ערכי עבודה קשה והסתפקות במועט מייצגים כיום חוסר שאפתנות ואף וותרנות, ובעוד שבעבר נהגו להתייחס לפרנסה יציבה ולרכישת דירת מגורים כיעדים בפני עצמם, הדורות הצעירים כיום מתייחסים לכסף כאל אמצעי, ולחופש ואיכות החיים כמטרה.

הצעירים כיום אינם מנותקים ואינם חולמים באספמיה, ומבינים היטב את הצורך בבניית עתיד כלכלי יציב. יחד עם זאת, הם גם מבינים את המחיר הכבד הכרוך ברכישת דירה ללא ההון הנדרש, הן בהתחייבות ארוכת שנים והן בעלויות הלוואת משכנתא שעשויות לעלות על מחיר הדירה בסופה של תקופה. תובנה נוספת שמאפיינת את הדור הצעיר, הוא ניתוק הקשר התפיסתי שבין בניית הון אישי- לעבודה.

המספרים מעידים- הצעירים צודקים!

על פי מחקרים העוסקים בשכר הממוצע במשק, במדד המחירים לצרכן ובמדדים נוספים, הכנסה מעבודה מהווה את הבסיס לאיכות החיים ולמעמד הסוציואקונומי של המשפחה. חסכונות אישיים מעבודה ישמשו לרוב לחופשות משפחתיות גדולות, למימון אירועים משפחתיים, הוצאות דוגמת החלפת רכב וסיוע לילדים בוגרים.

על מנת לשנות את המאזן באמת וליצור את החופש הכלכלי, נדרשת הכנסה פאסיבית גבוהה, קבועה או חד פעמית, כתשואה להשקעה.

"הצורך בהשקעות חכמות מתחיל להילקח ברצינות על ידי הצעירים, שנמצאים בנקודת המפגש של טכנולוגיות חדשות, שוק עבודה משתנה, והשפעות כלכליות שמאתגרות את האפשרויות הקיימות", מסבירה הדר ברוקנשטיין. השקעות בנדל"ן, במיוחד אלו המתחילות בגיל צעיר, מציעות את הדרך לבניית עושר לאורך זמן.

מאפיין נוסף שמבדיל את הצעירים היום, הוא הנטייה לדחות את הקמת המשפחה לגיל מאוחר יותר, והרצון להגיע לשלב זה עם בסיס כלכלי איתן, לעתים עם הון עצמי משמעותי, לעתים עם נכס מקרקעין שנרכש לצרכי השקעה, ולרוב לאחר רכישת השכלה ומקצוע והתבססות בשוק העבודה.

השקעות נדל"ן

אפיק הנדל"ן נחשבת לאפיק השקעה יציב ובטוח. מחירי הדירות בישראל נמצאים במגמת עלייה עקבית בעשורים האחרונים, ורכישת דירה להשקעה צפויה להוליד תשואה מניבה קבועה לצד עליית ערך הנכס לאורך זמן. יחד עם זאת, השקעה בנדל"ן דורשת הון עצמי גדול, ולרוב מחייבת מימון בנקאי הניתן כנגד בטחונות, הצגת יכולת החזר וריבית גבוהה במיוחד. צעירים בתחילת דרכם במקרים רבים לא עומדים בתבחיני הזכאות למשכנתא, ובכל מקרה במבחן התשואה- עלויות המשכנתא היקרות משנות את המשוואה ובמקרים רבים הופכים את ההשקעה בדירה ללא כדאית.

נדל"ן כן- דירה לא- החלופות שמציעה הדר ברוקנשטיין למשקיעים הצעירים

למה בכל זאת להשקיע בנדל"ן?

ענף הנדל"ן בישראל ובעולם נשען על העיקרון הכלכלי הפשוט עליו מבוסס המשק והכלכלה:  ביקוש והיצע. אלא שבשונה מענפים אחרים, בהם ניתן להשפיע על ההיצע כדי לספק את הביקוש ולשלוט במחירים, ענף הנדל"ן מבוסס על חומר גלם שהולך ומתכלה מן העולם, לא ניתן לייצר עוד ממנו ולא ניתן לייבא: קרקעות, ובפרט קרקעות פרטיות בטאבו.

