רבים באשדוד מכירים את אשר כנפו (87), חוקר, סופר ומשורר, שכיהן כמפקח בכיר על החינוך החברתי-ערכי של משרד החינוך במשך שנים ארוכות, שהתפנה לכתיבה רק לאחר שפרש לגמלאות.

מאז כנפו כמעיין הנובע: הוא מייסדו ועורכו של כתב העת "ברית", העוסק בחקר ההיסטוריה והתרבות של קהילות יהודי מרוקו, וסופר פורה: 'חתונה במוגדור', 'התינוק מאופראן', 'הפייטן השתקן ומספר הסיפורים', 'החזן מבית המרחץ', 'תה עם נענע', 'גשם נדבות' והאחרון שבהם 'נשימתו האחרונה'.

כנפו, נולד בשנת 1935, הוא אחד מ-13 ילדים, נינו של הרב יוסף כנפו, שהיה מקובל וחיבר הרבה ספרים, ונכדו של הרב דוד כנפו, שכיהן ברבנות במוגדור. בשנת 1951 עבר אביו מבית לבית במוגדור כדי לשכנע את ההורים לשלוח את הנערים עם שליחי עליית הנוער לארץ ישראל.

אשר ואחיו דניאל שכנעו את אביהם שגם הוא חייב לשלוח את שני בניו כדי להיות אמין. וכך הם הצטרפו לקבוצה. הקבוצה יצאה בשעת לילה לקזבלנקה, ומשם כעבור זמן למחנה בצרפת. שם חולקו הילדים בין התנועות הציוניות השונות. אשר ביקש להיות בתנועה דתית, והוא ואחיו נשלחו למחנה של הפועל המזרחי.

אשר סיפר שהכל היה נפלא, אך כשהגיעו הימים הנוראים התעקשו המדריכים שהתפילה תיעשה בנוסח אשכנז עם המנגינות האשכנזיות. זה מאד כאב לילדים. בארץ הם היו בהכשרה, וצורפו כחברת נוער לקיבוץ בני דרום, שם שהו שלוש שנים.

אשר המשיך במסלול של הדרכה וחינוך, עשה חיל במשרד החינוך, ורק בגיל מאוחר החל לשוב אל המנגינות, הנוסחים, והתרבות המרוקאית מבית אבא. במשך שנים ארוכות הוא התרוצץ ברחבי הארץ והעולם כדי לתעד את מה שנקרא בפיו "הזיכרון החי", קורותיה של יהדות מרוקו.

"אני הולך הרבה לראיין זקנים וזקנות, כל יום שעובר אנחנו מאבדים חוכמה וידע" – הוא אומר. "אם אני שומע על משהו מעניין, שום דבר לא עוצר אותי. אני מגיע".

בנימוקי הפרס שהוענק לו על ידי קרן גאון לחקר מורשת יהודי צפון אפריקה, נכתב: "תרומתו הספרותית החשובה מאירה מסורות אותנטיות עתיקות של יהודי מרוקו, על עולמם הרוחני ועל הכיסופים לציון וירושלים המושרשים בתרבותם".

"יצירותיו הספרותיות על הווי החיים של יהודי המאגרב המאופיינות בהבעה חיננית, בקריצה הומוריסטית, בשיחה קולחת, בחריזה נעימה, ובסיפורת ערבה לחיך" – עוד נכתב.

במסגרת האירועים העיוניים של פסטיבל 'אשדודאנס' אשר כנפו מזמין אתכם להרצאה שמקלפת את הקליפה הפולקלוריסטית הדקה שעטפה את תרבות יהודי מרוקו, וחושפת אוצר בלום של ספרות, מוזיקה, שירה ומחשבה בין במכוון ובין שלא במכוון.

העלייה של יהודי מרוקו לישראל, על קשייה הרבים, נטמעה בתרבות המקומית למרות ששנים ארוכות לא עסקה בתרבות המפוארת שבה צמחה וגדלה. בשנים האחרונות, בעקבות התעוררות עצומה ועניין מחודש ברעיונות וביופי שטמון בה, התרבות הזו שבה ועולה.

אשר כנפו מזמין אתכם להכיר תרבות עשירה, מסקרנת ומלאת חכמה בהרצאתו המרתקת "חיי הקהילה והתרבות במרוקו" שתתקיים ביום חמישי הקרוב (14.07) בשעה 18:00 באולם מונארט באשדוד (הכניסה חופשית, אך יש לשריין מקומות מראש).

ממש באותו היום , באותו האולם ושעתיים קודם תוכלו להאזין להרצאתו של רפי אלקובי: "טיול במרוקו - מהעיניים שלי". אלקובי נולד בעיר ספרו שבמרוקו ועלה לישראל בגיל 4. במשך כחמישה עשורים מחייו השתדל להימנע מכל מה שהזכיר לו את ארץ הולדתו, עד שיום אחד קריאה בספר עוררה בו געגוע לא מוסבר למקום שנשכח מהלב.

רפי יצא עם בני משפחה וכמה חברים למסע אישי במרוקו, ביקר בבית הולדתו, עלה לקבר סבו, שמע סיפורים משפחתיים שנשכחו והושכחו והתאהב לחלוטין. רפי כיום, בין היתר, מדריך טיולים במרוקו. בהרצאתו יוביל אתכם בנתיב הזיכרון האישי לגילוי סנטימנטלי של הארץ הצבעונית והייחודית הזו.

"טיול במרוקו - מהעיניים שלי". יום חמישי, 14.07.2022, בשעה 16:00 אולם מונארט, דרך ארץ 8, אשדוד. הכניסה חופשית אך יש לשריין מקומות מראש.