קבלות

כל הכתבות הקשורות לקבלות באתר אשדוד נט
מגזין אשדוד
לאחינו היקרים, ולגולשי האתר אשדוד נט, ה' עליהם יחיו, ושפע וברכה מרובה יחול על ראשכם. הנה, ימים אלו מיוחדים ביותר ושפע מרובה משמים מושפע, ורק צריך להיות כלי קיבול לקבל את ההשפעה היורדת מן השמים. "אדיר במרום ה'" ואדיר באדר המהודר משפיע ברכה עד בלי די, ולכן כל מי שדעת בו, ישתדל בכל כח להרבות בתפילה. יש זמנים שהם זמנים של יראה ופחד כחודש אלול - ותשרי, יש זמנים צער כתמוז - אב, ויש זמנים שהם תפילה בשמחה, כאדר וניסן, ובשמחה תצאו מכל צרה; הכח של תפילה בשמחה הוא גדול ביותר. וידע האדם, כאשר מקבל על עצמו קבלה של לימוד מסוים, או קריאת תהילים, או כל מצוה בחודשי היראה והפחד, אלול - תשרי, מאותו קבלה לכל השנה כולה, כשעושה המצווה המסוימת הזאת, שורש היראה והפחד של אותם ימי יראה נמצאים בו, אף בשאר ימות השנה, הקבלה הראשונה חקוקה ונמצאת בתוכו עמוק. וכן, אם קיבל על עצמו מצווה, או דבר טוב אחר בימי הצער תמוז - אב, שורש החורבן והעצב נמצאים בכל עת וזמן שמעוררים ומקיימים את המצוה ההיא. וכן, כאשר מקבלים מצוה בימים אלו, "משנכנס אדר מרבים בשמחה", שורש השמחה מבצבץ ויוצא בכל ימות השנה כשמזכירים ומקיימים את המצוה החדשה הזאת. ולכן הדור קיבלוה בימי אחשוורוש, עם ישראל קיבלו שוב את התורה בימי אחשורוש, משום שבמתן תורה קיבלנו את התורה באימה וחרדה וכדרבי חז"ל: "נפשי יצאה בדברו", אך שוב קיבלנו את התורה בימי אחשורוש בשמחה. ובכל פעם שלומדים מעוררים את השמחה שהייתה בקבלת התורה בימי הפורים ובכל צער ויגון, אשר האדם נמצא, מתעוררים בליבו ניצוצות של שמחה מימי קדם, מהימים ההם, שבים וחוזרים לזמן הזה. ולכן, כל קבלה רוחנית אשר מקבלים על עצמנו בימים אלו, יש לה כח גדול ביותר ומשאירה רושם בנפשינו לכל חיינו. המון העם לא יודעים שכל נקודה, אף הקטנה ביותר, העוברת על האדם בחיים, הן לטוב וח"ו לרע משאירה רשמים גדולים על חייו, ובכדי להמחיש את הדברים, נחשוב בדעתנו, אדם אשר לוקח אבן ומשליך אותה לנהר, האבן נופלת במים, אך משאירה סימנים על המים במעגלים מעגלים עד למרחק גדול ביותר, כך כל דבר אשר נופל בראש האדם, אינו דבר יחיד ובודד, משאיר סימנים וגלים ועיגולים אחריו לאורך זמן. לכן, ניזהר ונשמר מכל עניין משום שאת אותותיו רואים ומרגישים לאורך זמן. ולכן הגמרא במסכת ברכות ל"א: אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות וכו' אלא מתוך שמחה של מצווה. וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים צ"א ב'): לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה לא מתוך שחוק וכו' אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומין של תורה. ולכן עוד שם מובא אין עומדים להתפלל מתוך דין, אלא מתוך הלכה פסוקה, מדוע? משום שכל דבר לא מושלם גורם חוסר בנפש של האדם ובשעת התפילה צריך שלמות ולכן חסידים הראשונים היו שוהים שעה לפני התפילה, מדוע? להכין את נפשם, משום שזה אשר ישאר עם האדם בכל הישועות אשר ינתנו לו מן הבקשות והתפילות של אותו תפילה. וזה עומק דברי הגמרא במסכת ברכות ל"ד: רבי חנינא בן דוסא היה אומר; כך מקובלני אם תפילתי שגורה בפי יודע אני שהיא מקובלת ואם לא יודע אני שלא. מה הוא שגורה בפי, בלי שום נטיות בלב, לב טהור ושלם. הקב"ה ליבא בהי, את הלב של האדם רוצה; וזה מה שמובא בנביא עמוס ב' יב': "היכון לקראת אלוקיך ישראל" ולכן צריך לעשות הכנה גדולה. ובע"ה נשתדל בכל כוחנו בימים קדושים ומיוחדים אלו בתפילה, בקבלת קבלות, בשמחה מרובה וכך נזכה לשמחת עולם ולישועה ולבער את הקוצים מן הכרם והרשעים כרות יכרתו לתקן עולם במלכות שדי. בעזרת ה' יתברך, נשמח שמחה מרובה ביום חמישי בישיבתנו הקדושה במנהטן בשיעור, ברוב עם הדרת מלך. ה' הושיע המלך יעננו ביום קוראינו.
מגזין אשדוד
לכל אהובינו וחביבינו, הקב"ה ישמרם מכל רע ויצליח את דרכנו. רב חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים" אומר יסוד גדול, אשר צריכים אנו לשימו נר לרגלנו וכך ללשונו ובאמת היא בעיני זכות וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דיניו ורצונות אחרים שלא יכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל כשהאדם קובע בליבו לאמור הלא ה' הוא האלוקים האמיתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם בכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוטה יתברך שמו ומבטל בליבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם ומשבר ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא כן יספיק הוא יתברך בידו, שמימילא התבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל. והנה, יסוד סגולי זה, אשר אומר רב חיים מוולוז'ין, צריך לחזקו בנפשנו, לחזק האמונה בהקב"ה ולהבין ולדעת, שכמה שהאמונה תהיה יותר חזקה והדבקות בבורא עולם תהיה יותר חזקה, כך שום כח בעולם לא יוכל לעמוד ליד האדם ונדע שהצרות והבעיות באים כגודל חולשתינו וחוסר אמונתינו וחוסר דבקותינו בהקב"ה וכך אמרו חז"ל: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" כאשר אנו דבקים בה' "חיים כולכם היום" זוכים לחיות וכך אומר דוד המלך "אם תקום עליי מלחמה בזאת אני בוטח" בתורה הקדושה אני בוטח וכבר מצאנו אצל יעקב אבינו "וירא יעקב מאוד ויצר לו" מדוע וירא יעקב מדוע פחד יעקב? משום ש"ויצר לו" הרגיש צער בליבו שאמונתו לא מושלמת על פי גדולותו, שצר לו בליבו לכן וירא יעקב. הרי ידוע, במלחמת החשמונאים היה שגור בפיהם את מזמור התהילים "יושב בסתר עליון" ואמרו חז"ל שזה מזמור, אשר אף היה שגור בפיו של דוד המלך בשעת מלחמותיו שזהו מזמור של אמונה בה'. לכן, נשתדל בימי חנוכה האלו, לחזק בכל כוחנו באמונה חזקה בהקב"ה. והנה, ידוע מעשה על רבנו החתם סופר באחד הלילות, באמצע הלילה, שלח החתם סופר את שמשו לראש הקהילה ודרש ממנו שיבא אליו בדחיפות, הוא ויחד עימו, שניים מראש הקהילה היהודית; הלך השמש הנאמן ועשה את דברי רבו, האנשים הגיעו בבהלה לבית רבם כשישבו לפני החתם סופר, אמר להם החתם סופר, אצל מושל המחוז במגירה, מונחת גזרה קשה על היהודים, אשר היהודים לא יוכלו להתקיים עימה ולכן, לכו כעת, באישון לילה, לבית המושל ותבקשו ממנו לבטל ולא להוציא לאור את רוע הגזרה. ניסה ראש הקהל להסביר לחתם סופר שאין זה דבר מקובל ללכת בלי הזמנה למושל ועוד באמצע הלילה עמד החתם סופר על דבריו וחייבם לצאת ולעשות את דבריו. יצאו שלושת ראשי הקהל בבהלה מרובה לכיוון בית המושל, הגיעו לנהר, אשר מעברו היה בית המושל ולא מצאו שום אוניה לחצות את הנהר בצר להם ובלית ברירה, הלכו