נראה כי מאמן מ.ס אשדוד, חיים סילבס, נעול על שיטת ה3 בלמים. זה עבד לו מצוין בסוף העונה שעברה, זה מתאים לאופי שלו והעובדה שאשדוד תרצה העונה לאסוף נקודות - שיהיה לה אורך נשימה ולא לחפש לדרוס, משתלבת לו היטב עם הקונספציה. 

אולם יש לשים לב שהעונה, בהרכב השחקנים הנוכחי והבאנקרים שבהרכב - קידוש השיטה יכול להפוך לבעיה.

הבעיה מתחילה מהאמצע -

רועי גורדנה, באנקר בהרכב – קשר מעולה, כזה שמנהל ומנהיג את המשחק מאחור. אבל עם 3 בלמים בתוספת גורדנה, נוצר שחקן אחד מיותר מאחור וחוסר באופציה קדמית. כאשר ניר ביטון יחזור לשחק, הבעיה רק תחמיר.

לא זו בלבד, גם טמם, שאמור לשחק בקישור, באמצע לצד גורדנה, נחשב לשחקן לא מהיר וכל אלו ביחד ייצרו אמצע כבד ומסורבל, בעיקר כזה שמבטל תמיד שחקן שאמור להיות אופציה מקדימה. בנוסף, השיטה, אל מול שחקני ההרכב הצפויים, מבטלת כיבוש נוסף של שטחי היריב.

הבעיה ממשיכה בכנפיים:

בשנה שעברה שיטת הבלמים התאימה מאוד כאשר המגנים היו בעצם שחקני התקפה טבעיים שלא סורסו (רועי ואדיר לוי). הבלם השלישי תמיד חיפה עליהם מאחור כאשר אווני מסייע בסגירת הימין וישילירמק את השמאל.

העונה המגנים הם שחקני הגנה טבעיים (טום בן זקן ומאור ישילירמק) שחקנים מצוינים כשלעצמם אשר מבטלים את הצורך בבלם השלישי, הם גם אמורים לקבל סיוע מאדיר לוי ואנסה - שחקנים מהירים, עם כושר גופני וכוח, שיורדים לסייע בהגנה.

יש לזכור גם שבעונה שעברה היו שחקני התקפה שלאור כשרונם הרב והיכולת שלהם ליצר עצמם מצבים לבד, הם שוחררו ממשימות ההגנה (כנען ועזו) ולכן היה חכם מאוד לשחק עם 3 בלמים שיחפו עליהם מאחור.

חיים סילבס צריך להתאים את השיטה לשחקנים העומדים לרשותו ולא להפך, כי זה לא יילך.