צילום פרטי

מקס רבינוב ז"ל שירת כבלונאי במעבר ארז. הוא למד במקיף ח' וגדל לצד אחותו התאומה אשר בינהם היה קשר מאוד גדול, ומגיל קטן אפשר היה לראות את האהבה והדאגה בינהם. הוא היה ילד של בית, אדם רגיש עם לב גדול, סקרן מאוד ואוהב להתעמק בדברים ולחקור. לקראת שחרורו החל מבחנים ל8200 כשאת הראשון הוא כבר עבר. 

סיפור נפילתו:

ב6:40 מקס עוד אמר שהוא בממ"ד והכל בסדר, ואחרי שעתיים וחצי הגיע טלפון ממספר אחר, שם הוא דיבר ומנתק. לאחר כמה דקות מחייג שוב הוא מספר למשפחתו שהוא פצוע ביד, והם עוד לא הצליחו להבין את גודל המקרה. לאחר מכן הם דיברו שוב, ומקס התחיל לספר שהוא פצוע ולהרגיע את המשפחה, ושאמבולנס בדרך להגיע. 

לאחר מכן הקשר נותק בין מקס למשפחה. בבסיס ארז, מקס והחיילים שלצידו החלו ללכת לכיוון החמ"ל להסתתר שם, שם חיכה להם מחבל חמאס שהתחיל לירות בהם, ואף אחד נרצח באותו הרגע. מקס והשאר המשיכו לברוח, תוך כדי שהם מנסים לסגור את הפצעים. האמבולנס יכל להגיע רק בערב, אך זה לא הספיק, ומקס רבינוב ז"ל נהרג מדימום פצעיו.

רגע שזכור ממנו:
הרבה פעמים הוא אמר לי, 'אמא אני מאוד אוהב אותך', ואני חוזרת לזה הרבה.

משפט ממנו שהולך איתך עד היום?
בשבת האחרונה שלו, הוא קם בבוקר למטבח והתחיל לעזור לי. אמרתי לו, 'איזה כיף שאתה עוזר לי', והוא ענה לי 'איך אני יכול שלא לעזור לאמא שלי?' ובזה אני נזכרת הרבה.

מה היה החלום שלו?
לטייל אחרי הצבא וללמוד. היו לו כל מני חלומות, לא משהו ספציפי לפחות ממה שאני יודעת.

איך היית רוצה שיזכרו אותו?
כבן אדם טוב, שאוהב לעזור ורגיש, ידידותי.

מה היית רוצה להגיד לו?
איך הצלחת להיות במקום הזה וביום הזה? למה זה קרה? למה ככה? הצירוף מקרים הזה?

מה הייתה דעתו על קבלת האות?
הוא היה מקבל את זה בשמחה לדעתי. אני חושבת שהוא היה רוצה שידברו עליו ויזכרו. בשבילי, הדרך הכי טובה שהוא יונצח זה דרך גינה ועץ, במקום עם משהו שצומח וגודל.

מה היה רוצה מאחרים?
אני לא חושבת שהוא היה רוצה לבקש משהו מסויים, רק להסתובב ולראות את העולם.