לאחד מבתי הדייגים ודפקו על דלתו שיואיל בטובו לעזור להם. הדייג, פתח את הדלת, בחמת זעם וקללות שגורות בפיו, מדוע ואיך העזו להפריע לו בשנתו, אחרי יום קשה של עבודה? מיד מסרו לו סכום מרובה של כסף. בשמחה, העלה אותם על אונית הדייגים ויצאו לדרך. האניה הייתה מלאה בריח של דגים ואנשי הקהל נזהרו שלא ידבק בבגדיהם מהריח הזה והגלים היו חזקים ביותר עד שבסוף, בניסים, הגיעו לעבר השני של הנהר; בעבר השני, מצאו גינה מפוארת ביותר, התחילו להלך בה והיה חייל מכוון את נשקו אליהם ובצעקות קשות צועק לעברם מה עושים פה, עמדו ראשי הקהל ואמרו: גינה ציבורית וזכותינו להלך בה. מהצעקות התעורר המושל וביקש לדעת מה הרעש? אמר לו: על שלושה היהודים אשר מהלכים למטה ומבקשים לפגוש בו, הסכים המושל ואמר, כך או כך שנתי עברה, הושיבם המושל בחדרו וציווה את משרתו להביא לפניהם חלב. המושל שתה והם לא שתו. שאל המושל מדוע אתם לא שותים? ענו ואמרו לו: יש לנו איסור בתורה לשתות חלב עכו"ם; שאל המושל: תסביר לי מה הפירוש ? מה התורה פוחדת מחלב עכו"ם? ענו ואמרו לו: חוששים שמא במקום חלב פרה, או עזה, יביאו בטעות חלב חמורה או אנקה; מיד קרא המושל למשרתו ואמר לו חלב שלנו הוא מהעזה שלנו? אמר העוזר: העזה חולה ולקחנו מהשכנים חלב של אנקה; הזדעזע המושל ושאלם על מה באתם? ענו ואמרו לו: רבנו, החתם סופר, שלח אותנו לבקש לבטל את הגזרה אשר נמצאת במגרה שלך; שוב, הזדעזע המושל וביטל את הגזרה. יהודי, צריך להיות בעל אמונה חזקה בהקב"ה ולמסור נפש על אמונתו ושום פחד ושום אימה, לא יעצרוהו באמונתו ובדבקותו ואף הקלה שבמצוות ובכוחות אלו ובקבלות אלו ובאמונה זו, עם ישראל קיים וימשיך להיות קיים מכח אמונה תמימה ומסירות נפש. ברכה והצלחה וישועה מרובה, בשורות טובות אורה ושמחה וישועה ונזכה לאור המנורה בבית מקדשנו במהרה.
מגזין אשדוד
שבוע טוב ובשורות טובות. הלילה, מוצאי שבת קודש, ליל ההילולא של מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבנו חיים פינטו זצוק"ל (הקטן). לילה זה, לילה קדוש ביותר. רבנו חיים פינטו היה קדוש עליון והשריש והטביע במשפחתנו הקדושה את מידת החסד. כל חייו היו חיים של נתינה, של הקרבה עצמית למען הזולת ואף את חייו הקריב למען הכלל. וידוע שהלילה, לפני 72 שנים, היה ליל הבדולח, לילה שבו קמו גויים ארורים ובלילה אחד חיללו עשרות בתי כנסיות ועשו את אחד הפוגרומים הגדולים אשר היו בעמנו. וידוע שבזה הלילה ליל הבדולח 72 שנים לליל הבדולח ולליל פטירת רבנו חיים. שעות ספורות לפני פטירתו קרא לבנו מו"ר זקננו רבנו משה אהרון פינטו זצוק"ל והכניסו לחדר ביחידות ועמד ואמר לו: דע לך שתקופה קשה עומדת לעבור על עם ישראל אשר פרעות רבות וצרות קשות יבואו על עמנו והנה בריא אני בגופי, אך מתפלל להקב"ה שיקח הלילה את נשמתי ואני אעורר רחמים בשמים ותקבל על עצמך קבלות קשות ואתה תעורר רחמים בעולם הזה. כמו שמצאנו בשעת חורבן בית המקדש הלך אליהו הנביא לעורר את אברהם יצחק ויעקב שיעוררו רחמי שמים בשמים על עם ישראל ובאותו לילה בקדושה ובטהרה מסר רבנו חיים פינטו את נשמתו לבורא עולם וידוע שבנו מו"ר זקננו רבנו משה אהרון זצוק"ל קיבל על עצמו קבלות קשות ביותר וקיבל על עצמו במשך שנים רבות גלות והיה לובש את בגדיו במשך כל ימות השבוע ורק בערב שבת היה מוריד את בגדיו לובש בגדי שבת ומכבס בידיו את הבגדים, וכן עוד קבלות קשות שקיבל על עצמו. והנה יום פטירתו של רבנו חיים היה יום אשר חרות אצל בני משפחתנו והוא מאבני הדרך ביסודות משפחתנו הקדושה. מסופר שכשעה אחרי פטירתו הגיע אדם אשר איננו מוכר וביקש ודרש את הבגדים אשר מו"ר זקננו לבש בשעת פטירתו. עמדה הרבנית הצדקת ובני המשפחה והתנגדו ואמרו; מה לך ולבגדי הקודש?!, אותו אדם החל לבכות ולהפציר בהם, אמרו לו שמנהג אבותנו בידנו שאין לובשים את הבגדים שהנפטר נפטר בהם, המשיך אותו אדם להפציר לקבל הבגדים. הרבנית הצדקת אשר הייתה ידועה בצדקותה המיוחדת ואשר דבריה היו נשמעים והיו מקובלים אצל כולם, עמדה והכריע לתת לו הבגדים. אותו אדם ההדור פנים, אשר לא היה מוכר, לבש הבגדים, נכנס לאחד החדרים והיה בוכה בכי משונה ביותר, אשר כל השומעים העידו ואמרו שבכי כזה מעולם לא שמעו. כשחזרו מן הלויה לא מצאו האדם וכשפתחו הארון עם דבריו האישיים של הצדיק, מצאו את הבגדים מקופלים ומונחים בצורה המסודרת ביותר ואף שהארון היה נעול במנעול אשר המפתח לא היה בידי איש רק בידי הרבנית. על מידת החסד, אשר חקק מו"ר זקננו במשפחתנו, מסופר סיפורים רבים וכל צערו ודאגתו הייתה מה עם עניי עם ישראל ובכל עת בפיו היה חוזר ואומר; עני נחשב כמת וכאשר נותנים צדקה לעני מחיים אותו והחיים האלה הם בגדר כל המציל יהודי מעם ישראל כאילו קיים עולם ומלואו. בצואה אשר השאיר ביקש מבני משפחתו, וציוה את סדר הלויה, שכל מי שירצה ליגוע במיטתו יצטרך לתת צדקה לעניים. וביקש ואמר כל כמה צעדים, מי שירצה להרים את מיטתו, יצטרך לתרום סכום אשר נקט במספרו. ולהוריד את גופו הקדוש לקבורה, ביקש למכור בכל המרבה במחיר. וכך יצאה הלויה אשר כמוה לא הייתה מעולם במרוקו, לויה אשר ניסים רבים ודברים נשגבים סופר עליה וישנם אנשים אשר עדיין חיים שזוכרים דברים מיום גדול זה. ומסופר שאחד הסוחרים הגדולים, אשר היה בעל ממון רב והיה גר בעיר רחוקה ונפשו הייתה קשורה ודבוקה ביום זקננו, הזדמן לבית רבנו הקדוש ביום פטירתו ובתיקו היה סכום עצום של ממון אשר הביא עימו למסחרו וכך אותו אדם זכה לקנות, בכל אשר לו בתיק, את הזכות להוריד את גופו הקדוש של מו"ר זקננו למקום מנוחתו. כשהסתיימה הלויה הסתובב אותו אדם לחפש את תיקו והנה תיקו איננו, אחד מן האנשים נכנס בליבו יצר הרע, גנב את התיק והחל לברוח בין האנשים, פתאם נשמעה צעקה גדולה ומרה ואותו גנב נעצר ונעמד כמשותק וסיפר שראה את דמותו של רבי חיים פינטו עומד מולו וגוער בו מדוע גנב את התיק עם הכסף של העניים. וידועים כמה מעשיות של הקפדות קשות אשר אבותינו הקדושים הקפידו על אנשים אשר היו קרובים או רחוקים ממנם ומעלו בכסף של צדקה לעניים. בזכות מו"ר זקננו רבי חיים פינטו, הקב"ה יזכה את כל בני קהילתנו הקדושה בכל מקום ומקום לעלות ולהתעלות ולהכניע את כל הקמים עלינו לרעה ואת כל העושי עולה. ונזכה ללכת בדרך אבותינו ונחזק בקהילתנו הקדושה את מידת החסד והאמת ויצילנו מן הצבועים ומעושי מעשה זימרי ורוצים שכר פנחס. ובזכות רבי חיים פינטו, אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו וגם הוא יהיה נבל. ישתדלו הלילה להדליק נר לכבוד הצדיק ולהתפלל שהקב"ה יתן לנו כח ובריאות לעלות ולהתעלות ונזכה לגאולה שלמה בקרוב. שבוע טוב ובשורות טובות.
