מי שנכח בחלוקות הפרסים לזוכים בסיומה של אליפות אשדוד ה-14 בגלישת גלים ע"ש גיל שניאור ז"ל, לא יכול היה שלא להתרגש מלראות את האחים- אייל ומשה פרץ, עומדים על הפודיום- אייל במקום הראשון ומשה בשני, מלאי אהבה ופרגון. 

האחים פרץ גדלו בעיר אשדוד ושניהם, מגיל צעיר יחסית התחברו לענף גלישת הגלים ונחשבים למצליחים ומקצוענים בתחום. יחד, יש להם יותר מ- 100 גביעים על זכיות שצברו לאורך השנים.

בכלל, מסקר מהיר שנעשה- רון דנן, שגיא אפשטיין, גדעון גבאי והאחים פרץ – אייל ומשה נחשבים לאגדות בעיר אשדוד בתחום הגלישה לאורך השנים.

איך התחלתם לגלוש?
אייל: "התחלתי לגלוש יחד עם האח הגדול שלנו- ישראל כשהייתי בן 11. ההורים קנו לנו גלשן אחד והיינו הולכים יחד לים וחולקים בו לסירוגין- כל אחד היה גולש במשך של כשעה והשני היה מחכה בחוף לתורו. בתור ילד קניתי גלשן ראשון מהחנות של דוב סגל שהיה עשוי מקלקר.

הגלישה ממש משכה אותי והתחברתי. אבא שלנו היה איש ים, הולך לדוג ולקח אותנו בתור ילדים איתו. בתור האח הגדול הייתי שונא שמשה היה לוקח לי את הגלשן, לא היה לו גלשן והוא היה לוקח את הגלשן שלי או של ישראל. אני זוכר שהייתי חוזר מהעבודה ורואה את הגלשן רטוב או עם חול ומתווכח איתו. היום בדיעבד אני צוחק על זה".

משה: "מגיל קטן הייתי הולך בלי גלשן לחוף, יושב ומסתכל עליהם ומבקש מהם או גולשים אחרים שיצאו מהים אם אפשר לקחת את הגלשן כדי לתפוס גל או שניים.

אז לא היו חנויות גלישה כמו היום ולא היה קל השיג גלשן, המחירים גם היו יחסית גבוהים... הייתי יושב ומסתכל על ביצועים שהאחים שלי היו עושים או שהיינו צופים בסרטי גלישה יחד.

בתור ילד בן 10 הייתי מסתובב עם חברים שלי מור מלוכה וגדעון גבאי והיינו הולכים ביחד לגלוש, אז לא היו מאמני גלישה ולא הייתה מודעות לספורט הזה כמו היום.

גם התקשורת, האינטרנט וסמארטפונים  עוזרים היום להבין הרבה דברים וללמוד תרגילים חדשים- לא הייתה לנו ברירה אלא לנסות דברים בתוך המים עצמם".

אייל לקח את משה יחד איתו לגלוש כשמשה היה בגיל 6 ועם הכניסה למים נדבקה לו מדוזה ארסית לבטן שהותירה לו צלקת במשך הרבה שנים.

עם הזמן הם התחילו ללכת לגלוש ביחד- שלושת האחים. לאייל כבר היו גלשנים וביגוד מכל מיני 'ספונסרים' ודי מהר מאז שמשה התחיל לגלוש הוא היה צ'ארג'ר אמיתי- נחשב לגולש אמיץ שלוקח גלים משוגעים יחסית.

מעל ל-100 גביעים ביחד בגלישת גלים
אייל התחרה בתחרויות בארץ כבר בגיל 13 וזכה במקום שלישי בתחרות לילדים ומאז התחרה במשך עשור בנבחרת ישראל וטייל במקומות שונים עולם אפילו זכה בתואר 'אלוף הארץ' בשנות ה- 2000 המוקדמות.

"בגיל 11 בערך, יצאתי מהים בחוף לידו ושגיא אפשטיין וגיל דנן היו הגולשים הכי מצליחים. אפשטיין פנה אליי ואמר לי לבוא למחרת ל'גופי'- זה היה המפעל / חברת גלשנים היחידה שהייתה פה באשדוד.באתי עם אבא שלי ומאז התחלתי להיות "ספונסר" שלו. קיבלתי גלשנים וכאלה...", נזכר אייל.

אייל: "היום, אני אישית משתדל לסדר את הלו"ז שלי ולגלוש לפני העבודה. הים הוא סוג של תרפיה וניקוי ראש. היום תחרויות הם לא בראש מעייני, אני מתחרה מידי פעם בשביל ה"פאן".

