כמה כסף נקבל בכל חודש לאחר שנצא לגמלאות? למרות שזה נתון חשוב, שעתיד לקבוע את רמת החיים שלנו למשך שנים רבות, נראה שלרובנו לא ברור עדיין איך מחושבת הקצבה שאותה נקבל מקרן הפנסיה. ובכן, התשובה לשאלה הזאת היא ספציפית לכל אחד בנפרד, וזאת מכיוון שהסכום החודשי נקבע מכמה פרמטרים, חלקם תלויים בנו, וחלקם חיצוניים, שיחד משוקללים לכדי הסכום החודשי עצמו.

בין הגורמים התלויים בנו, ושעתידים להשפיע על גובה הקצבה שלנו בפרישה, ניתן למנות, למשל, את גובה הסכומים שהפרשנו לחיסכון הפנסיוני במשך השנים, וכן את מצבנו המשפחתי – האם אנחנו נשואים, האם יש לנו ילדים, האם אנחנו חלילה אלמנים וכן הלאה. בנוסף, מסלולי ההשקעה שבוחרים החוסכים במהלך השנים (רמות הסיכון) הם אישיים ומשפיעים על גובה החיסכון שיצטבר, וכך גם מסלולי הביטוח שיבחרו החוסכים לכלול בחיסכון הפנסיוני.

ישנם גורמים שישפיעו על גובה הקצבה ויש לנו השפעה מסוימת עליהם, כמו מידת החשיפה לתנודות בשוק ההון לאורך השנים (שמשפיעות על התשואה של תיקי החיסכון) באמצעות ניתוב בין מסלולי השקעה; וכן דמי הניהול שייגבו מאיתנו על ידי הגוף שמנהל את החיסכון הפנסיוני, עליהם ניתן להשפיע באמצעות מיקוח וניצול הטבות.

גורמים שעליהם אין לנו השפעה הם למשל החלטות רגולטוריות, למשל כאלה שמשנות את אופן המיסוי על כספי הפנסיה ויכולות להשפיע על גובה הקצבה הסופי, וכן שינויים בלוחות תוחלת חיים המציגים את תוחלת החיים הממוצעת לגברים ונשים ומשפיעים על תהליך חישוב הקצבה הפנסיונית החודשית.

בתהליך זה נעשה שימוש בנתון נוסף שיקבע כמה כסף במדויק יקבל כל חוסך מדי חודש. הוא נקרא "מקדם המרה לקצבה", וחשוב להכיר אותו ולהבין אותו כחלק מתהליכי תכנון הפרישה.

מהו "מקדם ההמרה לקצבה" וכיצד הוא נקבע?

מקדם ההמרה לקצבה הוא מספר, שבו מחלקים את סכום ההון שנחסך בחיסכון הפנסיוני על מנת לקבל את סכום הקצבה החודשית. הוא משמש את הקרן להמיר את הצבירה לקצבה חודשית והוא תוצאה של שקלול של מספר פרמטרים, כגון גיל תחילת קבלת הקצבה, נתוני הגמלאי, הנחות לגבי תוחלת החיים והנחה לגבי הריבית התחשיבית שתוסבר בהמשך.

לקראת היציאה לגמלאות, הגוף המנהל את החיסכון מבצע חישוב שייתן את מספר מקדם ההמרה (הדבר נכון בעיקר לקרנות פנסיה, מכיוון שבביטוחי המנהלים שנפתחו עד 2017, המקדם נקבע מראש). זהו חישוב שמבצע איש מקצוע ששמו אקטואר. חישוב זה יכלול, בין היתר, את הגורמים שהוזכרו מעלה – כמו גיל, מצב משפחתי וכדומה. בנוסף, האקטואר לוקח בחשבון את תוחלת החיים הצפויה שמחושבת לפי נתונים סטטיסטיים – נתונים אליו מוכרים בשם "לוחות תמותה" והם מתעדכנים אחת לתקופה. אלו למעשה נתונים לגבי תוחלת החיים בישראל בכלל, ובקרב עמיתי קרנות פנסיה בפרט. הנתון הזה מסייע לאקטואר להעריך כמה זמן צפוי החוסך להמשיך לחיות לאחר הפרישה, ולפיכך להחליט לכמה חודשים הקרן אמורה לשלם את הקצבה. כלומר לכמה חודשים היתרה בקרן אמורה להספיק .

