משרד הבריאות אישר לשימוש שיטה לייעול בדיקות קורונה שצפויה להיות מיושמת ב-12 המעבדות הווירולוגיות ברחבי הארץ עד אוקטובר.

את השיטה פיתחו פרופ' אנג'ל פורדגור, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות וד"ר תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), יחד עם פרופ' יונת שמר-אבני, מנהלת המעבדה הווירולוגית בבית החולים סורוקה וד"ר נעם שנטל מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה.

למעשה, השיטה מאפשרת להגביר את קצב הבדיקות, לחסוך בחומרי גלם וכוח אדם, לייעל את התהליך ולהעלות פי שמונה את קצב הבדיקות הקיים היום. מאמר מדעי אודותיה התפרסם בכתב העת המוביל Science Advances . בשל יתרונותיה הרבים, השיטה סוקרה בסוף השבוע האחרון באחד העיתונים החשובים בעולם The New York Times .

השיטה מבוססת על איגום מספר דגימות לבדיקה אחת, כאשר כל דגימה נכנסת במקביל למספר מאגדים שעליהם מבוצעת הבדיקה. אלגוריתם מתמטי יודע לזהות באופן חד משמעי את הדגימה הנגועה, לשחזר את הדגימה האישית מתוך תוצאות הדגימות המעורבבות ולחסוך את הצורך בטיפול פרטני עבור כל דגימה. על ידי שיטה זו לדוגמה, הצליחו החוקרים לבדוק 400 אנשים שונים בכ-50 בדיקות בלבד ו-1115 עובדי שירותי בריאות עם 144 בדיקות בלבד. עד כה נבדקו בעזרת השיטה יותר מ – 5000 דגימות. 

כדי להביא את השיטה לשימוש קליני במעבדות, הקימו החוקרים בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה הפתוחה חברה בשם פולד דיאגנוסטיקס (Poold Diagnostics) שתציע פתרון תוכנה שיאפשר מימוש של השיטה על ידי עובדי המעבדות.

לדברי ד"ר הרץ: ״השיטה שלנו מאפשרת לזהות חולים כבר בשלבים הראשונים של המחלה, לבודד אותם ובכך להקטין את קצב ההדבקה בקרב אוכלוסיות סיכון גבוה. אנחנו מאמינים כי ניתן יהיה להגיע לקצבי האצה גדולים יותר בעזרת השיטה". פרופ' פורגדור הוסיף כי "הניסיון מלמד שהדרך לבלום את התפשטות הנגיף היא להעלות את כמות הבדיקות ולשבור את שרשראות ההדבקה, השיטה שפיתחנו נועדה לאפשר בהקדם מבצע נרחב לניטור התפשטות הנגיף באוכלוסייה הכללית שהיא למעשה אינה מבודדת אך עשויה לסכן את הציבור יותר מהחולים שנמצאים בפיקוח".

על פי מתווה משרד הבריאות, המעבדות צריכות לעבור את תיקוף השיטה במכשירים שלהן: הרצה של השיטה החדשה במקביל למעבדה הרגילה, עד שיזוהו 30 חולים חיוביים בשתי השיטות. לדברי ד"ר הרץ: "ניתן להשלים תהליך זה תוך יום-יומיים. מעבדות רבות כבר היו איתנו בקשר וחיכו שנקבל אישור רשמי".

ההשראה לפיתוח הישראלי הגיעה דווקא מאמו של ד"ר שנטל, שלפני מספר שנים נכחה בהרצאה שלו בנושא אלגוריתם מתמטי המאפשר לזהות מומים מולדים נדירים ע"י שימוש בבדיקות מאוגדות. עם פרוץ מגיפת הקורונה, שאלה את ד"ר שנטל אם ניתן להשתמש באלגוריתם הישן לבדיקות קורונה כיום.