משה: "אני משתתף כמעט בכל תחרות אפשרית. אני אוחז את תואר אלוף הארץ לשנת 2015 ובאליפות הארץ 2016 נכון להיום אני נמצא כרגע במקום השני- אביב וקנין נמצא בדירוג במקום הראשון בסבב הנוכחי- בתחרות אחת אני זכיתי במקום הראשון ובתחרות אחרת הוא זכה ויש בינינו פער כרגע של 100 נקודות. יש עוד תחרות אחת שאמורה להתקיים בנהריה החודש, ברגע שיהיו גלים".

בחודש מאי הקרוב משה עתיד להתחרות באליפות העולם בגלישת גלים. להבדיל מענפי ספורט שונים כמו כדורגל למשל- בענף הגלישה אין מימון של ספורטאים ברמה שלו בדרך כלל.

"הייתי שמח לקבל עזרה במימון או מימון מלא. אני בכל מקרה מייצג את עצמי ואת אשדוד וישראל... אני מעדיף להתמקד בלהיות הכי טוב ולהתאמן לקראת התחרות- אני נוסע משהו כמו 3-4 פעמים בשנה לחו"ל כדי להתאמן, הלוואי ויכולתי לנסוע יותר", אומר משה.

יש תמיכה של העמותה, רשות הספורט ועיריית אשדוד לקידום תחום הגלישה בתוך העיר עצמה, אבל להבדיל מענפי ספורט כמו כדורגל או כדורסל, אין תמיכה ברמה של תחרויות בינלאומיות. היום באשדוד יש מעל ל- 2000 גולשים.

מה התכונות הכי חשובות לגולשים?
אייל: "קודם כל צריך לבוא ליהנות, צריך להיות מרוכזים בתוך המים".

משה: "צריך להסתכל רחוק וגדול ולדעת לאן אתה שואף, להציב יעד. יש הרבה שעושים את זה כתחביב ויש מעטים ששואפים למקצוענות".

תחביב ומקצוע לחיים
בתור ילד אייל היה יורד עם הגלשן דרך רחוב רוגוזין. הוא היה מסתכל על המספרות בדרך (מיקי שרון) וממשיך לים.

עם הזמן, אחרי שהשתתף באינספור תחרויות וגלש במקומות שונים בעולם, הוא הגיע לגיל 24 ואחרי שהבין שיהיה לו קשה להתפרנס מאהבתו לגלישת גלים, החליט להפוך את הסקרנות לתחום עיצוב השיער למקצוע ועזב את הגלישה. מאז ועד היום הוא בתחום מזה כ- 14 שנה.

אייל: "בהתחלה שאלתי את עצמי: מה אני עושה פה? במשך שנתיים מהרגע שפתחתי את המקום שלי לא גלשתי בכלל במשך שנתיים- שלוש ואפילו מכרתי את הגלשנים.. יום אחד הגעתי לחוף לצפות באליפות "גיל" השלישית שהתקיימה בעיר, משה סובב את הברך ולא יכול היה להשתתף אז נכנסתי למים עם הגלשן ויצא שזכיתי במקום הראשון.

רציתי להתמקד בעבודה ולהשקיע. היום בדיעבד אני לא מבין איך הפסקתי לגלוש למשך תקופה כל כך ארוכה".

משה: זו דוגמה טובה למישהו שיש לו את זה, לא משנה מה.

בית הספר לגלישה של משה פרץ
לפני כשנה משה פתח בית ספר לגלישה. עד אז, מגיל 19 היה עובד באגן כימיקלים בעיר, אצל י. שקד כמנהל עבודה. היום יש לו חוג שנתי שבו לוקחים חלק כ- 25 ילדים- פעם בשבוע בימי שישי ובחגים וחופשות הוא מקיים קייטנות.

התלמידים בבית הספר מחולקים לגילאי 7-18 ומגיל 18 ומעלה. יש לו מדריכים שעברו הכשרה בווינגיט, גם משה למד שם בעצמו.

יש באשדוד כמה בתי ספר לגלישה... למה שיגיעו ללמוד גלישה דווקא אצלך?
משה: (אחרי מבוכה קלה ודרבון מצידי הוא עונה): "אני הכי טוב בתחום היום בעיר. אני אוהב את מה שאני עושה, מלמד בקבוצות קטנות ומשקיע בכל הילדים ברמה אישית.