ככל שמקדם ההמרה גבוה יותר, כך תהיה הקצבה נמוכה יותר – כי החיסכון יצטרך להתפרש על פני חודשים מרובים יותר. כך למשל, ידוע שמקדם ההמרה של נשים יהיה בדרך כלל גבוה יותר, כי הן חיות בממוצע יותר שנים, וכך והקצבה צפויה להיות משולמת לתקופה ארוכה יותר. נניח לדוגמה, אדם שחסך מיליון שקלים בקרן הפנסיה, כולל התשואות. לקראת פרישתו, האקטואר קבע מקדם המרה לקצבה של 200, לפי לוחות התמותה העדכניים לאותה העת ולפי נתוני החוסך האישיים. החישוב לקבלת הקצבה החודשית לפיכך ייראה כך:

1,000,000 ÷ 200 = 5,000

אם כן, הקצבה שיקבל החוסך תהיה כ- 5,000 שקלים מדי חודש. שימו לב, מקדם ההמרה משתנה כל הזמן בהתאם לשינויים בלוחות התמותה העדכניים, , ואינו קבוע עד ליום הפרישה. אין לנו יכולת להשפיע על נתוני התמותה בציבור, כמובן, וזהו אחד הנתונים שלהם יש השפעה מכרעת על מקדם ההמרה לקצבה. עם זאת, ייתכן ויש לנו דרכים להשפיע על הפרמטרים האחרים.

מהם הגורמים הנוספים שקובעים את גובה מקדם ההמרה?

האם יש לנו איזושהי שליטה על גובה המקדם שיקבע לנו? נביט כעת על הפרמטרים העיקריים שמשפיעים על חישובו, ונראה אילו מהם נמצאים בשליטתנו, אפילו בצורה חלקית.

גיל תחילת קבלת הקצבה –ככל שפורשים יותר מאוחר, מקדם ההמרה לקצבה יהיה נמוך יותר. זאת מהסיבה הפשוטה שהחודשים שבהם אנחנו צפויים להזדקק לקצבה יהיו מועטים יותר. בנוסף, ככל שדוחים את מועד הפרישה – הכסף צובר תשואה במשך שנות עבודה נוספות. כלומר, המקדם קטן, וגם הצבירה תהיה גדולה יותר.  במובן זה, יש לנו השפעה על מקדם ההמרה. עם זאת, יש לקחת בחשבון שמנגד אנחנו "מפסידים" חודשים בהם יכולנו לקבל הכנסה חודשית. לכן לחשוב לפנות לאיש מקצוע בעל רישיון פנסיוני ולערוך סימולציה של כדאיות כלכלית של דחיית קבלת הקצבה.

גיל הפרישה הרשמי שבו אדם יכול לפרוש ולקבל פיצויים לצד הטבות מס וקצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי (בהתאם לעמידה בתנאים) הוא גיל 67 לגברים ו-62-65 לנשים. לכן, יש לא מעט שפורשים בגיל זה. עם זאת, גבר ואישה יכולים להתחיל לקבל קצבה פנסיונית מקרן הפנסיה כבר מגיל 60 בהתאם לתנאים מסוימים, כפי שמוגדר בחוק גיל פרישה מוקדם.

מגדר – מקדם ההמרה לנשים יהיה גבוה מזה של גברים, מכיוון שנשים חיות לאורך שנים ארוכות יותר בממוצע. נתון זה קשור לבחינת לוחות התמותה ולכן לא ניתן לשינוי על ידי החוסכים, ובכל מקרה אין לנו השפעה על היותנו נשים או גברים (לפחות מבחינה אקטוארית).

מצב משפחתי – עבור רווקים, מקדם ההמרה לקצבה יהיה נמוך יותר, מכיוון שאחרי מותם אין בן או בת זוג או ילדים שיצטרכו לקבל קצבה.

