צילום פרטי

פנינה זקן בהתנדביות שונות:

לאחר שנכנסה לעולם ההוראה עם השנים היא נבחרה לנהל את בית הספר גאולים במשך שנים שלאחרי פרישתה החלה ביוזמות התנדבותיות מגוונות. כגון - בעמותת ידיד לחינוך שם היא מרכזת את כל המתנדבים שבאים לסייע לתלמידים להתקדם. ומאז המלחמה היא והמתנדבים שעימה פעלו לארוחות לחיילים לימי שישי בערב אותם נסעו לחלק בכל מקום.

בנוסף, היא והצוות שלה הכינו כביסות למאות חיילים - מכבסות בשישי ומחזירות במוצ"ש במקביל סרגו לחיילים  כובעים וצעיפים ופינקו אותם ככל שידם הייתה משגת.

ההתנדבות השלישית של פנינה נקראת 'מהלב'. בכל חג דואגים לתרום ארוחות למשפחות נזקקות, לארגן אותם בקופסאות ולשלוח אותם.

מדוע לדעתך המליצו בעינייך?

"אם אני מצטטת אנשים, הם אומרים לי 'תמיד את משמשת דוגמא ומופת', ואני שואלת מה אני עושה שאתם לא? והם עונים 'את מנהלת קבוצה של 182 מתנדבים הפרושים בכל בתי הספר אחרי שפרשת, דואגת להכל ולכל מה שצריך ומאיפה זה בא לך?'.

אני לוקחת מהנדסים מתנדבים מאלתא כדי שילמדו תלמידים מתמטיקה ופיזיקה בתיכון.

אחד התלמידים אפילו אמר לאחד המתנדבים שהוא פתח לו את המוח לפיזיקה אחרי שלא חשב אף פעם שידע פיזיקה. אתה רואה את הברק בעיניים של המתנדבים וזה אומר הכל.

הרעיון הוא לתת לתלמידים ביטחון עצמי יחד עם מסוגלות ואמונה בעצמו שהוא מסוגל להתקדם.

המתנדבים עובדים עם כולם, חלשים, בינוניים ואפילו מצטיינים, עוקבים אחרי כתות המופת וזה עוזר. המורים מאוד מרוצים, זה עוזר להם בכתה וזה בהתנדבות.

יש תלמידים שיוצאים החוצה למרחב עבודה אישי ותמיכה רגשית. 

אני מרגישה שאני תורמת לחברה ותורמת לשינוי, כי אני רוצה שאנשים יעשו משהו בשביל האחר.

זה מה שמוביל אותי וככה חונכתי בבית של ההורים שלי ז"ל שגם הם היו מתנדבים. היה לנו ערך עליון לראות את האדם ולתת לו כבוד ולהתנדב. אמא שלי התנדב בבית אבות, אבי בבית הכנסת. זאת זכות גדולה לבן אדם לתת לאחר.

באמת שואלים אותי ואני אומרת - אני לא עושה שום דבר, ואומרים לי 'אני דוגמא למופת'. אני חושבת שהם רואים גם את התשוקה שלי, אחד אמר לי 'אי אפשר להגיד לך לא'."

אני מרגישה שאם אני עושה את זה, אני גורמת לאנשים להבין שהם יכולים לעשות חיים טובים גם לעצמם וגם לאחרים.

אני מרגישה שאני יכולה לעשות שינוי. שינוי בבית שלי, בסביבה שלי, שינוי בבית הספר ובמורים. זה בא לי מבפנים.

עוד מהצופים יש לי את הערכים של הנתינה והנתינה לאחר, לגרום לשינוי בקהילה שאתה נמצא בה ולהיות שותף בחברה שאתה נמצא בה.

אני חושבת שכל אחד שעושה מעשה בשביל הקהילה זה שומר על החיוניות שלו, וגם אני חושבת שזה מוסיף שנים לאחרים, מה רע?"

רגע שנצור לך בלב?
"יש כמה, אבל רגע אחד באמת זה כשאני באה לבית הספר, כשהילדים רואים את המתנדב מתקרב והם עוטים עליו. אחד התלמידים אמר למתנדב שלי היום 'הכי כיף לי בשיעורים שלי איתך'. אני מרגישה את ההוכרה של המורים למתנדבים.

אבל זה מסתכם בברק בעיניים של המתנדב ושל הילדים כשהם נפגשים. כשאתה רואה שהם כמהים אחד לשני וצמאים אחד לשני. התלמידים לוקחים את הפעילות של המתנדב והמתנדב מרגיש שהוא עושה משהו לזולת".

מה החלום שלך?
"שנראה את כולם מסתכלים לא רק על עצמם ולטובתם האישית. כל אחד שיבדוק במה אני יכול לתרום ולשנות דברים. לגרום לזה שיהיה יותר טוב, לגרום לכולם חיוך מחדש.

לעשות את הימים והחיים קלים וטובים יותר, בקהילה, בבית. קום ותחנך את הילדים שלך להיות פעילים ושיראו בעיניים מה חסר ומה אפשר לשפר. אני רואה את זה כדבר שמובנה בתוכי ואני רוצה שכל החברה תשתנה בהתאם.

ואהבת לרעך כמוך - ההכלה של איש ואת רעהו. שלא תהיינה קצוות בחברה שלנו, ושכולנו נוותר קצת, נכיל את האחרים. כולנו בני אדם, עם רצונות ותפיסות עולם שונים והתפקיד שלנו זה לחיות ביחד בשלום ובשלווה".

מה היית מבקשת מאנשים?
"כשאתם קמים בבוקר - שירו שיר אחד בלב בשבילכם ואיפה שתלכו שירו שיר אחד בלב לכל אדם שאתם פוגשים בדרך. תשירו שיר בלב לעולם. אל תתלוננו - תעשו. במקום למצוא את עצמך קורבן, תיצור דברים כדי לא להיות קורבן. לצמוח.

אני גימלאית ועוד חולמת חלומות, עדיין לומדת בכל הזמן. אין סוף ללימודים והייתי רוצה שכל אדם יצמיח את עצמו ולהוציא מהלימון לימונדה. קשה לך? תמצא את הדרך לפתור את הבעיות שלך ולצמוח, ואם צריך אז לבקש עזרה - זה לא בושה".