ב-19 ביולי השנה, יצא ארגון IFPMA (הפדרציה הבינלאומית של יצרני הפארמה, המייצגת את מרבית חברות הפארמה הגדולות בעולם) בהודעה המכונה "הצהרה ברלין",  תחת הכותרת "חזון תעשיית הביו-פרמצבטיקה לגישה שוויונית לאמצעי טיפול במגפות". במרכז ההצהרה עומדת התחייבות של חברות IFPMA  להבטיח גישה הוגנת לחיסונים, בדיקות וטיפולים לכל מגפה שתתעורר בעתיד. 

הרקע להצהרה - מלחמת הפטנטים סביב הטיפול בוירוס הקורונה

ברקע להצהרת ברלין עומד מאבק מתמשך סביב הגנות הקניין הרוחני על טיפולים בוירוס הקורונה (בראשם כמובן פטנטים על חיסונים).  באוקטובר 2020 הגישו הודו ודרום אפריקה הצעה ל-WTO, ארגון הסחר הבינלאומי (בו חברות רוב מדינות העולם), לוותר על זכויות קניין רוחני, כגון זכויות יוצרים, עיצובים תעשייתיים, פטנטים וכו', העוסקים במניעה, בלימה או טיפול בקורונה, ובכלל זה חיסונים נגד נגיף הקורונה COVID-19. ההצעה נתקלה בהתנגדות של חברות הפארמה ונחסמה על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, שוויץ, יפן ואוסטרליה.

עם כניסתו לתפקיד של ביידן, עמדת ארה"ב וכמה מהמדינות המפותחות התרככה, ולאחרונה אף הפיצו בכירים ב-WTO מסמך המציג פשרה המציעה ויתור זמני על זכויות קניין רוחני המגינות על חיסוני קורונה, אולם בנוסח הרבה יותר מצומצם מההצעה המקורית של הודו ודרום אפריקה. ביוני האחרון הושגה הסכמה זמנית בין ארה"ב והאיחוד האירופי להודו ודרום אפריקה בנוגע לפטנטים על חיסונים בלבד, למשך חמש שנים (מתוך כוונה להרחיב את ההסכם לתרופות ובדיקות), אולם גם הסכמה זו זכתה להתנגדות רחבה מצד גורמים רבים ובראשם חברות הפארמה.

נוסח ההצהרה ומשמעויותיה

הצהרת ברלין של IMPFA (בה חברות רבות מחברות התרופות שפיתחו חיסוני קורונה כגון - אסטרהזניקה, מודרנה, פייזר, מרק ו-GSK ) קובעת בפתיחה כי -

"תעשיית הביו-פרמצבטיקה החדשנית, לאחר שפיתחה חיסונים וטיפולים נגד COVID-19 במהירות שיא ובכמויות היסטוריות, מציעה ליצור פתרון שיתופי להפצה שוויונית יותר של חיסונים, טיפולים ואבחון למגפות עתידיות. תעשיית הביו-פרמצבטיקה החדשנית מוכנה לשריין הקצאה של ייצור בזמן אמת של חיסונים, טיפולים וכלי דיאגנוסטיקה לאוכלוסיות במדינות עם הכנסה נמוכה ולנקוט באמצעים כדי להפוך אותם לזמינים ובמחיר סביר. אנו קוראים לבעלי עניין אחרים לעבוד יחד עם התעשייה כדי לעזור להפוך את ההצעה הזו למציאות ולעצב עתיד שבו כולם מוגנים טוב יותר מפני איום המגיפות".

בהמשך ההצהרה יש חזרה על ההצלחה המהירה של תעשיית הפארמה בפיתוח פתרונות לנגיף הקורונה, והודאה כי היו בעיות שגרמו לכך שאוכלוסיות רחבות נותרו ללא הגנה (תוך רמיזה כי הסיבה לכך הייתה חוסר מוכנות של מדינות רבות להתמודדות עם מגיפה רחבה). כמו כן יש קריאה כי בהתאם ללקחים שנלמדו על כל השחקנים בתחום הבריאות העולמי (ובראשם מדינות ה G-7  וה G-20), להתכונן למגפה הבאה באופן שיבטיח גישה שוויונית לאמצעי טיפול לכל מדינות העולם. לפי ההצהרה הדרך הנכונה היא בניית תשתיות טכנולוגיות ובריאותיות שיאפשרו למדינות השונות לחסן, לבדוק ולטפל בחולים של כל מגפה שתבוא בעתיד.

