מול שדרות, כשהקבוצה הייתה בפיגור 2:0, הוא הוכיח מנהיגות, דחף את השחקנים ואף כבש את השער המצמק שפתח את האות לניצחון החשוב ביותר.

אריאל טרבלסי, צנוע מטבעו, רק לפני מספר שנים הוא היה מהאוהדים שמעודדים ביציע, היום לפתע הוא משלהב את אוהדי עירוני, הם שואגים את שמו והוא מחזיר להם בשערים ובאהבה חזרה.

אשדוד נט ערך ראיון עם המלך בצהוב שמוביל את קבוצתו לליגה ב' ומגשים לאלפים חלום.

הפסקת לשחק בגיל צעיר מאוד וחזרת בדרך לא רגילה לכדורגל, ספר לנו איך החלטת לחזור לשחק בגיל 23

"לפני כחמש שנים הגעתי לטורניר 11 על 11 עם חבר שלי, תומר זבילי. הוא ראה שהשתלבתי יפה במשחק והציע לי לבוא לשחק ברמת ישראל, קבוצה ששיחקה בליגה ג' במחוז תל אביב. הגעתי לאימון הראשון והלך לי די טוב, אז המאמן שלי אז, שי כהן, החליט להציב אותי בעמדת החלוץ למרות שבאופי שלי אני שחקן יותר הגנתי, הוא ראה את הפוטנציאל שלי והציב אותי בעמדה הקדמית.

בששת המשחקים הראשונים שלי כבשתי 17 שערים והרגשתי מאוד נוח בעמדה החדשה. כעבור ששה מחזורים נפצעתי במפשעה ובבטן התחתונה והפסקתי לשחק. לאחר כשנה חזרתי לרמת ישראל, באותה שנה הצטרפו דני טולמסוב ובן בירן מאשדוד והצלחנו לעלות לליגה ב'. את העונה הזאת סיימתי עם 28 שערים ואת שתי העונות הבאות סיימתי עם 15 ו-16 שערים, הייתה לי תקופה טובה ברמת ישראל".

אז מה גרם לך לעזוב קבוצה בליגה גבוהה יותר ולחזור לקבוצת נעוריך?

"בקיץ האחרון שחקנים רבים מאשדוד עזבו את רמת ישראל, הייתי מאוד קשור למקום והיה לי קשה לקבל את ההחלטה לעזוב את הקבוצה. פנו אליי מעירוני והתלבטתי, הם סיפרו לי על הפרויקט שהם מפתחים ולאחר התייעצות עם משפחתי החלטתי שכדאי לתת לזה הזדמנות, אני מאוד שמח שקיבלתי את ההחלטה הזאת".

איך אתה מרגיש בעירוני?

"אני מרגיש בסוג של חלום, המון שחקנים לא עוברים רבע ממה שאני עובר בעירוני, את הקרדיט הזה אפשר לתת לקהל, לצוות, לחברים שלי, להנהלה ולתושבי אשדוד בכלל."

מה כל כך מיוחד בעירוני שגורם לך להרגיש ככה?

"נתחיל מהקהל, יש לנו קהל מדהים שדוחף ונותן לנו חשק לעלות לכל משחק בטירוף, בנוסף לזה, יש סדר בקבוצה, ההנהלה מעניקה המון שקט וביטחון, הצוות המקצועי שלנו מתנהל ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שרגילים לראות בליגה ג' וכמובן צוות השחקנים, יש כאן שילוב מנצח שיוצר מצב שכולם מרוצים ממנו ואפשר לראות את זה על המגרש".

איך השפיעו עליכם שני הניצחונות במשחקי הדרבי מול מי שהייתה היריבה העיקרית בתחילת העונה?

"זה היה מאוד חשוב, זה נתן המון מוטיבציה. בדרבי הראשון אמנם לא כבשתי אבל שיחקתי טוב, גרמתי לכרטיס אדום לקבוצה היריבה וגרמתי לפנדל, הייתי מעורב בהמון מצבים ואני שמח שהצלחנו לנצח ולזכות בגביע. הדרבי השני היה נקודת המפנה, באותו משחק כבשתי שני שערים, ניצחנו את המשחק ופתחנו פער קטן בפסגה. בעקבות המשחק הטוב שלי בדרבי השני, הרגשתי שיפור ביכולת שנמשך עד היום, אני כובש יותר, מרגיש יותר טוב על המגרש ובכלל, כל הקבוצה נראית יותר טוב, אני מקווה ומאמין שנמשיך בדרך הזאת".

