עורך דין דן לימור, המתמחה בדיני ירושה וצוואות , מסביר בראיון עימו את ההבדלים המרכזיים בין חלוקת דירה לפי חוק הירושה לבין חלוקתה על פי צוואה ומדוע לעיתים דווקא עריכת צוואה ברורה יכולה למנוע סכסוכים מיותרים ולהביא לחיסכון ניכר.

ירושה על פי חוק או על פי צוואה?

לדברי עו"ד לימור, "כאשר מדברים על דירה שעוברת בירושה, יש להבחין אם מדובר בהעברה מכוח חוק הירושה - כלומר לפי הסדרי הירושה הקבועים בחוק - או בהעברה לפי צוואה שהותיר אחריו המנוח". לדבריו, "במותו של אדם, כל זכויותיו, לרבות זכויותיו בדירה, עוברות רעיונית ליורשיו - בין אם על פי דין, ובין אם על פי צוואה".

כאשר אין צוואה, קובע חוק הירושה את זהותם של היורשים מבין בני משפחתו הקרובים ביותר של המוריש. למשל, אם המנוח הותיר אחריו שני ילדים ולא ערך צוואה, יירשו כל אחד מילדיו 50% מהעיזבון. אם העיזבון כולל דירה בבעלות המוריש, כפועל יוצא מכך יירשו כל אחד מילדיו 50% מהדירה. למעשה החוק קובע מהי ברירת המחדל, למקרה בו המוריש לא הותיר אחריו צוואה או כאשר זו נפסלה על ידי בית המשפט, כלומר את זהות היורשים והיקף הזכויות של כל אחד מהם בעיזבון.

הצוואה - כלי גמיש ועוצמתי

צריך לומר בצורה ברורה, כי מי שדואג לעשות צוואה, נהנה מחופש כמעט בלתי מוגבל בקביעת זהות היורשים וחלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון; "הצוואה מאפשרת לא רק לבחור מי יהיו היורשים", מסביר עו"ד לימור, "אלא גם לקבוע באופן פרטני את אופן חלוקת הדירה, את תנאי השימוש בה ואף להוסיף הוראות מיוחדות שנועדו למנוע סכסוכים עתידיים".

כך למשל ובהמשך לדוגמא הקודמת, גם כאשר המוריש מעוניין ששני ילדיו יירשו אותו בחלקים שווים - אמנם בדיוק כפי שקובע החוק - עדיין יש יתרון בעריכת צוואה: "באמצעות צוואה ניתן להגדיר שמלוא הזכויות בדירה יועברו רק לילד אחד, אולם הילד השני יירש לבדו נכסים אחרים מתוך העיזבון, כך שבסופו של דבר נשמרת חלוקה שוויונית אך חכמה יותר.

חלוקה זו עשויה להיטיב עם היורשים במגוון מישורים, ביניהם במישור היחסים המשפחתיים ובמישור הכספי. כך ולשם המחשה יצוין, כי חלוקה מכוח צוואה עשויה להביא לכדי חיסכון משמעותי בקרב היורשים בכל הנוגע לשאלות של מיסוי מקרקעין ולא פחות חשוב להביא לכדי שמירת מערכת היחסים במישור המשפחתי.

למעלה מכך, גם כשהמוריש ציווה את את הדירה בחלקים שווים לשני ילדיו, די בכך שהוסיף הוראות ברורה בנוגע לדירה, אופן השימוש בה ו/או מועד מכירתה כדי לצמצם ואף למנוע כליל כל אי נעימות בקרב יורשיו, קל וחומר מחלוקת עתידית שעשויה להתגלע ביניהם שעלולה להיגרר לכדי סכסוך של ממש. נניח כשכל אחד מהיורשים מעוניין להשתמש בדירה צורה אחרת, אחד מעוניין להשכיר אותה והשני מעוניין לגור בה. אם נניח קבע המוריש בצוואתו את מועד המכירה של הדירה כמו גם את אופן המכירה - פרטים שאינם מוסדרים בחוק - המוריש יכול למנוע מחלוקות עתידיות ובד בבד להבטיח חלוקה שווה בין ילדיו.

ומה אם אין הסכמות? הסכם בין יורשים כפתרון

ומה קורה אם לאחר פטירת המוריש מתגלעות מחלוקות בין היורשים? עו"ד לימור מרגיע ומסביר: "גם במצב כזה יש פתרון. חוק הירושה מאפשר ליורשים, בהסכמה מלאה ביניהם, לגבש הסכם בין יורשים שישנה את אופן חלוקת העיזבון מהוראות החוק או מהוראות הצוואה".

"ההסכם", מוסיף עו"ד לימור, "טעון את אישורו של הרשם לענייני ירושה או של בית המשפט לענייני משפחה. חשוב לדעת, כי כלל היורשים או הנהנים מכוח הצוואה צריכים להיות חלק מן ההסכם אשר יוגש לפני או במקביל לבקשה לצו ירושה ו/או צו קיום צוואה, בהתאם לנסיבות. כן חשוב לזכור, כי על ההסכם להתייחס אך ורק לנכסים שהשתייכו למוריש ולא לכלול רכוש פרטי של היורשים עצמם.

לדברי עו"ד לימור, "הסכם בין יורשים הוא דרך גמישה ומקובלת לפתור סכסוכים, לייעל את חלוקת הנכסים ולחסוך בעלויות מיסוי"

חשיבות ההיערכות המוקדמת

לסיכומו של דבר, עריכת צוואה היא צעד חכם עבור כל מי שרוצה להבטיח את חלוקת נכסיו על פי רצונו האישי, תוך הפחתת סיכון לסכסוכים משפטיים בקרב היורשים שיגררו עמם הוצאות מיותרות.

"דירה היא נכס בעל ערך רב, ולא פעם מדובר בנושא רגיש - לכן חשוב להיערך נכון ולהיעזר בייעוץ משפטי מקצועי כדי לעגן את ההחלטות במסמך מחייב וברור ובכך להגן על היורשים שהמוריש חפץ בייקרם".