לבנת (33) נולדה וגדלה באשדוד ומתגוררת בה גם כיום. כותבת ושרה מגיל צעיר. התקבלה ללהקה צבאית, אך בחרה להתגייס לגלי צה"ל, שם הייתה הקריינית הדתייה הראשונה.

המעבר מהאולפנא אל התחנה הצבאית היה קשוח: תחושת זרות עמוקה שהפכה למנוע לפעולה – איך אפשר לחבר בין הבית לאולפן.

לאורך השנים פעלה להביא את השוליים אל המרכז: מוזיקלית ורעיונית. מהשמעת קלאסיקות מזרחיות מן העבר שלא קיבלו מקום בזמן אמת, דרך מתן במה למוזיקאים שעוסקים במוזיקה שחורה לגווניה ועד פינות פיוט בשעות השיא של הרדיו.

בנוסף, בעקבות ההבנה שלה שאין מספיק נשים במוזיקה הישראלית, היא חקרה את הנושא לעומק – מה הסיבות והאם זה תמיד היה ככה, והחליטה לפעול כדי לשנות: יותר נשים בשעות השידור ובאירוחים.

בסופו של התהליך הבינה שהשינוי צריך להתרחש לא רק בעולם שבחוץ אלא פנימה ועזבה את הרדיו לטובת החלום האמיתי – המוזיקה.

את השירים באלבום כתבה והלחינה לבנת, חלקם בעצמה וחלקם בשיתוף פעולה עם היוצרים דודי בר דוד ומורן דוד. על ההפקה המוזיקלית של האלבום אמונים המפיקים גלעד שמואלי וערן גולדברג.

הקליפ שמלווה את סינגל הבכורה שלה "אמי כואב לי", צולם באשדוד, בביתם של דוד ויפה ראובן ז"ל - ניצולי שואה מיוגוסלביה ששרדו את מחנה ברגן בלזן. ביוני הקרוב היא תעלה במופע בכורה במסגרת פסטיבל מדיטרנה בעיר.

לבנת בן חמו: "השיר 'אמי כואבת לי' עוסק בנשים בחיי ובשאלה עד כמה יש לנו את החופש להיות מה שאנחנו חולמות להיות, כשאנחנו חלק משרשרת של נשים שלא קיבלו הזדמנויות וחיו פחות בשביל עצמן ויותר בשביל אחרים. איפה הן נגמרות ואיפה אני מתחילה. האם יש לי את האומץ להיפרד מהסיפור המשפחתי אבל לא לוותר על האהבה והכח ששזורים בו? בקליפ לשיר יש קיר תמונות של הנשים שמרכיבות את העולם שלי: אמא, סבתות, דודות, בנות דודות וגם נשים שהן מעין אמהות רוחניות שהשפיעו עליי עמוקות: רונית אלקבץ, אתי אנקרי, ויקי שירן. כל אלה הן הנשים שמהן אני יוצאת ומהן אני שואבת כוח לספר את הסיפור שלי".

כבר יותר משנה שלבנת מופיעה בכל הארץ עם השירים החדשים: בהופעות אינטימיות וגם במסגרת ההצגה המקורית "מה את קשורה" שכתבה יחד עם רחל קשת ועלתה בקיץ האחרון. בנוסף, יש לה מופע משותף עם המוזיקאי אוריין שוקרון והיא לוקחת חלק בקונצרטים של התזמורת האנדלוסית אשדוד ותזמורת אלמוגרביה.