במילים אחרות, ההצהרה (אשר אין לה שום תוקף משפטי מחייב) שגם כך אינה כוללת שום צעדים מעשיים, אלא רק קריאה והצהרת כוונות כללית ומעורפלת, מתייחסת אך ורק למגפות עתידיות ולא למגפת הקורונה.

תומאס קואני העומד בראש  IFPMA, ציין כי "ההתחייבות של התעשיה להשתפר בפעם הבאה - ומבלי לדעת אילו חברות יפתחו את התרופות והחיסונים הראשונים למגיפה הבאה - היא בעלת פוטנציאל לשינוי." לדבריו ההצהרה אומנם אינה מחייבת משפטית, "אך אם חברה שחתומה עליה תתנער מההתחיבות שלה, היא תעמוד בפני השלכות חמורות בבית המשפט של דעת הקהל" והמשיך וציין כי  חברי IFPMA הסכימו פה אחד להבטיח כי טיפולים במגפות עתידיות יהיו זמינים ונגישים כלכלית למדינות כל העולם (מכל דרגות הפיתוח הכלכלי), זאת באמצעות שילוב של גישות כגון תרומות, אספקה במחיר עלות וללא מטרות רווח, רישוי וולנטארי ותמחור מדורג באופן יחסי.  ברוח ההצהרה קואני הדגיש כי "אנו חייבים להודות בענווה שגם אם התעשייה עושה את זה, היא צריכה שאחרים יפעלו יחד", וציין את הצורך של ממשלות וקובעי מדיניות לוודא שהמהלכים הנ"ל לא יסוכלו על ידי התערבויות רגולטוריות כגון איסורי ייצוא.

תגובות להצהרה

אנה מריוט, מובילת מדיניות של ברית החיסונים העממית ומנהלת מדיניות בריאות באוקספם (קונפדרציה בינלאומית של ארגונים הפועלים לפתרון בר קיימא לעוני ולבעיות חוסר צדק נלוות), הגיבה בחריפות -

"ההצהרה הזו היא עוד תרגיל חילופי האשמות חסר בושה מתעשיה שבחרה לתעדף רווחים מגונים על פני חיי אדם לאורך המגיפה. שליטה במונופול תרופתי על חיסונים, בדיקות וטיפולים הייתה אחד הגורמים החשובים ביותר לאי-שוויון עולמי בגישה לכלים מצילי חיים אלה. מה שמכונה הצהרת ברלין היא רשימת המשאלות של אילו שגרפו רווחים מהמגיפה, כגון עיגון שליטת המונופולים ותגמול גדול לחברות התרופות תוך התנערות מכל אחריות, ללא קשר לסכומי  הכסף הציבורי שהן לוקחות…. במקום להצטרף לתכסיס הזה, ההתמקדות צריכה להיות בהגברת היכולת של מדינות בעלות הכנסה נמוכה לפתח ולייצר חיסונים, בדיקות וטיפולים משלהן בהתאם לצרכיהן כדי שיוכלו להגיב למגיפות עתידיות".

ומה הלאה?

המאבק על זכויות קניין הרוחני סביב חיסונים, בדיקות וטיפולים למגפת הקורונה נמשך. לאחרונה נודע כי קבוצה של 6 מדינות (הודו, דרום אפריקה, פקיסטן, אינדונזיה, מצרים וטנזניה) החברות ב-WTO כבר מכינות טיוטת מסמך להרחבת ההסכם הזמני הנוגע לחיסונים גם לטיפולים, תרופות ובדיקות. בתגובה לידיעות על מאמצים אלה צוטט תומאס קואני "זו תיבת פנדורה השולחת אות השגוי לחלוטין למוכנות עתידית למגפה", וכך המאבק נמשך.

מוגש ע"י ניוטון חיפוש פטנטים

ניוטון חיפוש פטנטים  בע"מ הוקמה ב-2004 ,ניוטון התבססה כחברת חיפוש הפטנטים הגדולה, המנוסה והוותיקה בישראל. באמצעות החברה האירופאית שלה )AB Patentest )היא מפעילה סניפים בשוודיה ובאנגליה ובאמצעות החברה האמריקאית שלה ).Inc Patentest )היא מפעילה סניף באטלנטה, ארה"ב.

אתר אינטרנט: www.new-tone.co.il

מייל: [email protected]

טלפון: 7401930 - 09