מה ההבדל בין חולד לבין חפרפרת?
06.01.25 / 10:22
יש שיטענו כי החולד סובל מחוסר יחסי ציבור טובים כמו אלו שיש לחפרפרת מכיוון שבאופן גורף נוטים להתבלבל בינו לבין חפרפרת והוא עצמו לא מוכר כל כך. יתרה מכך, המילה חפרפרת ולא המילה חולד היא זו שהפכה לשם נפוץ לכל מכרסם החופר מחילות וחי מתחת לאדמה.
אולם, בהסתכלות רחבה, נראה כי יש בכך מידה מסוימת צדק שכן החולד הוא מטרד וגורם נזקים גבוהים הרבה יותר מהחפרפרת.
בישראל אין חפרפרת
אם אתם רואים מכרסם שיוצא מבור באדמה ואתם בישראל ואתם שואלים את עצמכם מה זה? אז קרוב לוודאי שזה יהיה חולד ולא חפרפרת, מכיוון שבישראל אין חפרפרות כלל. כאמור השם חפרפרת תפס על חשבון השם חולד, ייתכן בעקבות דמיון בין המילים חולד וחולדה והרצון למנוע בלבול.
מאפיינים של חולד
למרות שאין בישראל חפרפרות אנו נבחן את ההבדלים עם החולד, אך גם נתמקד יותר במאפייני ההתנהגות של החולד ומידת הסכנה שהוא מהווה, במיוחד עבור חקלאים, גינות ושטחים ירוקים.
שני ההבדלים המרכזיים והבולטים ביותר בין חולד לחפרפרת הם המראה החיצוני והמזון.
מראה חיצוני
לחולד בשונה מהחפרפרת אין עיניים ואין אוזניים מכיוון שהוא חי רוב הזמן מתחת לאדמה והוא לא זקוק להם. אם זאת, למרות היעדר העיניים הוא בעל מסוגלות לחוש אור.
מזון
החולד הוא צמחוני (אוכל פקעות, בצלים ועוד חלקים תת קרקעיים של הצמחייה) לעומת החפרפרת שהיא מכרסם טורף של חרקים ותולעים.
תזונת החולד שנקרא גם Spalax, היא זו הגורמת לנזקים רבים לסביבת הצומח שבה הוא נמצא ועל כן ננקטות פעולות הדברה רבות כדי למנוע ממנו לעשות נזקים.
החולד
החולד הוא מכרסם המתרבה במהירות עצומה ולשם כך הוא בונה לעצמו ולמשפחתו מערכת מחילות ארוכה ורחבה המתפרסת על פני שטח רחב.
במסגרת מערכת החפירות יש לו חללים המשמשים כמאגרי מזון, חללים המשמשים לרבייה ותעלות מעבר.
גור חולד מתחיל להיות פעיל מבחינת יכולת חפירה כבר בגיל 3 חודשים ובכל המלטה יש כ3-4 גורים.
התמודדות עם חולד
מדובר בהתמודדות מורכבת שכן החולד ממעט מאד לצאת מתחת לאדמה, למעשה אין לו שום צורך משמעותי לצאת מהמחילות ולכן קשה לדעת את מיקומו.
הדברה של חולד
מכיוון שבשפת העברית היומיומית נוטים לקרוא לחולד חפרפרת, רבים הסובלים מנזקי החולד בגינות הנוי, גינות הירק, מדשאות ומקומות נוספים פונים לחפש הדברה לחפרפרת . אולם אל דאגה, אין מדביר מכרסמים אחד בישראל, שלא יבין שכאשר פונים אליו סביב הדברה לחפרפרת כי הכוונה היא להדברה של חולד.
נזקים לסביבה
בשונה מחולד, שהוא כולו נזקים לסביבה הצמחית האקולוגית, היחס לחפרפרת מבחינת נזקים הוא מעט מבלבל מכיוון שיש בה גם פן חיובי וגם פן שלילי.
בהיבט השלילי החפרפרת פוגעת בגידולים וצמחיה בעקבות המחילות והבורות שהיא חופרת ועל הדרך היא גם מכערת אזורי נוי וטיפוח. אך מצד שני, היא מסייעת לגידולים בכך שהיא אוכלת רבים מן החרקים הפוגעים בהם.
איפה ניתן למצוא חפרפרות
מי שממש רוצים לראות חפרפרת ולא חולד מוזמנים לבקר באירופה, צפון אמריקה ובחלקים מסוימים באסיה. הסיבה לכך שאין חפרפרות בישראל נובעת מכך שחפרפרות מעדיפות אדמה רכה יותר בבסיסה, אדמה לחה שקל לחפור בה ולכן הן תהיינה באזורים מרובי צמחייה ויחסית מרובי מים. האדמה בישראל היא ברובה אדמה יבשה בעקבות מזג האוויר המדברי ים תיכוני ולכן אינה מתאימה להם.
מה עושים כאשר מזהים חולד?
ההמלצה עבור חקלאים, בעלי גינות, גננים המטפלים בגנים ציבוריים המזהים מכרסמים בשטח שלהם היא לעבור מיד לשלב של הדברת מכרסמים . עליהם לזהות מהו ומיהו המכרסם ולפעול במהירות כדי להרחיק או להדביר אותו.
קצב הרבייה של מכרסמים, כולל זה של החולד, הוא גבוה מאד ואם לא ייעשה טיפול מהיר להדברה, גורלו של השדה גידולים או הגינה הציבורית נועד לאבדון.
הידעתם?
על פי ההגדרה של משרד החקלאות ומשרדי הסביבה השונים החולד הוא מכרסם מזיק ויש להדבירו גם באמצעים תוקפניים כמו רעלים ומלכודות.
לסיכום
ההבדלים בין חפרפרת לחולד יחסית ברורים, החל מהמראה החיצוני דרך מזון ועד היקף ורמת הנזקים הם גורמים לצמחייה ולגידולים.
בישראל יש רק את החולד כמכרסם חופר מחילות והוא נחשב למכרסם בעל רמת מזיקות גבוה במיוחד וכאשר מזהים אותו בשטח גידולים פועלים להדברה מהירה שלו.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
