צילום פרטי

באביניון שבדרום צרפת, בשנת 1978, נולדה לור שרה לאינו - אישה של עשייה, יצירה ואהבה בלתי מתפשרת לחיים.

בגיל צעיר היא למדה שלמרות האתגרים שהציבה בפניה החירשות העמוקה עמה נולדה, העולם מלא בקסם שיש לגלות. לפני עשרים שנה, היא בחרה בישראל כבית, והקימה כאן משפחה עם בן זוגה ובנם בן ה-16.

עבור לור, החיים הם מסע של חקירה בלתי פוסקת. הסקרנות שלה הובילה אותה ללמוד, לגלות וליצור, בין אם בכתיבה, בציור, בפיסול או במוזאיקה.

מבחינתה, אמנות היא לא רק ראייה – אלא חוויה מוחשית של מגע, חושים ונשמה.

לצד היצירה, היא מחוברת לטבע ולבעלי החיים, במיוחד לסוסים ולכלבים, שמלווים אותה מאז ילדותה. תנועה היא מהות חייה—שחייה, רכיבה, טיפוס הרים וטרקים הם לא רק ספורט, אלא חופש מוחלט עבורה.

אבל מעבר לכל אלו, לור היא אישה של עקרונות ושל כוח פנימי בלתי נדלה. היא התמודדה עם אתגרים, נפלה וקמה, וחיה על פי אמונתה כי בכל אדם טמון כישרון ייחודי ושהחיים הם מסע של גילוי עצמי.

גם כאשר נלחמה במחלת הסרטן - היא לא עצרה. להפך, היא צעדה קדימה חזקה ונחושה יותר, עם רצון להותיר בעולם הזה משהו טוב יותר.

מדוע לדעתך המליצו עלייך לקבל את הפרס?

"מעולם לא שאלתי את עצמי את השאלה הזאת. אני עושה את מה שאני עושה מתוך אמונה, אהבה לישראל ולמי שמגן עלינו.

אני חושבת שאם אנשים המליצו עליי, זה בגלל שהם ראו את המחויבות והתשוקה שאני משקיעה בכך מדי יום, מבלי לצפות לדבר בתמורה.

אולי זה גם מפני שלמרות שיש לי חירשות עמוקה דו-צדדית מלידה, מעולם לא ראיתי בכך מגבלה. בחרתי לפעול, לתת, ולהשקיע את כולי כדי לעזור לאחרים".

העשייה ההתנדבותית שלך:

"התנדבות ועזרה לזולת תמיד היו חלק בלתי נפרד ממני, זהו ערך שגדלתי עליו. במשך שנים, תמיד ניסיתי לעזור בכל דרך שיכולתי. כבר בתקופת צוק איתן תמכתי בחיילינו, אך המעורבות שלי לא נעצרה שם.

יצרתי מספר קבוצות בפייסבוק ובווטסאפ, שכל מטרתן היא לסייע לאחרים:

מתן מידע חשוב בשפה הצרפתית לאנשים שאינם דוברי עברית, קבוצות תמיכה קהילתיות, קבוצות לעזרה הדדית והפצת מבצעים והזדמנויות. אני מאמינה שכאשר יש לך יכולת להשפיע, עלייך להשתמש בה כדי לעשות טוב בעולם.

בתחילת המלחמה באוקטובר 2023, הקמתי רשת מתנדבים שתמכה בחקלאים בדרום, שנשארו ללא כוח עבודה זר. בכל שבוע שלחתי אוטובוסים מלאים במתנדבים כדי לעזור להם בקטיף ולמנוע אובדן יבול. זו הייתה דרך מעשית לתרום למאמץ הלאומי.

במשך חודשים אספתי ומיינתי כמות עצומה של בגדים, שנמסרו למשפחות שנפגעו במלחמה בעקבות טבח 7 באוקטובר. הבגדים ניתנו לאנשים שאיבדו הכול.

אך הפרויקט המשמעותי ביותר עבורי, הוא הקמת הקולקטיב עוזרים לחיילי ישראל. מדובר בהרבה יותר מחלוקת ארוחות - אנחנו גם מספקים ציוד חיוני כמו רחפנים, כפפות, שקי שינה, כובעים, וציוד נוסף בהתאם לצרכים.

זהו פרויקט הדורש עבודה בלתי פוסקת לגיוס תורמים מרחבי העולם, ארגון לוגיסטי והבטחת אספקת הציוד לחיילים שלנו. כל העשייה שלי נובעת ממטרה אחת ברורה: לתמוך באלו שמגנים עלינו, להראות להם שהם לא לבד ושאנחנו איתם – בגוף ובנפש".

מה הוביל אותך לזה?

"ה7.10 היה רגע מטלטל עבור כולנו. שאלתי את עצמי: איך אני יכולה לעזור? הבנתי שתמיכה בחיילים, הן מבחינה חומרית והן מבחינה נפשית, היא קריטית. הם מסכנים את חייהם עבורנו, ולכן להעניק להם ארוחה חמה, חיוך, מילה טובה – זה המעט שאפשר לעשות.

כמי שיש לה חירשות עמוקה דו-צדדית מלידה, תמיד הייתי צריכה למצוא דרכים שונות לתקשר, להבין ולהסתגל לעולם. אבל מה שלמדתי הוא שהמשמעות האמיתית של החיים אינה נעוצה במילים ששומעים, אלא במעשים שעושים. בחרתי לפעול, ולא לחכות שאחרים יעשו זאת במקומי".

רגע שנצרב בלבך?

"אני זוכרת במיוחד חייל ששלח לי הודעה וכתב: 'את לא מבינה כמה התמיכה שלכם נותנת לנו כוח. זה לא רק האוכל, זה הידיעה שאנחנו לא לבד'. באותו רגע הבנתי עד כמה זה משמעותי, ועד כמה כל המאמצים שלנו משנים מציאות".

מה החלום שלך?

"החלום שלי הוא שיום אחד לא יהיה צורך ביוזמות כמו שלי… זה אומר שנגיע לשלום אמיתי. אבל עד שזה יקרה, אני רוצה שהקולקטיב עוזרים לחיילי ישראל ימשיך לגדול, להרחיב את פעילותו ולהגיע לעוד ועוד חיילים ומשפחותיהם.

אני גם רוצה שאנשים יבינו שלכל אחד יש כוח לפעול, ללא קשר לאתגרים שהוא מתמודד איתם. אם אישה עם חירשות עמוקה דו-צדדית מלידה יכולה להקים תנועה כזו, כל אחד יכול לעשות משהו. צריך רק רצון ולב גדול".

מה היית מבקשת מאנשים?

"אל תמעיטו בערכו של מעשה קטן. חיוך, מילה טובה, מחווה של נתינה – יכולים לשנות לאדם את היום, ואפילו את החיים. הכי חשוב – אל תחכו לפעול. אם יש לכם רעיון או פרויקט שיכול לעזור לאחרים – צאו לדרך. אתם לא יודעים כמה רחוק תוכלו להגיע וכמה טוב תוכלו להביא לעולם. לכל אחד יש תפקיד".

מילה אחרונה – תודה והערכה:

"אני רוצה להקדיש רגע להודות לכל המתנדבים, המתנדבות, התורמים והתורמות. למרות שאני הקמתי את היוזמה והקולקטיב, בלעדיכם – שום דבר מזה לא היה אפשרי. כולנו חוליה בשרשרת גדולה של סולידריות, למען טובתה של ישראל.

עם ישראל חי!"