מגזין אשדוד
נאמר בפרשת השבוע: "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם". ורש"י פירש: אין לך אלא כהן שבימיך כמו שהוא והרמב"ן הקשה: ולא הבינותי הרי ביכורים נותנים לכהן ואם לא לכהן שבימיו, למי יתן? ואפשר לפשר ולומר, כהנים בימים ההם, הם היו הרבנים המדריכים של כלל עם ישראל, הם היו מלמדים את העם את הדרך בה ילכו וזה "כי מציון תצא תורה" מהכהנים הנמצאים בבית המקדש, תצא תורה, היו מלמדים את העם תורה ודרך בה ילכו. והנה טבע ואופי האדם כל דבר שיש לו חושב ואומר, לאחר יש טוב ממני, או בדור הקודם היו כהנים צדיקים וחסידים מאלו ואין ליבו שלם ובטוח עם אשר יש בידו וזה אופי וטבע האדם ועל פי זה נבאר ונאמר המשנה באבות ו' המשנה מונה ארבעים ושמונה דברים, שעל ידם אפשר לקנות את התורה: אחד מהדברים "המכיר את מקומו" ועוד דבר מ- 48 הדברים: "והשמח בחלקו" אפשר לפרש ולומר: אדם שאינו מכיר את מקומו וכל היום חושב על מקום אחר, לא יכול להגיע לשום מקום ולא יכול לעלות ולהתעלות ומתדרדר מטה מטה וכל חייו פחי נפש קשים וחיי מרורים חי, נצייר בדעתנו תלמיד לומד בישיבה, אם כל היום חושב על מר גורלו, אילו למד בישיבה אחרת, אילו חבריו היו חברים אחרים, לעולם לא יגיע לאף מעלה בתורה וכן, אדם שעובד בעבודה מסויימת וכל היום חושב על עבודה אחרת, לעולם לא יצליח בעבודתו כך בעל ואשה, אשר התחתנו וכל היום חושבים אילו התחתנתי עם דבר אחר, כל חייהם חיי מרורים לכן, המכיר את מקומו ויודע שזה המקום של שורש נשמתו וזה אשר לו, רק אז יכול למצוא שקט ומזור לנפשו. וכן, השמח בחלקו, אחרי שיודע שזה מקומו הוא שמח ומבין, שמה שיש לו זה הטוב ביותר בשבילו ואחרי שיש את שתי המידות האלו מכיר את מקומו ושמח בחלקו, נפשו יותר בריאה ויותר חזקה להתקדם בכל מעלה וכל דרך על פי זה יובן הפסוק "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" לא תחשוב על כהנים אחרים, אולי הם טובים יותר, אולי כהן פלוני יותר טוב מכהן שני, אולי לפני שנים היו כהנים יותר טובים אלא ובאת אל הכהן אשר נמצא בימיך לכן, נחזק עצמנו ונשמח באשר נתן לנו הקב"ה ונדע שזה הטוב ביותר עבורנו וכשאדם מבין שמקומו זה הטוב לו ביותר, קל לו להשלים עם נפשו ולהכין את חייו להתקרב יותר להקב"ה. הנה אתמול אחד מהאהובים והחביבים מבני הישיבה הקשה ושאל אותנו שאלה מדוע עושים תשליך ביום ראש השנה? והתשובה לכך מובאת במהרי"ל הלכות ראש השנה פירש ואמר תשליך הוא זכר לעקדת יצחק, כשלקח אברהם אבינו את יצחק לעקדה, עמד השטן להכשילו וברא נהרות ומעיינות והקשה על אברהם להתקדם וללכת לכיוון הר המוריה, עד שאברהם כמעט תבע ואברהם אבינו לא נכנע והמשיך בכל כוחו ועל ידי תשליך ביום ראש השנה מעוררים ומזכירים בדרך זו את עקדת יצחק ואולי נוסיף ונאמר יותר ידוע שיצר הרע כשרואה שאדם מתחיל להתקרב להקב"ה מעמיד בפניו את כל הנסיונות הקשים בכדי להכשילו והנה ביום ראש השנה, מקבלים אנו על עצמו קבלות רבות לשינוי המעשים לדרך חדשה והשטן בכל כח מנסה לערער ולהקשות הכל לאדם ולכן, אנו מזכירים את הנהר, שאף אברהם כשקיבל על עצמו לעשות רצון ה' בעקדת יצחק עמד השטן בכל הדרכים והדרך הראשונה בנהר שכמעט תבע בו אברהם, אף אנו לא נשבר משום ניסויים מזכירים את כוחו של אברהם בנהרות ובימים להכניע את יצרו בזמן העקדה. ואמרו חז"ל שטוב לעשות תשליך במים, אשר ישנם דגים ומדוע דגים? לרמוז ולומר לו כשם שהדגים ישנה סכנה מרחפת עליהם מרשתות ומדייגים, אף אנו יש בחיינו סכנות מרובות, רגע רגע וכל החיים בחזקת סכנה. נחשוב בדעתנו, עצה טובה לזכות בדין להינצל מכל הסכנות העורבות לנו בחיינו, חשבנו לבאר ולאמר בסימנים שמברכים בליל ראש השנה יש סימן שמברכים ואומרים "יהי רצון שירבו זכויותנו" וקשה, איך ירבו זכויותנו, הרי אין נס שמתרבים הזכויות?! אם עומלים ועובדים אפשר להרבות זכויות, אך פתאם ירבו זכויותנו?! אלא, העושה תשובה מאהבה, כל עברותיו נהפכים לו, כזכויות וזהו כח גדול, כל השנה חטאת, מעלת וגזלת וכאשר תעשה תשובה מאהבה, הקב"ה לוקח את כל העוונות והופכם לזכויות וזה "וירבו זכויותנו" שנזכה לעשות תשובה מאהבה ואז ירבו זכויותנו משום שכל העוונות נהפכים כזכויות. ולכן, נשתדל בימים אלה להתבונן, בכל מעשינו ולהגיע לאהבה אמיתית אהבת ה' ונשוב אל ה' באהבה שלמה ונשתדל בעזרת ה' בכל כח, לעלות ולהתעלות ולהרבות בזכויות ומעשים טובים. בעזרת ה' ביום חמישי נקבל על עצמנו קבלות בשיעור הקדוש בבית המדרש הגדול באשדוד בסיומו נתפלל יחד סליחות והתרת נדרים והתרת קללות נחזק בכל כח את הטיסה הקדושה לציון רבנו אליעזר פאפו זצוק"ל, זכותו יגן עלינו ועל כל המשתדלים לשמו לזכרו ולכבודו. תודה רבה.
מגזין אשדוד
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..."
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..." מובא במדרש תנחומא, זהו שנאמר תהילים קמ"ז: "מגיד דבריו לעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". והנה, ננסה להבין את דברי המדרש תנחומא לפרשת שופטים ושוטרים. ועוד מובא במדרש רבה: שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך... זהו שאמר משלי כ"א: "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח". ואף פה צריך להבין דיברי משלי על פרשת שופטים. אלא, אפשר לבאר ולומר: ישנם שני דרכים שהאדם יכול להתעורר בהם לתשובה, הדרך המובחרת ביותר היא, כשאדם בעצמו מקרב את ליבו לתקן את חטאיו וללכת בדרך הישר והרצוי, אך אם אינו מתעורר מעצמו הקב"ה שולח לו יסורים לעוררו מדרכו הרעה. לכן, טוב לאדם להקדים הוא מעצמו בתשובה ולייסר נפשו, לכפר ולתקן על חטאיו בכדי שלא יצטרך ליסורים. על פי זה יובן דברי משלי, עשה משפט וצדקה, דכאשר האדם מעצמו, עושה משפט בנפשו שמקדים עצמו להיות מודה על חטאיו ולכנס עצמו ביסורים, זוכה שהקב"ה ישפוט אותו בבחינת צדקה, לצדקו בדין לפנים משורת הדין, וזאת נבחר לה' יותר מזבח. והנה זבח מרמז על היסורים דבקורבן מקריבים החלב והדם על גבי המזבח וכך גם ע"י היסורים מתמעטים החלב והדם. ולכן, יבחר האדם בדרך צדקה ומשפט שהוא יקדים את התשובה ואת כפרת העוונות, שלא יבואו ימים קשים שהצער והיגון יקדים אותו, ודמו וחלבו יתמעטו מצער מרובה אשר לו. אך צריך לדעת, שרק אנו, בני ישראל, זכינו לזכות מיוחדת, שהקב"ה גילה לנו מתי יום המשפט שלנו שזה ראש השנה. אומות העולם אינם יודעים איזה יום הוא דינם ואיזה יום הוא המשפט של חייהם, וזה מה שאומר המדרש תנחומא, סמוך לשופטים ושוטרים "מגיד דבריו ליעקב", הקב"ה גילה לבני יעקב מתי יום חוקם ומשפטם שזה ראש השנה ויום הכיפורים, ולאומות הגויים לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, הגויים לא יודעים את יום משפטם. ונמשיך לבאר ולאמר, מובא בשולחן ערוך חו"מ, סימן ק': אדם שלווה כסף ואין לו איך לשלם ופתאום מופיעה ואומר, הריני משלם קיבעו לי זמן כדי שאלווה מאחר או אמשכן או אמכור ואביא מעות, קובעים לו זמן של 30 יום ע"כ. והקב"ה ברוב רחמיו קבע לנו זמן 30 יום לפני המשפט, אשר אנו מחוייבים להשיג את חובותינו ולבא לפרוע ביום הדין את שלנו. ועל פי זה יובן, בפרשה נאמר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", "לא תטה משפט", הפרוש הוא על עצמנו, שנדע לשפוט את עצמנו ולשוב בתשובה לפני שנישפט מלמעלה והכאב הוא קשה וגדול, ונדע שלושים יום לפני המשפט, להתחיל לאסוף ולארגן את מחוייבותינו לשלמם במועד, ולא נטה משפט, לא נשחד ונשכנע את עצמנו שהצדק עימנו, משום שהיצר בא לאדם ומסביר לו כמה הוא צודק וכמה העולם טועה וכמה כולם רחוקים וכמה הוא עם כל מעשיו הרעים קרוב להקב"ה יותר מכולם, לא נטה משפט בליבנו. ועד כמה האדם צריך להזהר לא לטעות בשיפוט דעתו נמצא בהמשך הפרשה "כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים". והגמרא במסכת כתובות ק"ה אומרת: אפילו חכם גדול, הלוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא סמות הלב ואפילו צדיק גמור ולוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא טירוף הדעת. והנה קשה, איך יתכן לומר צדיק לוקח שוחד, הרי אם לוקח שוחד אינו צדיק? אלא מסופר על אחד הצדיקים והקדושים, שבא לפניו דין תורה של אדם קשה ורע איש מידנים ומחלוקת, ישבו בבית דין אב בית דין, איש צדיק וחסיד וירא ה', ויחד עימו 2 דיינים לא מבני עליה אשר מכרו את נפשם על שוחד ועל מרמה. וכאשר עמד איש המידנים לפני הדיינים החליט לשחד שניים ממנם, הלך ומסר להם מעות מרובות שיפסקו את הדין כרצונו, וכך במשך כל דיון אשר ישבו והתדיינו שני הדיינים היו עומדים בתוקף על צידקתו והרב הצדיק לא הבין, הרי זה נוגד את ההלכה, היה מנסה בכל דרך להטותם לדרך הישר, אך הם עמדו על שלהם להצדיק את הרשע. עברו ימים ועדיין מתווכחים ומתמקחים הדיינים בינם לבין עצמם על הדין, והרשע רצה להמשיך במעלליו וברשעותו, וויכוח הדיינים הפריעו לו הלך ושאל את חבר מריעיו, הדיינים הלא הגונים, איך ומה אעשה בכדי שאב בית הדין יצדיק אותי וגם הוא יפסוק כמותכם. ענו ואמרו לו, קח עימך סכום מרובה של כסף ובלי ידיעתו, לך ושים הממון באחד מכיסי מלבושיו וכך ליבו יטה לדעתך. הלך הבן בליעל וכך עשה, לקח את אחד מפועלות הבית, מסר לה מעט כסף בשביל עצמה ובתמורה ביקש ממנה לשים באחד ממלבושי הרב את סכום הכסף הזה בלי ידיעת הרב. מאותו יום, כל דיון בדין תורה, הרב הרגיש שליבו נוטה לרשע, אך הרב לא הבין, מדוע אתמול דעתי לא הייתה כך והיום דעתי השתנתה, דחה הרב את הפסק בעוד יום ושוב מרגיש שליבו נוטה כדעת הרשע וכל אשר בנה ימים רבים בדעתו לאוסרו פתאום הכל מופר וליבו רוצה להתיר, לא הסכים הרב לפסוק את ההלכה. עד שהנה הגיע ראש חודש והרב לבש את הבגד המיוחד והמיועד לראש חודש, פתאום מרגיש הרב שחלוקו כבד משש בכיסיו והנה מוצא סכום מרובה ביותר, הלך וחקר ושאל את בני ביתו עד שהפועלת עמדה וסיפרה את אשר היה. חזר הרב לבית הדין, פסל את הדיינים והוקיע את אותו רשע מן הכלל. זהו הביאור כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, אפילו בלי ידיעתם, מסלף את דעתם ומשנה את מחשבתם. האדם אינו יודע שלכל דבר, הקטן ביותר, יש השפעה עצומה לנפשו, יזהר האדם לא לזלזל בדברים הקטנים ביותר, משום שבכל דבר יש משקל שמימי, אחר מהמשקל השיכלי אשר אנו חושבים. "ואי אתה יודע מתן שכרם ל מצוות לעתיד לבא". נמצאים בשבת קודש הראשונה של חודש אלול, שעה לימוד תורה, לפי הבן איש חי, היא כאלף שעות ביום רגיל ועוד אמרו חזל: 5 שעות רצופות של לימוד תורה משקלם כ40 יום תענית. צריכים לחזק בנפשנו את מעלת תורתנו הקדושה התורה ממתקת את הדינים, כשאדם חוטא ועושה תשובה הקב"ה לוקח את כל תיק העוונות שלו ודוחה אותו ומחכה שיעבור זמן, האם יעמוד ויתקן, חטא חטא עוון עוון אשר חטא וזה לשון הגמרא: פוקקים לו את כל עוונותיו, כמו בקבוק הממלאים אותו במים שזה העוונות ופוקקים, סוגרים את הבקבוק עם פקק ורואים אם עשה תשובה ועומד ומכפר ומתקן עוון עוון, פשע פשע, חטא וחטא, לאט לאט, גומר ומנקה את הבקבוק מכל עוונותיו, אך אם חוזר לסורו פותחים את הפקק ומוציאים חזרה את עוונותיו. תשובה צריכה ליהיות מוחלטת, עירעורי תשובה וקבלות לעתיד, עוצרים את הדין והמשפט עד שיבחן על מעשיו אך כח התורה הקדושה שמהדה את העוונות, "אם יהיו עוונותכם כשני כשלג ילבינו", "כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ". ולכן צריכים אנו בכל כוח להתמיד בלימוד התורה הקדושה, להתמיד בשיעורי תורה ברוב עם הדרת מלך, וידוע שיש כח ומעלה גדולה לדיברי תורה הנאמרים ברבים ובסיומם אומרים קדיש ויענו אמן יהא שמי רבא, בכל הכח כי אז קורעים גזר דין של אדם אפילו של שבעים שנה. לכן בשעה שנכנסים ל30 יום אשר נתן לנו הקב"ה לפרוע חובות לפני המשפט, נקדים לעשות דין לעצמנו, נודה לה' על שגילה לנו, שלא כאומות העולם, מתי משפטינו. ובכח לימוד תורה בשבת קודש והקפדה בהשתתפות בשיעור תורה ועניית אמן יהא שמי רבא בכל כוחנו, ימתק עלינו הקב"ה את הדין ויבשר לנו בשורות טובות. סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעוניך. שבת שלום.
