מאז תחילת המלחמה, נרשם מספר שיא של מאות אלפי פניות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. רובן ככולן עוסקות בתחושות של חרדה, טראומה ואובדן, ומעלות שאלות קיומיות. מה יהיה? איך ייראה העתיד? ומה יקרה אם?

בעוד שעבור רבים אלו שאלות טבעיות שחולפות בראשם מדי יום, לעיתים אפילו מספר פעמים ביום, הן עדיין נשארות בגדר מחשבות לגיטימיות שלאחריהן הם יודעים כיצד לתכנן ולפעול. אך עבור אחרים, אותן מחשבות הופכות למבוי סתום. כל תרחיש עתידי נגמר באסון, כל אפשרות נראית מסוכנת, וכל ניסיון לחשוב קדימה מסתיים בהחמרת החרדה ובתחושת שיתוק נפשי.

מדוע רבים כל כך חוששים מהעתיד?

הפחד הזה הופך למציאות פנימית בלתי נסבלת, וכך מתחילה הדרדרות למצב נפשי שבו התפקוד היומי יכול להפוך להיות לאתגר של ממש.

למה זה קורה, ומדוע רבים כל כך חוששים מהעתיד, כאשר דווקא התרחיש הרע הוא זה שתופס מקום מרכזי במחשבה, בעוד שהאפשרויות החיוביות כמעט ואינן מקבלות מקום?

הדבר הראשון שאנו צריכים לזכור הוא כי מדובר במנגנון אבולוציוני שקיים במוח האנושי מזה מאות אלפי שנים. אבל אם בתקופות קדומות החששות העיקריות נסובו סביב התקפה של חיות טרף או מציאת מקלט בטוח ללילה, הרי שהיום הפחדים שלנו עברו התאמות מודרניות. הם מתמקדים בביטחון אישי, בקיום כלכלי וביציבות משפחתית.

הבעיה היא, שהמוח שלנו עדיין מתוכנת לתת עדיפות לזהות סכנות, ולעיתים הוא מקצין אותן גם כאשר הן אינן מידיות או וודאיות. כך, תרחישי הקיצון הופכים לנבואות שמגשימות את עצמן, לא משום שהן בהכרח יקרו, אלא משום שהמחשבות עליהן מובילות לתגובות נפשיות ופיזיות שיכולות לשתק אותנו, עד כדי כך.

הקו האדום: מתי חרדה מפסיקה להיות נורמלית ודורשת טיפול?

ריקרדו גרד פסיכולוג קליני מומחה, מספר שלאנשים יש סיבות טובות לפחד מהעתיד כי העבר לא היה פשוט. אבל מאחר ואנחנו חברה שבדרך כלל מכחישה את הלחצים הגדולים וממשיכה הלאה, לא כולם מסוגלים לעשות זאת ולכן חשוב לפנות לעזרה.

אולם, איך נוכל לדעת אם החרדות שלנו לגבי העתיד הן נורמליות או שהן כבר מוגזמות ודורשות טיפול מקצועי?

"לכל אחד יש תקופות בחיים שבהן הדאגות מתעצמות. זה יכול לקרות עם לידת ילד ראשון, מעבר לכיתה א’, היריון בסיכון, או אפילו התמודדות עם חוסר ודאות כלכלית. למשל, מי שעובד בהייטק עשוי לתהות כיצד ייראה התחום בעוד עשור, האם מקצועות מסוימים ייעלמו מהשוק, ומה יעלה בגורלו המקצועי.

עבור רוב האנשים, החששות הללו הן טבעיות. כלומר, הם מביאים בחשבון גם את האפשרות שהתוצאה תהיה שלילית, כמו איבוד עבודה או קשיים כלכליים, אך אינם משאירים את האדם משותק. הם מאפשרים לתכנן, להיערך ולהמשיך לתפקד. אך יש מקרים שבהם החרדה משתלטת על חיי היום-יום ומונעת את האפשרות לתפקד באופן תקין. אנשים המגיעים לטיפול לעיתים מספרים שהמחשבות הטורדניות אינן מרפות, הן פוגעות בשינה, גורמות לעצבנות מתמשכת, תשישות נפשית ופיזית, ירידה בחשק ובמוטיבציה, ולעיתים אף לתסמינים גופניים ממשיים כמו כאבים לא מוסברים. זה בדיוק הקו האדום. כשפחדים וחרדות מפסיקים להיות כלי שמסייע לנו להתכונן לעתיד, אלא הופכים למכשול שמפריע לנו לחיות את החיים".