מה הכוונות להמשך הדרך?

"בשתי מילים, עירוני אשדוד. הדבר היחיד שאני עוסק בו זה לעשות היסטוריה עם עירוני אשדוד, אם יהיה אפשר להמשיך במועדון אשמח לעשות זאת במשך שנים ארוכות, אני מאוד מחובר למקום, זאת לא קבוצת כדורגל זאת משפחה".

אבל בכל זאת, אתה לא שחקן של ליגה ג', לא קורץ לך לשחק בליגות הגבוהות יותר?

"זה מעט מורכב, אני בן 27 והתקדמות לליגות גבוהות יותר לא יכולה להגיע מהיום למחר, זה דבר שלוקח זמן ואם אצליח להגיע למצב כזה זה יהיה בגיל מתקדם, בגיל שבו שחקנים כבר נמצאים קצת מעבר לשיא. חוץ מזה שאני פשוט נהנה מכדורגל, ברגע שנכנסים גורמים אחרים למשוואה זה יכול להרוס, בעירוני אני נהנה מהמשחק, אין הרבה שחקנים שמרגישים ועוברים את מה שאנחנו עוברים כאן, יש כאן כדורגל נקי שמזכיר לי למה תמיד אהבתי את המשחק הזה, אני לא רוצה ללכת אחרי הכסף אני רוצה לשחק את המשחק".

כמו שאמרת, מרכיב מאוד חשוב בקבוצה זה הקהל, תרצה להעביר להם מסר?

 "אני רוצה להודות לקהל הנפלא הזה, אפשר להגיד שהקהל הוא חלק גדול מאוד מאיך שאני נראה על המגרש ומהרצון שלי לנצח בכל מלחמה קטנה, אני נהנה להסתכל על היציע ואני רוצה להודות להם על כל האהבה שהם מרעיפים עליי ועל החברים שלי, אנחנו משפחה מאוחדת, שחקנים, קהל וצוות".

אם הזכרת את הצוות, יש גורמים ששותפים להצלחה ואנחנו לא זוכים להכיר אותם, תכיר לנו אותם...

גורם חשוב מאוד ומשמעותי בהצלחה הוא המאמן, פיני עייש. פיני הוא אדם מדהים, איש שיחה, יודע להקשיב ובעל הבנת משחק מהגבוהות שראיתי, יש לנו מאמן כריזמטי שגורם לי ולחבריי לשחק בשבילו. חשוב להזכיר גם את אילן משומר, עוזר המאמן שעוקב אחרי כל צעד ודואג לעשות עבודה יסודית כדי שנראה הכי טוב שאפשר.

בנוסף לצוות המקצועי יש את יוסי שובל שמנהל את הקבוצה בצורה מקצועית ומעוררת השראה, טל אספורמס ושאר חברי ההנהלה עושים עבודה מצוינת, קשה לנקוב בכל השמות אבל באמת שכולם נהדרים".

ברמה האישית, סיבה לא פחות חשובה בהצלחה שלי היא המשפחה התומכת שלי, ואשתי המדהימה שבזכותה אני מצליח לכוון למקומות הנכונים בחיים, היא הופכת את החיים שלי למאושרים".

בכל קבוצה יש תככים, אצלכם עדיין לא מצאנו את זה, איך זה קורה?

יש לנו חדר הלבשה מאוד בריא, הקפטן שלנו גולן, מנהיג חבורה של שחקנים שרובם צעירים בשילוב עם ותיקים בצורה מדהימה, יש חיבור טוב מבחינה חברתית, כולם חברים של כולם, לא תמצאו אצלנו תככים ומריבות, הכל מאוד בריא ונעים ואפשר לראות את זה המגרש, אנחנו נלחמים אחד בשביל השני.

לסיום, תגלה לנו משהו שאף אחד לא יודע עליך...

 "אני מכור לכל ענפי הספורט, אני מאוד אוהב טניס וכדורסל, השנה הזאת מאוד משמעותית כי מקור ההשראה שלי, קובי בראיינט מסיים קריירה מדהימה, הוא ספורטאי למופת והוא בעצם המודל לחיקוי שלי. בטניס אני מאוד אוהב את רוז'ר פדרר שמהווה דמות מאוד משמעותית עבורי כספורטאי וכבן אדם.