מסלול פרישה – בבחירת מסלול הפרישה האישי של החוסך, ניתן להגדיר כמה נתונים, שמשפיעים על מקדם ההמרה:

• מה יהיה שיעור הפנסיה שיקבלו בני הזוג שמקרה של חוסכים נשואים, לאחר מותו של החוסך. שיעור זה נע בין 30% ל-100% מהקצבה. ככל שאחוז ההקצאה לבן זוג יותר גבוה, גם המקדם עולה.
  
  
• במסגרת מסלול הפרישה ניתן להגדיר גם תקופת הבטחת תשלומים. כלומר תקופה שבמהלכה אם נפטר הפנסיונר הקרן תמשיך לשלם לאלמנה, ובהעדר אלמנה ליורשים את סך הקצבאות שנותרו עד לתום התקופה. למשל, מי שבחר 240 תשלומים מובטחים ונפטר לאחר חודש, ואשתו נפטרה חודש אחריו, הקרן תשלם ליורשים סכום חד-פעמי השווה לערך של 238 קצבאות. אם לא יבחר תקופת הבטחה, אזי בדוגמה הזו לאחר 2 קצבאות (לפנסיונר ואלמנה) הקרן תפסיק את התשלומים כי אין שארים נוספים. ככל שבוחרים תקופת הבטחה ארוכה יותר, מקדם ההמרה שייקבע יהיה גבוה יותר והקצבה קטנה יותר. ניתן לבחור בין 60 תשלומים מובטחים, 120, 180 או 240, או ללא תשלומים מובטחים כלל – זאת כל עוד גיל הפנסיונר לא יעלה בתום התקופה על 87 שנים.
  
  
• בנוסף, במסלול הפרישה יש גם אפשרות לקבלת קצבה רטרואקטיבית עד 3 חודשים – נתון נוסף שמשפיע על מקדם ההמרה.

לאור כל זאת, חשוב לבחור בליווי איש מקצוע. ניתן לקבל מהקרן סימולציה של המקדם עבור כל בחירה ואז לבחור את הקומבינציה הטובה ביותר.

עדכונים בלוחות תוחלת חיים – כאמור, אין לנו יכולת לשלוט על תוחלת החיים בקרב הציבור. באופן כללי, תוחלת החיים בישראל נמצאת בעלייה עקבית, ואיתה גם מקדמי ההמרה לקצבה.

ריבית תחשיבית – ריבית תחשיבית היא התשואה השנתית המשוערת של החיסכון בתקופה שלאחר הפרישה. היא מושפעת גם ממנגנון הבטחת התשואה הקיים בקרנות הפנסיה. ככל שהריבית עולה הזו עולה, המקדם יורד.

בנוסף, הקצבה שלנו תלויה בתשואה שהקרן תניב לאורך השנים. מקדם המרה מחושב בהנחה שהקרן תניב תשואה על כספי הפנסיונרים (מהם הקרן משלמת את הפנסיות). תשואה שנתית ברוטו של 4.38% ומעלה מדד בקרן המקיפה, ו4% ומעלה מדד בקרן הכללית ובביטוח המנהלים.

במידה והקרן לא תעמוד ביעד התשואה, הקצבה תשתנה בהתאם. לכן למעשה המקדם משמש אותנו רק לחישוב הקצבה הראשונה. לאחר מכן, הגוף המנהל את קרן הפנסיה יבדוק אחת לשנה עמידה ביעד הריבית/תשואה, וכן האם יש שינוי בתוחלת החיים ובהיקף התביעות בקרן (הליך של איזון אקטוארי) – ולכן הקצבה משתנה לאורך השנים.

לסיכום

מקדם ההמרה לקצבה ייקבע ביום שבו נצא לפרישה. כמובן שהשאיפה שלנו היא לקבל את הקצבה הגבוהה ביותר האפשרית. אמנם אין לנו יכולת להשפיע על ממוצע תוחלת החיים הכללי, אבל יש לנו כמה מקומות שבהם נוכל לקבל החלטות שיגדילו את הקצבה – מועד הפרישה, מסלול הפרישה ועוד. בכל מקרה, מקדם ההמרה נקבע פעם אחת בלבד, לכן כדאי לבצע את ההחלטות הקשורות אליו בליווי של איש מקצוע בעל רישיון.

* אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח