מתחילת המלחמה היא לקחה על עצמה מטרה קטנה ומבורכת – לבשל לאנשים חסרי אונים מול המציאות המורכבת. בעיניה, זו זכות גדולה.

"זכיתי להיות בעשייה ובנתינה בכל זמן שאני יכולה. תודה על הזכות הזו. תודה לשרה לוי ולנורית טופז שנתנו לי את ההזדמנות להיות חלק מהמשימה הברוכה – לתת לאלו שאין להם אף אחד מסביב והם עריריים."

על העשייה ההתנדבותית שלה:
"אני אוהבת לתת מעצמי, זה ממלא אותי. עד לאחרונה התנדבתי בוויצו במשך כחמש שנים. אני מנחה קבוצות זום, שם אני גם מסייעת לנוער בסיכון ומלווה קבוצות תמיכה על בסיס יומי."

מתחילת המלחמה לקחה אורלית על עצמה את המשימה המבורכת של בישול עבור אלו שנקלעו למציאות קשה. העשייה הזו ממלאת אותה ומעסיקה את זמנה.

כל ההכנות נעשות במרץ ובאהבה, בסיוע הקהילה – קבוצת חברים נפלאים מתנועת "תושווים", הדואגים לאספקת המוצרים ולשינועם. נורית טופז, יו"ר התנועה, דואגת שהאוכל יגיע לחסרי הישע הזקוקים לו.

מה הוביל אותך לכל זה?
"כמו רבים וטובים, הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו מאז אותה שבת קשה, השבעה באוקטובר. ההתנדבות עזרה לי להפיג את ההרגשה הקשה והעצב, לצאת מהבית ולהעסיק את עצמי בנתינה."

רגע שנצור בליבך?
"רגעי ההכנות והסידורים סביב העשייה מרגשים אותי מאוד. אחד הרגעים המיוחדים ביותר היה סרטון מרגש שקיבלתי מאחד הקשישים, שבו הוא בירך ושלח תודות על התבשילים הטעימים שהביאה לו מדי שבוע שכנתו, ישראלה שביט, שביקרה אותו. לצערי, הוא הלך לעולמו לפני מספר שבועות."

מהו החלום שלך?
"להמשיך לתת ולהעניק לכל מי שזקוק לכך."

מה את מבקשת מאנשים?
"להיות טובים יותר ולגלות ערבות הדדית. אני רוצה להודות לכל התורמות והתורמים, שבזכותם אנו יכולים להמשיך לבשל ולהעניק קרן אור לאותם ערירים המחכים מדי שבוע לביקור שלנו."