בעוד שהאוכלוסייה גדלה, ואיתה צרכי המגורים, התשתיות והמרחבים הציבוריים, היקף הקרקעות נותר על כנו. נוסחה זו לא רק מסבירה את עליית מחירי הנדל"ן התמידית, אלא גם מבטיחה כי שווי הקרקע צפוי להוסיף ולעלות, ונראה שענף הנדל"ן הוא הענף היחיד שיכול להציע אפיקי השקעה מבטיחים ותשואות גבוהות לטווח הארוך.

כאמור, דור ה-X ודור ה-Y אינם מסתפקים במועט, וחלופות ההשקעה המוצעות בענף מוכיחות, שהם לגמרי לא צריכים לעשות את זה:

השקעה בקרקעות חקלאיות לפני הפשרה

רקע:

חוק התכנון והבנייה הסמיך את המדינה לקבוע את מעמד הקרקעות בישראל, לרבות קרקעות בבעלות פרטית, ולהגדיר את ייעודן. ייעוד זה מחייב את בעלי הזכויות בקרקע, והלכה למעשה קובע כי לא ניתן להקים מבני מגורים על גבי קרקע בייעוד חקלאי, מה שהופך את שווי הקרקע לנמוך במיוחד ביחס לקרקעות מותרות לבנייה.

לצד זאת, בסמכות המדינה לשנות את ייעוד הקרקע, במסגרת תהליך הפשרה ובכפוף לאינטרס הציבורי.

את הצורך בקרקעות לבנייה ולמגורים ניתן לזהות לא רק בפערי הביקוש וההיצע ובמחירי הדירות, אלא גם במגמות ממשלתיות, והגדלת היצע הקרקעות לצרכי מגורים על ידי מנהל מקרקעי ישראל, תחת קידום האינטרס הציבורי.

משמעות:

רכישת קרקע חקלאית שטרם אושרה לבנייה במחיר נמוך מהווה אפיק השקעה מבטיח החוזה תשואות שעשויות להגיע לכדי עשרות ואף מאות אחוזים, עם התקדמות תהליך ההפשרה ועם קבלת אישור ההפשרה הסופי.

יתרונות ההשקעה בקרקע חקלאית שטרם אושרה לבנייה:

1. סף כניסה נמוך- ניתן למצוא קרקעות חקלאיות לפני הפשרה בעלות של כ- 20%-30% ביחס לקרקע מותרת לבנייה באותו אזור.
2. אפשרויות מימון נוחות ומשתלמות.
3. פוטנציאל תשואה גבוה במיוחד.
4. בעלות פרטית וזכויות רשומות בטאבו על הקרקע מיד עם השלמת הליך הרכישה.
5. אפשרות למכירת הקרקע בכל שלב, גם בטרם ההפשרה, בהתאם לעליית הערך ולהתקדמות הליכי ההפשרה.
6. מנגנוני הפחתת סיכונים והגנה על ההשקעה: תקן 22- תקן שמאות אובייקטיבי הקובע את שווי הקרקע ומעריך את סיכויי ההפשרה, טווח הזמן הצפוי ושווי מוערך אחרי הפשרה. שקיפות ואפשרות מעקב אחר התקדמות ההליך, החלטות הוועדות ומעמד תכניות המתאר.
7. קידום הליך ההפשרה מבוצע על ידי גורמים ציבוריים וממשלתיים בעלי אינטרס, מה שמאפשר השקעה פסיבית ללא מעורבות של המשקיעים מחד גיסא, וממקסם את סיכויי ההפשרה מאידך גיסא.

הדר ברוקנשטיין, שמלווה משקיעים רבים, ובניהם יותר ויותר צעירים שאפתנים בעלי הון עצמי מוגבל, מסכמת: יתרונות ההשקעה בקרקע חקלאית שטרם הופשרה לבנייה מתחברים באופן טבעי למאפיינים ולצרכים של הצעירים בישראל כיום. צעירים אחרי צבא אינם מעוניינים לחסוך שקל לשקל ולהמתין לרגע שבו יוכלו לרכוש דירה, ופועלים לאיתור של הזדמנויות לצמיחה והכנסה פסיבית שתתמוך בהשגת היציבות הכלכלית ואיכות החיים שהיא מעניקה.

**אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.