מגזין אשדוד
לעזור לאדם כאשר שלם וישר הוא בליבו
אימה וחרדה נאחזים בימים קדושים אלו, ימי הרחמים והסליחות. זהו זמן לעבוד לטהר את עומק נפשנו, והבא לתקן, מסעיים לו מן השמים. ודרכים רבות להקב"ה, לעזור לאדם כאשר שלם וישר הוא בליבו. ישנו מעשה, אשר שנים רבות מהדהד בליבנו; מסופר על רבנו הגאון מווילנא על פסק הלכה אשר פסק וכל חייו הצטער והתחרט על אותו פסק הלכה. ומעשה שהיה, בשכונתו של הגר"א גר חייט עני ואביון, אך מידותיו היו מידות נעלות, תמים וירא ה' וסר מרע. באחד מערבי שבת קנה במעותיו הבודדות עוף לכבוד שבת, בשמחה מרובה לקחו לשוחט ושחט את העוף, לאחר חודשים רבים שלא עלה בידו לקנות עוף לשבת, כשהביא את העוף לביתו, אשתו בהתלהבות מרובה מלחה את העוף, בתוך ההתרגשות לקחה כף חלבית ועירבבה ודחפה לתוך העוף. כשבעלה שם לב לאסון הנורא אשר פוקד אותם, הנה כל מלאכתו אשר טרח ועמל, נכנס לספק איסור אכילה. מיד עצר את אשתו מלעשות מאומה ורצו מהר למרא דאתרא, הרב שמואל, לשאול אותו האם העוף נאסר לאכילה או לא, התיר לו הרב לאכול את העוף. בזמן שהבעל היה בדרכו למרא דאתרא, אשת החיט רצה לביתו של הגר"א, שהיה שכנם, ושאלה אותו מה דין העוף, אסר הגר"א באיסור חמור לאכול את העוף. כששבו הבעל והאשה לביתם, זה אומר המרא דאתרא התיר את העוף וזו אומרת הגר"א אסר את העוף, בצר להם, הלכו למרא דאתרא לשאול מה יעשו אמר להם המרא דאתרא שישבו ויאכלו מהאוכל, והוא מבטיח להם, שבליל שבת יביא עימו את הגר"א שיחד ישב עימם ויאכל עימם מהעוף הזה, החיט ואשתו שמחו שמחה מרובה. הנה מגיע ליל שבת, הולך הרב שמואל לביתו של הגר"א ומפציר בו בתחנונים מרובים אני מרא דאתרא וההלכה צריכה להפסק כמותי, וזה שפסקת כך הלכה מהרהר את כל יסודות הרבנות אשר אני יושב בה. התרצה הגר"א ואחרי הקידוש הלך עם המרא דאתרא לביתו של החיט וכשבעלת הבית הביאה הקערה עם העוף, כשהניחה על השולחן, הנרות העשויים מחלב זזו ונפלו לתוך הקערה, כך נאסר איסור מוחלט כל אכילת העוף. הזדעזעו כל יושבי הבית והמרא דאתרא, הרב שמואל, עמד וביקש מחילה וסליחה מהגר"א. ענה לו הגר"א, חס וחלילה הלכה ודאי כמותך אך בשבילי שאסרתי לא רצו מן השמים שאוכל מדבר זה. מאותו יום ואילך הקפיד הגר"א לא לענות על אף שאלה הלכתית. הנה, כאשר האדם עובד על עצמו ומצער את נפשו ונפשו זכה וברה לפני הקב"ה, אין הקב"ה מביא תקלה על ידו. לכן, אנו נמצאים בימים של קבלות ועבודת נפש מעמיקה ונרחבת וצריכים לטהר את נפשנו, לבנות את היסודות בתוכנו, יסודות אשר אינם מתערערים משום ערעור וכאשר האדם עושה את כל אשר בכוחו הקב"ה ממשיך ועוזר לו מאיפה שכוחו מסתיים. הנה הגמר"א במסכת ראש השנה דף ט"ז אומרת: אמר רבי יצחק ארבע דברים מקרעים גזר דינו של אדם ואלו הן; צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה. והנה, צריך להבין מילא צעקה זו תפילה מובן, צדקה גם כן מובן, אך שינוי השם, מדוע משנים את גזר דינו של האדם? הרי שינוי השם אינו כשינוי מעשה שזה חזרה בתשובה, אז מדוע כח שינוי השם כל כך גדול?, אלא, אפשר לבאר ולומר, כל שינוי הנעשה בחיי אדם, גורם צער בלב האדם אפילו שינוי טוב וכך, רואים מעשים בכל יום, כשאדם עובר דירה לבית חדש אפילו טוב מקודמו, בימים הראשונים יש בליבו צער ועוגמת נפש וכן אדם אשר קונה מכונית חדשה. בתחילה, מרגיש עוגמת נפש וצער ורק אחרי כמה ימים מתרצה בליבו ומתחיל להרגיש מנוחת הנפש. כך כל התחלה קשה. כשנתבונן נראה תינוק שנולד לעולם הימים הראשונים לחיו, קשים ביותר משום שזה שינוי ממקום למקום. וכן בשינויי הזמנים והעונות, בתחילת החורף אנשים מדוכדכים ועצובים ביותר וכן כל שינוי גורם לאדם עצבות גדולה, לפני נסיעה שאדם נוסע, לפני חזרה שאדם חוזר, אדם ניכנס לעצבות ולא מבין מדוע, התשובה היא משום שכל שינוי מביא צער על האדם ולכן שינוי מקום מכפר על עוונותיו של אדם. משנה מקום משנה מזל, משום שהשינוי גורם לנו צער והצער הזה הוא כפרת עוונות וכן שינוי השם כשמשנים את שם האדם יש בליבו צער משום שזה דבר חדש והצער הזה ממתק את הדין וגורם לכפרת עוונות, לכן דברי הגמרא תפילה תשובה שינוי ה' ושינוי מעשה מכפרים לאדם על עוונותיו כל צער שמצטער יהודי גורם מיתוק הדין. הקב"ה יאסוף כל העוגמת נפש והצער של כל אחד מאיתנו ויעלו לפניו ועל ידי זה ימתקו הדינים ורחמים מרובים ירדו על עם ישראל, סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעונך.
ידיעות אשדוד
אבקשה טוב לך
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים. ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין. מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו. בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'. וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים. וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח) מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו) שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי" למי נושא עוון למי שעובר על פשע והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי. וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר: " אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה" " אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות. מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?! נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות. הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי. ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות. והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו. מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה. ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים. ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות. הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז ! כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע. אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים. אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין. הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו בשורות טובות ישועות ונחמות!
