לדברי עו"ד דותן לינדנברג, המתמחה בתביעות נזקי גוף ובכללן תביעות נגד הביטוח הלאומי, מדובר בתקנה משמעותית מאוד בחוק הביטוח הלאומי - נפגעי עבודה, שיכולה להגדיל את שיעור הנכות שניתן להשיג בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי עד כדי 50% יותר מהנכות הרפואית.

למשל, ברור לכל כי פגיעה ברגל עלולה לסיים קריירה של רקדנית מקצועית, אך אותה פגיעה ברגל לא תהיה בעלת השפעה כה ניכרת על מתכנת בחברת היי טק שיושב כל היום מול מסך המחשב. מצד שני, פגיעה בראיה או בידו המקלידה של איש הייטק יכולה לסיים את הקריירה שלו בתחום.

עו"ד דותן לינדנברג: "תקנה 15 מאפשרת במקרים אלה לקבוע לרקדנית או לאיש ההייטק, פיצויים מעבר לנכות הרפואית, תוך הפניית תשומת הלב מן הנכות אל הנכה. כאשר הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי שוקלת להפעיל את תקנה 15, עליה להעמיד לנגד עיניה את המקצוע ממנו מתפרנס הנפגע הספציפי ולבחון, האם הוא יהיה מסוגל לשוב לעבודתו שלפני הפגיעה וגם אם ישוב באיזו מידה שכרו יפחת".

תקנה 15 היא למעשה תקנה משלימה לאופן שבו נקבעות דרגות נכות בענף ביטוח נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. בעוד שקביעת דרגת הנכות נעשית לרוב בהתאם לנכות הרפואית, תקנה 15 מבקשת לבחון את ההשפעה של הנכות על נפגע העבודה הספציפי.

הוועדה שוקלת גם האם הנכות תגרום לירידה ניכרת ומשמעותית ולתמיד בהכנסותיו של הנפגע והאם יש בגילו כדי להשפיע על האפשרות לשוב למעגל העבודה.

בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו שתי דרכים לבחון זאת: האם הנכה מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת באותה המתכונת בה עבד טרם קרות התאונה והאם הירידה בשכרו של הנכה הינה ניכרת ולזמן בלתי מוגבל.

ירידה ניכרת בשכר מוגדרת כיום לפי ההלכה הפסוקה ככזו שעומדת לפחות על 25% מהשכר שהשתכר הנפגע לפני התאונה. בוחנים זאת לפי הרבעון לפני התאונה לעומת הרבעון לפני הוועדה הרפואית.

בנוגע לשכיר בהתאם לתלושי שכר ובנוגע לעצמאי בהתאם לרווחים ומדדים נוספים שהוגדרו בפסיקה – כגון הצורך להעסיק עובדים נוספים ושינויים עונתיים במחזור העסקי שקשורים לתחום העבודה. (למשל לסוכן נסיעות מחזור גדול יותר בקיץ ובחגים).

לשם המחשה, נהג משאית בשנות ה-30 לחייו נפגע בתאונת דרכים אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח הלאומי כתאונת עבודה. ועדה רפואית העמידה את נכותו של הנהג על 61%, אך וועדת הרשות של ביטוח לאומי המליצה לוועדה הרפואית שלא להפעיל כלל את תקנה 15, כי לאור פגיעותיו הוא יכול להמשיך ולעבוד במקצועו (מרכיב עיקרי בנכות היה בשל נזק לעצבי הלסת וכאבים בשל כך).

לאחר מאבק משפטי שנוהל על ידי הנהג באמצעות משרדו של עו"ד לינדנברג, הוועדה הרפואית שוכנעה כי יש להפעיל במקרה זה את תקנה 15 ודרגת הנכות שלו עלתה משמעותית בהתאם לכך, זאת לאחר שוועדה רפואית של הביטוח הלאומי הכירה בקשר שבין הפגיעה בתאונה לבין אי יכולתו של הצעיר להמשיך ולהתפרנס מנהיגה ברכב כבד.

"במקרה זה הצגנו בשם נהג המשאית חוות דעת של מומחה לרפואה תעסוקתית שקבע כי לאור הנזקים שנגרמו בתאונת הדרכים, מצבו הרפואי של הנהג יחמיר במידה שישוב לאחוז בהגה, הן בגין הרטט הכרוך בנהיגה על רכב כבד, הן בשל תנודות הראש המאפיינות עבודה מסוג זה והן בעקבות חשיפה לתנאי אקלים המגבירה את הכאבים מהם הוא סובל" - מסביר עו"ד לינדנברג.

לדבריו, במקרה זה הנהג יקבל עד סוף חייו קצבאות מביטוח לאומי בסכום מצטבר של כ-3.5 מיליון ש"ח. "מדובר בסעיף בחוק שחשוב להבינו, שכן הוא טומן בחובו השלכות על עניינם של נפגעי עבודה רבים בישראל" - אומר עו"ד לינדנברג. 

"חשוב לדעת כי גם לאחר שוועדה רפואית כבר קבעה שיעור נכות נמוך, הנפגע רשאי לפעול בהליכים משלימים בכדי לשנות את הקביעה בעניינו" - הוא הוסיף.