: ראינו הרבה אנשים שעבדו ביושר והרויחו את כל כספם בהגינות ופתאום הפסידו את כל כספם, ומדוע?. ומתרץ ואומר; אולי עירבבו את כספם עם אדם לא הגון, אשר כספו לא בא לו ביושר, וכל כסף שאינו בא ביושר סופו להפסידו ואף כסף ישר שהתערבב עם כסף לא ישר, סופו לאבדם יחד.
הנה נחזק עצמנו באמונה ובביטחון בהקב"ה ונערער ונתקן את מעשנו על שעות וזמנים אשר עברנו השנה עם חוסר אמונה, ונכה על חטא ונקבל קבלה בעינין האמונה בכל כח. ולא ניהיה ככלב שב אל קיאו.
נחזק את נפשנו ואת אמונתנו ובעז"ה ניכנס לימים קדושים אלו ככלי קיבול, לקבל את ברכת ה'.
סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו. ויבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות.
שבוע טוב!.
מגזין אשדוד
לאחינו ורעינו, בני קהילתנו הקדושה "שובה ישראל" בכל מקום ומקום.
יש בליבנו שמחה מרובה, אשר זכינו להיות פעם נוספת, בארץ, אשר אבותי ואבות אבותיי עבדו בה את ה', אהבה תמימה, אהבה זכה וברה
וחזרנו בקבלה אשר קיבלנו בליבנו להודות על הטוב, על החן וחסד והרחמים אשר חנן אותנו ה' יתברך, על ידי עבדיו הנביאים, וצדיקים במיתתם קרואים חיים.
בעז"ה נזכה בשעות הבאות להשתטח על ציון מו"ר זקני הקדוש, המלומד בניסים, אשר היה מעמודי עם ישראל, קדושתו ותורתו ופרישותו וצידקותו קשה לתאר.
הקב"ה חנן את האדם בשני כוחות אשר אפשר להביע את אשר מתרחש בלב; ידיים לכתוב ופה לדבר. יש דברים שהפה והידיים הם לא יכולים להביע את רחשי הלב ודבר זה אנו חשים ומרגישים בכל פעם שמתקרבים לציון רבנו חיים הגדול זצוק"ל. בכל פעם שזכינו להשתטח על קיברו ראינו ישועת ה' כהרף עין, עודם מדברים ואני שומע. ועוד שימים אלו סמוכים לחודש הרחמים והסליחות ובסוף חודש זה הוא יום פקידתו, כ"ה באלול, מבקש אני מאבותיי הקדושים מבית פינטו ומבית אבוחצירא שיעלו ברחמים, לפני אב הרחמים, ויעוררו שפע מלפני בעל הסליחות, לסלוח ולרחם, לפקוד ולהושיע, את כלל עם ישראל ובפרט לבני קהילתינו הקדושה "שובה ישראל", ויזכירו לפני כיסא הכבוד את כל החסד וכל האמת והתורה אשר כל השותפים, אשר שותפים יחד עימנו מיום אשר נוסדה ק"ק "שובה ישראל", טוב שנים, שלא ידח ממנו נידח ואור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לגאולה. ומכניסי דימעה הכניסו דמעתינו לפני מתרצה בדמעות ויזכרו ויזכירו לטובה את כל העומדים לימיננו כאחיעזר וכאחיסמך, אלו שהם בגדר "מחזיקים בה" שבירכתם תיהיה "עץ חיים", ולאלו אשר "תומכים בה" שבירכתם תיהיה "המאושר".
ובהכנעת הלב, מבקשים ממו"ר זקננו רבנו חיים פינטו על השמות של האנשים אשר בליבנו מזכירים ובפינו, שעליהם תעתיר ביותר בשמים, משום שעמדו עימנו ועם ישיבתנו הקדושה, באהבה ובמסירות, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
הקב"ה ישפיע ויקיים בכל בני קהילתינו והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שיפתותכם מלומר די, חזק חזק ונתחזק, גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו, דרשתי ה' וענני ומכל מגורותי הצילני, הושיענו ה' ונושע, אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא' נדרי לה אשלם נגדנה לכל עמו.
והנה חשבנו בדעתנו, על קבלה אשר נשתדל כולנו לקבל כאיש אחד בלב אחד, לחזק ולהתחזק בה. ובשעה שהיינו חושבים על דבר חיזוק ועל דבר הקבלה אשר בליבנו לקבל שומעים אנו סימן מהקב"ה, אמן.
והנה, ידוע מעשה הנורא ברב מרדכי יפה, "בעל הלבושים", אשר נסע לאיטליה לעיר ונציה כדי ללמוד את חוכמת עיבור החודש אצל החכם אבוהב הספרדי ולמד אצלו בערך 4 חודשים ובסוף ה-4 חודשים, בנו הקטן של חכם אבוהב, בן 5 שנים, בירך בירכת בורא פרי העץ בקול רם וכל הבית ענו אמן, חוץ מרב מרדכי יפה שלא ענה אמן. חכם אבוהב כעס עליו מאוד, גער בו ונזף בו נזיפה גדולה ונידה אותו. הרב מרדכי חיכה 30 יום, כדין נידוי מרב לתלמיד, ואחרי כן בא לפייסו, ושאל את רבו; מדוע הכעס הגדול הזה ונידוי אשר נידהו 30 יום? ענה חכם אבוהב ואמר לו תדע שאהבה גדולה אהבתיך, אהבה שאינה תלויה בדבר ותדע שבשעה שלא ענית אמן נתחייבת מיתה לשמים, והנידוי היה לך לכפרה על הפגם הגדול שנגרם, ומחילת העוון יהיה לך בתנאי שבכל מקום ובכל קהילה שתידרוך כף רגלך תפרסם את גודל החטא והפגם של מי שאינו עונה אמן וגם תפרסם מעשה נורא שאספר לך.