מגזין אשדוד
אבקשה טוב לך
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים. ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין. מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו. בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'. וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים. וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח) מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו) שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי" למי נושא עוון למי שעובר על פשע והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי. וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר: " אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה" " אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות. מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?! נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות. הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי. ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות. והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו. מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה. ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים. ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות. הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז ! כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע. אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים. אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין. הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו בשורות טובות ישועות ונחמות!
ידיעות אשדוד
אבקשה טוב לך
למען אחיי ורעיי אדרבה נא שלום בך, למען בית ה' אבקשה טוב לך הולכים ומתקרבים, סמוך לימים הנוראים. ימי הרחמים והסליחות, היו ימים וזמנים, אשר היו חשים באוויר את פחד ואימת יום הדין. מור זקנינו ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, מסופר שהיתה לו מגירה, ששם היה שומר את כול החפצים של ימים נוראים: שופרות קופסא של האתרוג, טלית של ימים נוראים, ואפילו המניפה של הרוח שהיתה תמיד בידו של ר' מאיר, היתה מניפה מיוחדת של ימים נוראים ואחרי ט"ו באב, היה פותח את המגירה והיה מסתכל על החפצים והיה בוכה ואומר, יום הדין מתקרב ואימה וחרדה היתה אוחזתו. בדורות הקודמים, היה לנו על מי להישען על חסידים וצדיקים טהורים ופרושים, אשר נטעם הקב"ה, בכול הדורות, אך אנו בדור יתום ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ונחפשה דרכינו ונשובה אל ה'. וכאשר האדם, בצוק העיתים לא יודע את נפשו מחפש קיצורי דרך וסגולות איך למתק את הדין ולקצר את התלאות ולהגיע מהר למקום מבטחים. וסגולה גדולה ישנה, לכפרת עוונות והיא בלי תעניות ובלי סיגופים והיא מובאת בגמרא ראש השנה יז' אמר רבא כול המעביר על מידותיו ( שאינו מדקדק למצערים אותו ומוחל וסולח) מעבירים לו על כול פשעיו ( אין מהשמים מדקדקים על מעשיו) שנאמר ( מיכה ז') " נושא עוון ועובר על פשעי" למי נושא עוון למי שעובר על פשע והגמרא מביאה מעשה: רב הונא בנו של ר' יהושע חלה מאוד, בא רב פאפא לבקרו, מצא שהוא חולה מאוד, אמר לקרוביו תכינו לו תכריכים כי סופו קרב. לבסוף הבריא. התפעל ר' פאפא שאלו מה קרה איתך? אמר לו רב הונא מיתה נגזרה עליי אלה מצאו בשמים שאני מעביר על מידותיי ואין אני מדקדק על מי שפוגע בי, לכן האריכו ימיי. וכן, ידע האדם, כשמעביר על מידותיו, תפילותיו מתקבלות בשמים והגמרא במסכת תענית דף כה' מביאה מעשה: היתה שנת בצורת קשה ולא ירדו גשמים, ר' אלעזר ירד לפניי התיבה ואמר 24 ברכות ולא נענה. ירד ר' עקיבא ואמר: " אבינו מלכינו אין לנו מלך אלה אתה" " אבינו מלכנו למענך רחם עלינו" וירדו גשמים היו אנשים מרננים, שר' עקיבא, גדול מר' אלעזר. יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו. זה סוד שיתקבלו תפילותינו ברצון להעביר על המידות. מי מאיתנו אינו חפץ בחיים, מי מאיתנו אין לו דברים כואבים ומצערים, שרוצה שיחלפו ויעברו?! נעביר על המידות וכל המסכים העוצרים על התפילות יזוזו והתפילות יתקבלו וגם אריכות ימים זוכים לה משום שמעבירין על המידות. הגמרא במסכת( מגילה כח') שאלו את ר' זרע על שום מה הארכת ימים? מעולם לא הקפדתי על בניי ביתי. ויותר מהכל, השנה יש ליתן לב להתרגל למידה זו, להיות סבלן, לא להקפיד על שום דבר לקבל הכול באהבה וזו זכות גדולה לכפרת עוונות. והרמ"א כתב: לפעמים צריך לבוא על האדם צרה שהיא כפרת עוונות, או שתבוא בבריאות או שתבוא בהפסד ממונו, או שתבוא בעילבון. יותר טוב לו לאדם שתבוא בעילבון ולא בבריאותו ובפרנסתו. ומסופר על החפץ חיים שבאחד הימים מצאו אותו בוכה, שאלו אותו תלמידיו מדוע הרב בוכה? ענה ואמר להם: אף אדם לא מעליב אותי ואין לי במה לכפר על עוונותיי לא יכעס לא יקפיד ויעביר על מידותיו בכול כוחו. מסופר על צדיק גדול, אשר היה עני ואסף פרוטה על פרוטה, בכדי לקנות טלית קטן מהודרת והחייט, במקום לעשות חור אחד בטלית, עשה שני חורים ופסל את הטלית. עמד אותו צדיק ואמר: איבדתי את כל ממוני ולהכניס יותר את ראשי לציצית טהורה לא אוכל, אך להכניס ראשי בחור של כעס אינני רוצה. ועל אותו צדיק מסופר, שבערב חג הסוכות בכל אשר היה לו, קנה אתרוג מהודר כשאישתו שמעה שבכל כספו קנה אתרוג, אישתו כעסה וזרקה האתרוג ארצה. עמד אותו צדיק ואמר: את האתרוג כבר הפסדתי ולא אכניס את עצמי להקפדות ולכעסים. ולא משנה מה מעלתך, גדולתך ותפקידך, תמיד תדון את האדם לכף זכות ותמיד תשתדל לא להקפיד וידוע הגמרא במסכת שבת דף ל' תמיד יהיה האדם ענוותן כהלל ועמדו שני אנשים והתערבו כול מי שיעמוד ויכעיס את הלל הזקן יקבל 400 זוז. אמר אחד אני יכעיסנו, אותו היום, שבת היה, והלל חפף את ראשו, הלך ועבר על פתח ביתו ואמר בלשון גנאי על ניסי עמ"י מי כאן הילל מי כאן הילל התלבש מיד הילל ויצא לקראתו אמר לו: בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול אמר לו: בני שאל; מפני מה ראשיהם של בבלים עגול? אמר לו הילל: שאלה גדולה שאלת בני והתשובה שהמיילדות שלהם לא מומחיות. הלך אותו אדם וחיכה שעה וחזר, שוב וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל אמר לו בני מה אתה מבקש? אמר לו: שאל בני. שאל: מדוע עיניהם של תרמודאים רכות? אמר לו שאלה גדולה שאלת בני, מפני שגרים בחולות והרוח נושבת ונכנסת בתוך עיניהם. הלך והמתין עוד שעה וחזר וצעק מי כאן הילל מי כאן הילל. התלבש הילל ויצא לקראתו, שאל בני מה אתה מבקש. מדוע רגליהם של אפריקאים רחבות? אמר לו: משום שרצים יחפים בחול וכו' ,אמר לו אותו אדם: שאלות רבות יש לי לשאול, מתיירא אני שמא תכעס. נתעטף וישב לידו, כל השאלות שיש לך לשאול שאל. אמר לו: אתה הוא הילל שקוראים אותך נשיא ישראל? אם אתה הוא, שלא ירבו כמותך בישראל! שאלו הילל: למה? בגללך איבדתי 400 זוז ! כמה מוסר יש בדברי הגמרא, הילל הזקן נשיא עמ"י, הגדול שבגדולים, ח"ו מעלתו וגדולתו אינו מקלקלת אותו ונישאר עניו וצנוע. אסור ששום מעלה, מעמד וגדולה, יעבירו האדם ממידתו ויכניסו האדם לעולם של מידות רעות לעולם, שאחריתו להפסיד את החיים. אם כן, נתחזק בזה כולנו, להעביר על מידותינו וניקח את זה כקבלה, לרכך את הדין בימים אלו וניכנס לימי הדין, עם מיתוק הדין ועם זכויות להינצל בדין. הקב"ה יחזקנו ויאמצנו ורוח קדשך אל תיקח ממנו בשורות טובות ישועות ונחמות!