אני לא עושה את זה בשביל הכסף אלא מאהבה. אני גם אבא בעצמי ויכול להבין את הרגישויות והדאגות שיש להורים".

מה עושים כשהים מאוד סוער ומסוכן? הרי אי אפשר בכל מצב להכניס את הילדים למים...
"היום אפשר לחזות את מצב הים כמה ימים לפני. במקרים כאלה אנחנו עושים פעילויות אחרות כמו ללכת למפעל ללמוד על סוגי הגלשנים, איך מכינים גלשנים או לעשות כושר באולם..."

שבועיים לפני אליפות גיל האחרונה, בה אייל זכה במקום הראשון ומשה במקום השני, זכה משה בתואר אלוף ישראל בתחרות גלישה בגלים גבוהים (XXL)

בתחרות יש זמן קצוב. המנצח לא נקבע על פי זה שהצליח לתפוס כמה שיותר גלים אלא בסופו של דבר השופטים מתייחסים לשני גלים נכונים וחשובים.

זה מתבטא בגובה הגל, ביצועים, רדיקליות ועוד... צריך להיכנס ל"מוד" של התחרות. אם רואים שגולש אחר תפס גל טוב, אסור לתת לזה להוציא אותך מריכוז, להילחץ ולוותר.

צריך להיות מרוכזים מאוד על הגלים, במיוחד בשלבי גמר- להקפיד שלא ליפול כי אם נופלים הביצוע לא מושלם. עם הזמן ועם הניסיון, מכירים את הים ורוכשים פרקטיקה, לומדים לקרוא את הגל, להכיר את הזרמים, לא להיכנס לכל ים.

משה, נתת לאייל לנצח באליפות גיל?
משה: (צוחק) "אין מצב כזה. אני לא יכול לתת לנצח. אני תחרותי מאוד. אני כן יכול לפרגן. בתחרות עצמה תפסתי גל אחד טוב ואייל תפס גל טוב וצעקתי לו במקום שאנחנו 1:1 ובוא נראה מה יקרה הלאה".

מה החלום? להיות אלוף העולם?
משה: "החלום שלי הוגשם מבחינתי- לפתוח בית ספר לגלישה משלי".

יש באשדוד ים מסוכן?
אייל: "אין פה גבהים קיצוניים ביחס לחו"ל. הים פה לא מסודר והוא נשבר על אדמה כך שהוא הרבה יותר חזק. הגל בארץ הרבה יותר קשה מחו"ל מבחינת התנאים עצמם. בחו"ל זה כמו בריכת גלים".

מה החלום "הרטוב" הכי גדול של גולשים בארץ?
משה: "שיבנו פה בריכת גלים. אבל אחת כזו אמיתית, או שתיווצר איזו התהפכות והים שלנו יהפוך לאוקיינוס".

משה היה משחק כדורגל ואייל היה משחק טניס במשך 6 שנים. הם עושים פעילות גופנית שונה בימים שבהם אין גלים כמו ריצה או אימון בחדר כושר אבל לטענתם אין ספורט טוב יותר לשפר גלישה מאשר גלישה.

שגיא אפשטיין, יו"ר העמותה לקידום גלישת הגלים בעיר אשדוד אמר: "ברכות לאייל פרץ על הזכייה במקום הראשון ומשה פרץ למקום השני בקטגוריית open את אייל אני זוכר כילד קטן בן 11 שראיתי אותו שגלש לידי בחוף הגולשים של פעם.. מיד זיהיתי את הכישרון ופוטנציאל שלו להיות אלוף ולקחתי אותו בזמנו ל"גופי" שייתן לו חסות, באמונה שהוא יהיה האלוף הבא.

מאז מים רבים זרמו בנהר ואייל ומשה הספיקו לגרוף תארים ארציים ויצגו את אשדוד בכבוד גדול בארץ ובעולם! לא מזמן משה זכה באליפות ישראל לגלים גבוהים ובתחרות האחרונה אייל זכה באליפות אשדוד כשמשה אחיו במקום השני.

כבוד גדול לראות ייצוג אשדודי מכובד בצמרת הגלישה הארצית. ראוי לציון ישראל פרץ האח הנוסף שגם נחשב לגולש על ולא מתחרה בתחרויות. אני מאחל להם בהצלחה בהמשך הדרך, העמותה לקידום הגלישה תמשיך לתמוך ולעזור לקידום הגלישה. אוהבים".

צילום: חנבו תקשורת, אלבום פרטי