במדינת ספרד היו קהילות קדושות לפני גזרת תתנ"ו והייתה שם עיר גדולה לאלוקים, עיר ואם בישראל ובאותה עיר היה מלך שרצה לגרש את היהודים מעירו כמה פעמים, ובכל פעם שחזרה הגזרה, צדיק גדול וחסיד שהיה בעיר היה הולך לפני המלך וממתק ומרכך את ליבו. והנה שוב הגזרה הקשה יצאה מתחת ידי המלך וכל היהודים בעיר בפחד ואימה וחרדה גדולה, מיד באו לביתו של הרב הצדיק שיבא עימם למלך להשתדל לבטל את הגזרה, ענה הרב ואמר ימתינו לי עד אשר אסיים להתפלל תפילת מנחה, ענו חשובי הקהילה עת צרה היא ליעקב, אסור להתמהמה רגע אחד, הסכים הרב והלך עימם כשהגיעו לבית המלך, איך שראה המלך את פני הרב הצדיק נתרכך ליבו, קיבל המלך את הרב בכבוד ובהדר וכיבדו כבוד גדול, עודם מדברים והנה ניכנס אחד מן הכמרים החשובים והמעורכים במדינה, אך משונאי ישראל המרים והקשים, כשראה את הרב חשב בדעתו איך יצר וירע לרב ולמלוויו, מיד עמד והתחיל לברך את המלך בברכות מרובות שונות ומשונות אשר לקחו זמן ארוך, בראות הרב שהזמן מתארך החליט לעמוד ולהתפלל את תפילת מנחה שלא יעבור זמנה, עמד והתפלל. בינתיים סיים הכומר את בירכותיו השונות והמשונות ועמד וצעק; האם כולם ענו אמן? כולם עמדו ואמרו שודאי ענו אמן על ברכת המלך, חוץ מהרב אשר עמד ואמר אני התפללתי מנחה ולא עניתי אמן. מיד נפל הכומר על הריצפה והתחיל לבכות ולומר למלך כעת כל הברכות נהפכו לקללות ואף ברכה לא תתקיים, בגלל הרב. חמת המלך בערה בו וציוה לחתוך את הרב לחתיכות קטנות ולשימו בשקים ולשלוח השקים לביתו. לאחר מכן ציוה המלך לגרש את כל היהודים מארצו.
אחד מצדיקי הדור ההוא שהיה חבר טוב של הרב, הצטער צער גדול, ומהמקרה החמור אשר קרה לא התנחם בליבו ימים רבים ורצה לדעת, על מה ולמה קרה לצדיק וחסיד אסון קשה כל כך. באחד הימים שישב אותו רב בחדרו, עסוק בתורה, ראה מחזה נורא; את אותו צדיק וחסיד אשר מת על קידוש ה', בא לפניו ואמר לו; דע לך שכל חיי הקפדתי על כל המצוות קלה כבחמורה, אך פעם אחת בני הקטן בירך ברכה ולא עניתי אמן, וניגזר בגלל עניית אמן את כל הרעה הגדולה הזו. ולכן כל באי עולם יזהרו בעניית אמן.
אמר החכם אבוהב לרבי מרדכי יפה תפרסם המעשה הזה ותקרא אותו פעם בחודש, להודיע לכולם מה העונש למי שאינו עונה אמן אפילו על ברכת תינוק כל שכן בבית כנסת כששליח ציבור מתפלל שמונה עשרה או קדיש.
נחזק עצמנו בעניית אמן, וידוע את אשר אמרו בשם בסבא מקעלם: היה כדאי להקב"ה לברא את העולם למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר אמן פעם אחת בלבד במשך זמן הבריאה וברוך הוא וברוך שמו, ואלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו לא מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן פעם אחת בלבד ואלף פעמים אמן לא מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן יהא שמיה רבא פעם אחת בלבד, ואלף פעמים של אמירת אמן יהא שמיה רבא לא מגיעה לזכות של אות אחת מלימוד תורה.
ועל זה הוסיף אחד מהגדולים והצדיקים של הדור הקודם שנוח לו לאדם לחיות שבעים שנה ולסבול את יסורי איוב ולזכות פעם אחת בחיים לומר אמן יהא שמיה רבא.
והנה נקבל על עצמנו, באהבה גדולה, בקבלה חזקה להקפיד בעניית אמן ובזכות זה הקב"ה ימתק מעלינו כל גזרות קשות, וכל האמנים אשר נקבל על עצמנו ביום זה, יעלו לפני מתרצה בתפילה ויקובלו תפילותינו ברצון ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות.
ובזכות האבות הקדושים נזכה לגאולה שלמה "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימנו כקדם". האוהבכם אהבה מרובה, ונפשי כעפר לכל תיהיה.
ידיעות אשדוד
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך
הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים.
ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין.
מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל,
מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו.
בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'.
וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים.
וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח)
מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו)
שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי"
למי נושא עוון למי שעובר על פשע
והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי.
וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר:
" אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה"
" אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות.
מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?!
נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות.
הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי.
ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות.
והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו.
מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה.
ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים.
ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות.
הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז !
כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע.
אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים.
אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין.
הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו
בשורות טובות ישועות ונחמות!
מגזין אשדוד
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך
הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים.
ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין.
מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל,
מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו.
בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'.
וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים.
וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח)
מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו)
שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי"
למי נושא עוון למי שעובר על פשע
והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי.
וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר:
" אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה"
" אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות.
מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?!
נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות.
הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי.
ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות.
והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו.
מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה.
ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים.
ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות.
הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז !
כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע.
אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים.
אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין.
הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו
בשורות טובות ישועות ונחמות!
|
|
|
|