ידיעות אשדוד
יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה
לכל אהובנו וחביבנו וביחוד לבני קהילותנו הקדושות ק"ק "שובה ישראל": אנו נכנסים לשבת קדש, מן השבתות הקדושות והמיוחדות בכל השנה כולה, "שבת חזון". יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה ובשבת קודש זו, אפשר לראות ולהרגיש את כל שבתות השנה כולה. אם כך, לאחר שנה, אשר לא הייתה נוחה לכלל עם ישראל, "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" ועוכרי ישראל רבו ומתוכייך יצאו מחריבייך וחורבן בית המקדש היה בתוכנו, אשר אנשים עם מידות רעות, עם קלקול הנפש, כקמצא בר קמצא חרבה ירושלים, אשר ראו את תועלת עצמם והנאת עצמם והנאת משפחתם ובשביל גאוה וסיפוק יצריהם ובשביל ממון מועט, אשר ארור הוא, מכרו את נפשם והביאו את חורבן בית המקדש. בשבת קדושה זו, אוספים כח וזורעים כח חדש להתחיל מוצאי ט' באב, ראשית חדשה ובניין הבית חדש. בשבת זו, אנו מתחילים לקרא בתורה את ספר דברים אשר נקרא הוא "משנה תורה". בספר זה סגולות רבות יש כבר אמרנו השבוע שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים ואמרו, שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים. מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל. את החנות היה משכיר מאדון גוי. באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר. הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע; ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע, ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח אבל, "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור לך חנות אחרת "שופטים", אחר כך תיקח אותו למשפט "תצא", מהחנות "תבא", לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך. כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית. צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם. לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תיהיה מנת חלקנו. ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו. עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים איך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם. מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות. לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח. היהודי, אשר היה עימו לקח עימו ארנק אשר כל כספו, אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו. החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור וכך עשה. אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך, הגיעו לביתם, למחוז חפצם. כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם. בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני? התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות וגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו. עצר אותו הנודע ביהודה אמר לו: גם אני איני חושד בך אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גויים בכל המסע,וודאי גוי גנב את הכסף ואם גנב נגע ביין, כל היין, יין נסך, אם כך עליי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שיינך הוא יין נסך. עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות עמד ואמר מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף. הנודע ביהודה, אמר לו "אין אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה בודאי אני לא חושד בך. אמר לו הנודע ביהודה, אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו. אמר לו הנודע ביהודה זה לא מספיק; אמר לו הנודע ביהודה רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה רק אז היין מותר. צריך לדעת יסוד גדול, יש דין ויש דיין כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המיניין וסופם ליהיות לעג וקלס וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור. ברוך ה' מתקרב יום הגדול, אשר אלפים מבני קהילתנו מוסרים נפש מכל מקום בעולם ונוסעים לציון מורנו ורבנו עטרת ראשנו בעל הפלא יועץ רבי אליעזר פאפו. בכל שנה שומעים אנו עוד ניסים ונפלאות, אשר קרו לאנשים במשך השנה מתפילות וקבלות אשר התפללו על קיברו. רבי אליעזר פאפו הבטיח כל מי שיבוא לקברו, כל מי שיעשה דבר לעילוי נשמתו, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל, ממי שאקבל טובה אחזיר לו טובה. ובוודאי כולנו מצפים לטובת כלל עם ישראל ולנחמת הפרט. השנה יותר מכל שנה, קיבלנו על עצמנו בשעה קשה אשר עמדנו, שתי קבלות, בלי נדר, לעשות נחת לרבי אליעזר פאפו, על קיברו ולהכניס שם ספר תורה הבא עלינו לטובה ובערב שבועות להיות בקבר הבעש"ט ולהכניס שם ספר תורה ובזכות שני קדושי עליון אלו, רבנו אליעזר פאפו ורבנו הבעש"ט, נצח ישראל אל יכזב "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה". ביום אשר קבעו, מקודש הוא בשמים, מכניסי רחמים הכניסו רחמנו ביום זה מכניסי תפילה הכניסו תפילותנו מכניסי דמעה הכניסו דמעותנו ומכניסי צעקה הכניסו צעקותנו לפני מלך המתרצה בדברים אלו. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. בעז"ה נגדל ונחזק את קהילות קודש שובה ישראל בארץ הקודש, בניו יורק, במיאמי, בלוס אנג'לס. שמחנו בליבנו שמתחילים ומקדמים את בניין הישיבה בווסט סייד, מנהטן, אשר שני צדיקים מסרו נפש לרכוש הבניין עבור הישיבה. בעז"ה ביום הרת עולם יתפללו שם ונעשה נחת רוח לאבינו שבשמים. בע"ה, החל מ-א' באלול, נחזק בכל לילה סליחות בבית מדרשנו המרכזי" שובה ישראל מנהטן" ונמסור בכל יום כשעתיים לפני הסליחות שיעור כקדם כבתחילה. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ילכו מחיל אל חיל. שבת שלום. שבת היא מלזעוק ונחמה קרובה לבא.
מגזין אשדוד
יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה
לכל אהובנו וחביבנו וביחוד לבני קהילותנו הקדושות ק"ק "שובה ישראל": אנו נכנסים לשבת קדש, מן השבתות הקדושות והמיוחדות בכל השנה כולה, "שבת חזון". יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה ובשבת קודש זו, אפשר לראות ולהרגיש את כל שבתות השנה כולה. אם כך, לאחר שנה, אשר לא הייתה נוחה לכלל עם ישראל, "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" ועוכרי ישראל רבו ומתוכייך יצאו מחריבייך וחורבן בית המקדש היה בתוכנו, אשר אנשים עם מידות רעות, עם קלקול הנפש, כקמצא בר קמצא חרבה ירושלים, אשר ראו את תועלת עצמם והנאת עצמם והנאת משפחתם ובשביל גאוה וסיפוק יצריהם ובשביל ממון מועט, אשר ארור הוא, מכרו את נפשם והביאו את חורבן בית המקדש. בשבת קדושה זו, אוספים כח וזורעים כח חדש להתחיל מוצאי ט' באב, ראשית חדשה ובניין הבית חדש. בשבת זו, אנו מתחילים לקרא בתורה את ספר דברים אשר נקרא הוא "משנה תורה". בספר זה סגולות רבות יש כבר אמרנו השבוע שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים ואמרו, שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים. מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל. את החנות היה משכיר מאדון גוי. באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר. הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע; ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע, ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח אבל, "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור לך חנות אחרת "שופטים", אחר כך תיקח אותו למשפט "תצא", מהחנות "תבא", לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך. כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית. צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם. לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תיהיה מנת חלקנו. ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו. עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים איך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם. מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות. לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח. היהודי, אשר היה עימו לקח עימו ארנק אשר כל כספו, אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו. החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור וכך עשה. אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך, הגיעו לביתם, למחוז חפצם. כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם. בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני? התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות וגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו. עצר אותו הנודע ביהודה אמר לו: גם אני איני חושד בך אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גויים בכל המסע,וודאי גוי גנב את הכסף ואם גנב נגע ביין, כל היין, יין נסך, אם כך עליי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שיינך הוא יין נסך. עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות עמד ואמר מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף. הנודע ביהודה, אמר לו "אין אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה בודאי אני לא חושד בך. אמר לו הנודע ביהודה, אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו. אמר לו הנודע ביהודה זה לא מספיק; אמר לו הנודע ביהודה רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה רק אז היין מותר. צריך לדעת יסוד גדול, יש דין ויש דיין כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המיניין וסופם ליהיות לעג וקלס וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור. ברוך ה' מתקרב יום הגדול, אשר אלפים מבני קהילתנו מוסרים נפש מכל מקום בעולם ונוסעים לציון מורנו ורבנו עטרת ראשנו בעל הפלא יועץ רבי אליעזר פאפו. בכל שנה שומעים אנו עוד ניסים ונפלאות, אשר קרו לאנשים במשך השנה מתפילות וקבלות אשר התפללו על קיברו. רבי אליעזר פאפו הבטיח כל מי שיבוא לקברו, כל מי שיעשה דבר לעילוי נשמתו, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל, ממי שאקבל טובה אחזיר לו טובה. ובוודאי כולנו מצפים לטובת כלל עם ישראל ולנחמת הפרט. השנה יותר מכל שנה, קיבלנו על עצמנו בשעה קשה אשר עמדנו, שתי קבלות, בלי נדר, לעשות נחת לרבי אליעזר פאפו, על קיברו ולהכניס שם ספר תורה הבא עלינו לטובה ובערב שבועות להיות בקבר הבעש"ט ולהכניס שם ספר תורה ובזכות שני קדושי עליון אלו, רבנו אליעזר פאפו ורבנו הבעש"ט, נצח ישראל אל יכזב "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה". ביום אשר קבעו, מקודש הוא בשמים, מכניסי רחמים הכניסו רחמנו ביום זה מכניסי תפילה הכניסו תפילותנו מכניסי דמעה הכניסו דמעותנו ומכניסי צעקה הכניסו צעקותנו לפני מלך המתרצה בדברים אלו. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. בעז"ה נגדל ונחזק את קהילות קודש שובה ישראל בארץ הקודש, בניו יורק, במיאמי, בלוס אנג'לס. שמחנו בליבנו שמתחילים ומקדמים את בניין הישיבה בווסט סייד, מנהטן, אשר שני צדיקים מסרו נפש לרכוש הבניין עבור הישיבה. בעז"ה ביום הרת עולם יתפללו שם ונעשה נחת רוח לאבינו שבשמים. בע"ה, החל מ-א' באלול, נחזק בכל לילה סליחות בבית מדרשנו המרכזי" שובה ישראל מנהטן" ונמסור בכל יום כשעתיים לפני הסליחות שיעור כקדם כבתחילה. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ילכו מחיל אל חיל. שבת שלום. שבת היא מלזעוק ונחמה קרובה לבא.
