ילדים נוטים לפתח דאגות ממספר סיבות:

1. הם מדמיינים הרבה יותר מאדם מבוגר ולפעמים הדמיון שלהם פרוע ולוקח אותם למחשבות יתר של מה יהיה? האם ההורים שלהם יסתדרו? האם יקרה להם משהו?
2. לפעמים הם שומעים את ההורים בבית מדברים על המצב בכלל או המצב הכלכלי בפרט והם מפתחים דאגה ופחד שלא יחסר להם, המחשבות שלהם מאוד קיצוניות ומגיעות לחשיבה כמו "שלא יגמר לנו הכסף", שלא יזרקו אותנו לרחוב", שלא נמות ועוד.
3. חוסר הוודאות גורם לילדים לפתח מחשבות קטסטרופליות, הם מחפשים תחושת ביטחון ובתקופת הקורונה מאוד קשה למצוא את הביטחון והוודאות
4. טלוויזיה הם חשופים לפעמים לחדשות שההורים משאירים בבית והם שומעים דברים שלא מתאימים לגילם וליכולת השכלית שלהם.
5. היכולת של הילדים להסיק מסקנות מתפתחת בגיל מאוחר עד גיל 24 ולכן הם שומעים דברים ואין להם מסננת כמו של מבוגרים, מה שיקצין כל דבר.
6. פחד הוא רגש לגיטימי שנועד להגן עלינו, אצל ילדים הוא יכול להיות מאוד פעיל ולשתק אותם או לגרום להם להיות עצבניים ותוקפניים.

אז מה עושים?

1. חשוב להקפיד שהטלוויזיה לא תהיה פתוחה על חדשות במרחב הכללי של הבית ואם ההורים רוצים לראות חדשות אז לקבוע שעה ושזה יהיה בחדר.
2. חשוב לוודא שאף אחד לא מאזין לשיחות הזוגיות שלכם ההורים, הילדים שלכם לא מסוגלים להכיל את המידע הזה מעבר לכך לפעמים אתם פשוט רוצים לפרוק והילד לוקח את הדברים שלכם בשיא הרצינות.
3. חשוב לשדר לילדים שלכם שלא משנה מה הם בטוחים ומוגנים, לתת להם תחושת ביטחון בתוך הבית.
4. יש להכניס במהלך היום שעת משחק כדי ליצור אווירה קצת כיפית בבית ולאפשר לשחרר מתחים מכולם.
5. אפשר לקרוא לילדים סיפורים על ניצחון, תקווה, השראה כדי שהם יחזקו את האמונה והמוטיבציה שלהם שהכל אפשרי.
6. להקפיד על שגרת יום עם הילדים גם אם אין בית ספר וזה מאוד מאתגר, חשוב שילד תהיה שגרה .
7. לשמור על תזונה בריאה ושעות קבועות של אכילה, אפשר לאכול משהו מתוק פעם ביום ולא יותר, כן אפשר לוותר על מגירת החטיפים זה לא מועיל לאף אחד מבטיחה לכם.
8. יש לעודד את הילדים לבצע פעילות גופנית קלילה לפחות 20 דקות ביום.

הכותבת היא בטי שרם, הבעלים והמייסדת של מכללת אפקט.

בטי היא בעלת תואר ראשון ושני בחינוך, בעלת ניסיון של 18 שנים בתחום ההוראה, הדרכה והנחיית סדנאות וקבוצות.