לרפי משעל יש לב ענק, מהאלו שיכולים להכיל את כולם.

בסוף החודש יחגוג רפי את יום הולדתו ה-78. יחד עם אשתו נילי, הם גידלו שישה ילדים – כולם חיים מחוץ לאשדוד – והם גם סבים גאים ל-11 נכדים, שאחת מהם אף התחתנה לאחרונה.

רפי חי באשדוד כבר 60 שנה, עיר שהוא אוהב ומחובר אליה. במשך 43 שנים עבד בנמל אשדוד כעוזר לסמנכ"ל התפעול, עד שפרש לגמלאות לפני 11 שנים.

גם אז, לא נח לרגע – יחד עם נילי אשתו, החל להתנדב ברשת "צמיחה", המסייעת לאנשים עם מוגבלויות.

התנדבות מכל הלב:

בתקופת הקורונה, נילי נאלצה להפסיק את ההתנדבות, אך רפי המשיך – והוא שם כבר 11 שנים.

פעמיים בשבוע הוא מבקר את החברים ברשת "צמיחה", יוצא איתם לטיולים, משחק איתם כדורסל, מספר להם סיפורים ואף ממשיך לשמור איתם על קשר אישי מחוץ למסגרת ההתנדבות.

"גם אשתי הייתה במשך שנים, והיא הייתה מספרת להם סיפורים ומקריאה להם. אפילו רכשנו ספרים כדי שהיא תוכל לספר ולהקריא," מספר רפי.

"אני מאוד אוהב אותם, ואני יודע שהם אוהבים אותי", הוא מספר. "ברגע שאני מגיע למקום, כולם יוצאים מהכיתות ובאים אליי כדי להמשיך".

גם בתקופות מאתגרות, כמו הקורונה והמלחמה, רפי לא נטש את חבריו – הוא הלך לבקר אותם בבתיהם ודאג שירגישו שיש להם על מי לסמוך. "אני לא עושה את זה בשביל פרסים או המלצות", הוא אומר בצניעות. "אני עושה את זה כי אני אוהב אותם".

עם חיוך חם ולב ענק, רפי משעל הוא דוגמה ומופת לנתינה אמיתית – כזו שבאה מהלב ונמשכת כל החיים.

מה הוביל אותך לזה?
"אני כל הזמן מפרסם את זה שאני מתנדב, רק כדי שאחרים יעשו את אותו הדבר.

כולם זקוקים לאיזשהו התנדבות וזה לא משנה איפה. יש לי חברים המתנדבים בבית חולים, חלק ביד שרה. אנחנו מפיצים את זה, כדי שכולם יתנדבו כמה שיותר. אלה שיכולים ורוצים ולא עובדים. אנחנו בפנסיה.

אני ידעתי שברגע שאני אפרוש אני אתנדב, זה היה תמיד בתוכנית שלי.

חבל שאני אתבזבז להיות בבית, למרות שאצלי בבית יש גינה שאני ואשתי מטפחים, עם חתולים, כלב ותוכי, ואנחנו כל הזמן עסוקים, אבל העיסוק העיקרי שלי זה ללכת לרשת צמיחה ולהיות עם האנשים האלו".

רגע שנצור לך בלב?
"זה היה ממש בתחילת ההתנדבות שלי שם, הייתי משחק איתם כדורסל. הגיע איזה בחור אחד, אתיופי, ביישן מאוד, והוא לא התקרב אלינו. שאלתי אם הוא רוצה לשחק איתנו כדורסל והוא אמר לי בשקט שלו 'בסדר'.

הוא נכנס אל המגרש, נתתי לו את הכדור והוא קולע, יודע לכדרר והכל. התקשרתי לחבר שלי שמאמן אנשים עם מוגבלים וסיפרתי לו שיש לי בחור שאני רוצה להביא אליו. דיברתי עם הילד, שהביא לי את המספר של אחיו וסיפרתי לו על זה, ומשם הוא בעצם מתאמן אצלו.

אני לא רואה אותו יותר מדי, הוא התחיל גם לעבוד ולפעמים אני מבקר אותו בעבודה שלו בסופר".

מה החלום שלך?
"בגיל 78, החלום שלי זה לחיות בסדר, ולהמשיך לחיות כמו שאני חי עד עכשיו. אין לי יותר שאיפות. יש לי בית טוב, יש לי אישה נהדרת, יש לי ילדים טובים וכולם מסודרים. אין לי שאיפות יותר. אני רק מקווה שאוכל להמשיך את ההתנדבות שלי ולתרום".

מה היית מבקש מאנשים?
"אחדות, אהבת הזולת ללא שום הבדל דת או צבע. זה מה שאני אומר גם לחניכים שלי".