ידיעות אשדוד
יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה
לכל אהובנו וחביבנו וביחוד לבני קהילותנו הקדושות ק"ק "שובה ישראל": אנו נכנסים לשבת קדש, מן השבתות הקדושות והמיוחדות בכל השנה כולה, "שבת חזון". יש לשבת הזו כח, אשר משפיע לכל שבתות השנה ובשבת קודש זו, אפשר לראות ולהרגיש את כל שבתות השנה כולה. אם כך, לאחר שנה, אשר לא הייתה נוחה לכלל עם ישראל, "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" ועוכרי ישראל רבו ומתוכייך יצאו מחריבייך וחורבן בית המקדש היה בתוכנו, אשר אנשים עם מידות רעות, עם קלקול הנפש, כקמצא בר קמצא חרבה ירושלים, אשר ראו את תועלת עצמם והנאת עצמם והנאת משפחתם ובשביל גאוה וסיפוק יצריהם ובשביל ממון מועט, אשר ארור הוא, מכרו את נפשם והביאו את חורבן בית המקדש. בשבת קדושה זו, אוספים כח וזורעים כח חדש להתחיל מוצאי ט' באב, ראשית חדשה ובניין הבית חדש. בשבת זו, אנו מתחילים לקרא בתורה את ספר דברים אשר נקרא הוא "משנה תורה". בספר זה סגולות רבות יש כבר אמרנו השבוע שצדיקים גדולים, היו מקפידים במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים ואמרו, שסגולה היא לחזרה ולהתקרב לאבינו שבשמים ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים. מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל. את החנות היה משכיר מאדון גוי. באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר. הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עליי ברחמים לפני הקב"ה שפרנסתי לא תיפגע; ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע, ברכה: דין "ודברים" יש לך עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח אבל, "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור לך חנות אחרת "שופטים", אחר כך תיקח אותו למשפט "תצא", מהחנות "תבא", לחנות חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת הברכה" זאת בירכתי אליך. כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים בראשית. צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה ואף אם רואים רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע והברכה חוזרים לקדמותם. לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תיהיה מנת חלקנו. ובעל הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו. עוד בפרשת השבוע מצאנו "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מצאנו בחכמי ישראל בכל הזמנים איך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם. מסופר בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות אחרות. לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח. היהודי, אשר היה עימו לקח עימו ארנק אשר כל כספו, אשר עבד שנים רבות היה מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו. החליט שבאחד מן חביות היין ישים בפנים את כל הצרור וכך עשה. אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך, הגיעו לביתם, למחוז חפצם. כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל עמלו הלך לריק ונעלם. בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני? התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות וגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת שיוציא מפיו. עצר אותו הנודע ביהודה אמר לו: גם אני איני חושד בך אך דבר אחד רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גויים בכל המסע,וודאי גוי גנב את הכסף ואם גנב נגע ביין, כל היין, יין נסך, אם כך עליי להוציא קול קורא לכל יהודי המדינה ומחוצה לה שיינך הוא יין נסך. עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש להכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות עמד ואמר מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי את הכסף. הנודע ביהודה, אמר לו "אין אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר את זה בודאי אני לא חושד בך. אמר לו הנודע ביהודה, אני אחזיר את הארנק עם הסימנים שלו. אמר לו הנודע ביהודה זה לא מספיק; אמר לו הנודע ביהודה רק אם תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה רק אז היין מותר. צריך לדעת יסוד גדול, יש דין ויש דיין כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המיניין וסופם ליהיות לעג וקלס וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור. ברוך ה' מתקרב יום הגדול, אשר אלפים מבני קהילתנו מוסרים נפש מכל מקום בעולם ונוסעים לציון מורנו ורבנו עטרת ראשנו בעל הפלא יועץ רבי אליעזר פאפו. בכל שנה שומעים אנו עוד ניסים ונפלאות, אשר קרו לאנשים במשך השנה מתפילות וקבלות אשר התפללו על קיברו. רבי אליעזר פאפו הבטיח כל מי שיבוא לקברו, כל מי שיעשה דבר לעילוי נשמתו, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכל, ממי שאקבל טובה אחזיר לו טובה. ובוודאי כולנו מצפים לטובת כלל עם ישראל ולנחמת הפרט. השנה יותר מכל שנה, קיבלנו על עצמנו בשעה קשה אשר עמדנו, שתי קבלות, בלי נדר, לעשות נחת לרבי אליעזר פאפו, על קיברו ולהכניס שם ספר תורה הבא עלינו לטובה ובערב שבועות להיות בקבר הבעש"ט ולהכניס שם ספר תורה ובזכות שני קדושי עליון אלו, רבנו אליעזר פאפו ורבנו הבעש"ט, נצח ישראל אל יכזב "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה". ביום אשר קבעו, מקודש הוא בשמים, מכניסי רחמים הכניסו רחמנו ביום זה מכניסי תפילה הכניסו תפילותנו מכניסי דמעה הכניסו דמעותנו ומכניסי צעקה הכניסו צעקותנו לפני מלך המתרצה בדברים אלו. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. בעז"ה נגדל ונחזק את קהילות קודש שובה ישראל בארץ הקודש, בניו יורק, במיאמי, בלוס אנג'לס. שמחנו בליבנו שמתחילים ומקדמים את בניין הישיבה בווסט סייד, מנהטן, אשר שני צדיקים מסרו נפש לרכוש הבניין עבור הישיבה. בעז"ה ביום הרת עולם יתפללו שם ונעשה נחת רוח לאבינו שבשמים. בע"ה, החל מ-א' באלול, נחזק בכל לילה סליחות בבית מדרשנו המרכזי" שובה ישראל מנהטן" ונמסור בכל יום כשעתיים לפני הסליחות שיעור כקדם כבתחילה. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ילכו מחיל אל חיל. שבת שלום. שבת היא מלזעוק ונחמה קרובה לבא.
1 2 3 4 5 6 7 8 9
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה