אירמה צור

היא עובדת בחברה לתיירות כמנהלת מרכז המבקרים חווית התייר  העירוני, נשואה לנוגי עם 4 ילדים ו4 נכדים, והיא פעילה ויזמית חברתית העוזרת לקידום נשים בכל מיני תחומים כיו"ר פורום נשים גאורגי.

אירמה חברה בכמה עמותות גמ"ח ובשנה וחצי האחרונות התגייסה לצבא למילואים ללא מדים, והקימה את חמ"ל המלאכיות.

בדרך כלל, אירמה היא מהצד הממליץ. אך הפעם היא זכתה באות אשדוד היפה בעצמה עבור הכוח וההשראה שהיא נותנת, לצד זה שהמליצה על חלק מהזוכים. "אני חושבת שזה עדות להכרת תודה. אני לא לבד בחמ"ל ויש צוות מאוד גדול יחד איתי וזה צמח והגיע עד לחמלים אחרים שעזרנו להם".

"פשוט העלתי פוסטים והדברים התחילו פשוט לזרום, והעזרה לא הפסיקה להגיע בכמויות מהבוקר שזה קרה. יודעים שאני יודעת לפתור בעיות ויש לי קשרים רבים בעיר בתחום. לפעמים אני רק הגורם המתווך, שליחת מצווה. אף אחד לא אומר לא"

מספרת אירמה על קבלת הפרס, שגם העניקה לכל כך הרבה אנשים מקום לפרוק את הרגשות והחרדות מהמלחמה דרך ההתנדבות.

המלאכיות של אירמה:

מהיום הראשון שפרצה המלחמה, הקימה אירמה מוקד לפניות בעבור לוחמים ואנשים שהיו צריכים דברים למקומות הכינוס שלהם. "בהתחלה לא קראנו לזה חמ"ל המלאכיות, פשוט העלתי פוסט שקראתי להם מלאכיות ושאלתי מי יכולה לבוא לעזור, ואנשים התחילו להצטרף.

אז פתחתי חמל לפצועים, למשפחות שכול, ארוחות שישי ועוד. לפעמים לא היה לי מה לעשות מרוב שרצו להעניק לנו. הייתי פוגשת בדרכים חמלים אחרים שהתחברנו, או מקומות שהיה להם המון והתקשרו אליי כדי לשאול מה לעשות עם זה". 

כחלק מהפעילות של חמ"ל המלאכיות הן הפיקו הפעלות לילדים במקלטים, איסוף מזון ודברים חמים, מביקורים בבתי חולים עם סדנאות והפעלות כדי להגיד תודה לפצועים, על האש לחיילים בכל מקום בארץ, ארוחות שישי ותרומות לחזית מהעורף כדי לתת כוח ורוח גבית מהעורף לחזית. יחד עם המון פעילויות בעבור משפחות הפצועים, השכול והמגוייסים.

"עוזרים לכל מי שנפגע והיה זקוק עם היד מושטת, יחד עם המון מתנדבים וזה נהיה ממש מפעל יצור שכל אחד ידע את התפקיד שלו, יחד עם המון תרומות מסביב מאנשים טובים. אנחנו באים מתוך נתינה ורצון לעשות טוב, להמתיק את הגלולה המרה. לקחת חלק, כמו אמא גדולה ללוחמים האלה. על אף שיש כל מיני גילאים. הם כמו הילדים שלי".

באופן אירוני, היא הגיעה לכל כך הרבה בסיסי צה"ל ויחידות שונות, חוץ מלמקומות בהם בניה משרתים. אבל מאמינה שכמו שהיא דואגת לבנים של אחרות, יש מי שתדאג לילדים שלה. כשהכל קורה עם ים של אהבה.

מה הוביל אותך לזה?
"הרבה שואלים אותי ואין לי תשובה אחת. אני חושבת פשוט שנבחרתי. אני בצוות הבכיר של הקב"ה לדאוג לילדים שלו. כל השנים של העשייה, כל הקשרים שפיתחתי וכל הדברים שעשיתי - הכל התנקז לעכשיו, ואמרתי שאני צריכה לעמוד לצד הלוחמים. ראיתי את התמונות והמאורעות, ושאלתי במה אני יכולה לעזור? אי אפשר שלא לעשות כלום, זה לא אני.

זה לא רק מתבקש, זה חובה שלנו כעם להתגייס לצד הלוחמים. הרגשתי שאני חלק מתוך עם ישראל היפה ובצד הנכון של העם הזה במלחמה, לצד המון אנשים מדהימים. זה זכות גדולה בשבילי וחובה של כל העם לעמוד לצד כל מי שזקוק לנו.

זה פשוט קרה, אף אחד לא ביקש, ותוך כדי תנועה זה תפס תאוצה ונהפך למשהו ענק. זאת זכות גדולה שלא כל אחד זוכה בה, ואני זכיתי".

רגע שנצור לך בלב?
"פצוע שהיה במצב קשה הרבה זמן ולא קם מהמיטה מאז פציעתו, יצא אלנו לפתע על כיסא גלגלים. זה ריגש אותי.
הרגע השני היה כשחיילים משכם אמרו שאף אחד לא עוזר להם, הגענו לשם וחיילים עם אקדחים שלופים מגינים עלינו בתוך שכם, וחשבתי לעצמי 'מה עשיתי? אני מסכנת את עצמי, ועוד יש פה אנשים אחרים איתי' וזה בשביל להביא להם אוכל. ובסוף אחד מהחיילים בא באחד הכנסים ואמר תודה על הכל".

מה החלום שלך?
"שהמלחמה הזאת תגמר, שיהיה שלום. שלא נדע יותר מלחמות ושהילדים שלנו לא יצטרכו יותר לההרג ושלא נצטרך יותר לבקר משפחות שכול. שיהיה נס, שיגיע המשיח, שלא יהיה שיח מפלג. שנעבוד ביחד, שמאל וימין. שלא יהיה יותר את הפילוג הזה בעם.

אני יודעת איך זה נשמע, אבל זה באמת מה שאני משתוקקת לו. ושנדע להשתקם ולצמוח מחדש מהמשבר העצום הזה. כולנו זקוקים לתקומה ותקווה חדשה, ושלא אצטרך לעבוד בחמ"ל יותר ושלא יצטרכו אותי".

מה היית מבקשת מאנשים?
"שנדע להקשיב אחד לשני ולקבל דעה גם אם לא חושבים אותו הדבר. שהיד על המקלדת תהיה יותר מעודנת גם אם לא מסכימים. ושאם יכולים, התעייפנו, בואו להתנדב ולתרום. תשמרו על עצמכם ותהיו בריאים, תאהבו אחד את השני. 'ואהבת לרעך כמוך'".

דברים אחרונים?
אני רוצה להגיד תודה ענקית לאנשים המדהימים שמלווים אותי עד היום - המשפחה שמאפשרת ומתגייסת איתי לכל מקום. שמנו בצד הרבה דברים בשביל שנוכל להיות שם עבור האחר.

לחמל המלאכיות כמו שאמרתי, לג'רום, מיכל וכל הבנות שלצידי. לחברה לתיירות שהייתה שותפה מלאה לכל העשייה שלי, ולכל שאר החמלי"ם המדהימים שעמדו לצידנו  כולל אור מנחם שמבשלות כל שישי אוכל לחיילים

וכמובן - לכל הלוחמים המדהימים, שזוכרים ומזמינים אפילו לשמחות היום.

הייתה לי זכות גדולה. אנחנו עם חזק, ואנחנו נלמד לבנות את עצמנו מחדש באמונה בבטחון שאנחנו העם הנבחר. יהיו ימים טובים".