אל תחששו לשתף אחרים

אחד הצעדים החשובים בהתמודדות הוא לדבר ולשתף, אך לפני שאתם רצים לקבלת עזרה של פסיכולוג, קחו בחשבון כי כאשר החרדות משתלטות, אחד הגורמים שיכולים לסייע לכם בהתמודדות הזו הוא תמיכה חברתית קרובה. לכן, אל תחששו לשתף את בן או בת הזוג שלכם, בני משפחה אחרים או חברים. אתם יכולים להיות מופתעים ולגלות כי גם במוחם עוברות מחשבות דומות.

אבל, במידה ואתם חוששים שאחרים לא יבינו אתכם, או שאין סביבכם אנשים שתוכלו להרגיש נוח לשוחח איתם, פנייה לפסיכולוג או איש מקצוע יכולה להוות פתרון משמעותי.

"יש גם דרכים נוספות להקל על החרדה, כמו מדיטציה, פעילות גופנית, שמירה על תזונה מאוזנת ואורח חיים בריא. אלה יכולים לסייע בהפחתת מתח ולשפר את ההרגשה הכללית, אך חשוב לזכור, אלו פתרונות שטחיים אם לא מתמודדים עם שורש הפחד עצמו", ריקרדו גרד פסיכולוג באשדוד  הסביר.

תתפלאו אולי לגלות, אך אצל רבים חרדות ופחדים עמוקים אינם נוצרים רק מהאירועים האחרונים כמו המלחמה וגם לאו דווקא בגלל מחשבה על העתיד לבוא, אלא הם יושבים על חוויות מהילדות. תחושת חוסר יציבות, קונפליקטים במשפחה, או חוויות של חוסר ביטחון רגשי הם לא פעם השורשים העמוקים שמהם נובעת החרדה כיום.

סובלים מהתקף חרדה? כך כדאי להגיב

ומה אם מצאתם את עצמכם חווים התקף חרדה, שכולל תסמינים כמו דופק מואץ, זיעה קרה, תחושת מחנק או לחץ בחזה? חשוב קודם כל לזכור שזה מצב חולף. התקף חרדה, על אף שהוא עלול להרגיש מסוכן, אינו מסכן חיים, אלא שתוך 15-20 דקות הוא צפוי לחלוף.

יחד עם זאת, חשוב לפנות לרופא ולבצע את הבדיקות שהרופא ימצא לנכון לעשות, כדי לשלול סיבה רפואית לתסמינים. אם הבדיקות תקינות, סביר להניח שהרופא ימליץ לפנות לפסיכולוג שיסייע להבין את שורש החרדה.

ייתכן שבשלב הזה אתם שואלים את עצמכם, האם יש זמנים שבהם החרדה מחמירה? כמו תקופות של לחץ בעבודה, בלימודים ובזוגיות? ואם כן, איך אפשר לזהות זאת מראש ולהתכונן לכך בצורה טובה יותר?

"התקפי חרדה לאו דווקא מתפרצים במצבי משבר קיצוניים, אלא לפעמים הם צצים דווקא לפני אירועים משמחים או חשובים, כמו חתונה וטיסה לחופשה בחו"ל. לא פעם זה קורה לאנשים ברגע בו הם הכי לא ציפו לו, ולעיתים דווקא בסיטואציה שהם עברו יותר מפעם אחת קודם לכן. בנקודה הזו הם מתקשים להבין איך מצב כזה יכול לקרות להם, במיוחד אם מעולם לא חוו זאת קודם.

לכן זה לא משנה באיזה אירוע מדובר, בזמן אמת הגוף מגיב לאירוע מסוים כאילו מדובר באיום, ותחושות החרדה אינן נשארות רק ברמה המחשבתית הן הופכות לפיזיות לחלוטין", ריקרדו גרד הוסיף.

בחירה שכיחה של אנשים היא לקחת כדור הרגעה לפני אירועים כאלה ואחרים, אך תחשבו על זה, הניסיון להיעזר בכדור מרגיע יכול גם לגרום לתחושת ניתוק ועייפות, דבר שעלול לפגוע בהתנהלות באירוע עצמו. לכן מומלץ ללמוד טכניקות נשימה והרגעה, להתכונן מראש כדי להתמודד עם החרדה בצורה מיטבית, וכמובן לפנות לגורם מקצועי מוסמך שיוכל לסייע ולהכווין טוב יותר, כך שאיכות חייכם תשתפר ללא היכר.

לאתר לחץ כאן