היה קשה מאד להיות באצטדיון בנס ציונה ביום שלישי. שתי קבוצות שהמושג משחק כדורגל פשוט לא מתאים להם. 

השחקנים, המאמנים, כל מי שהשתתף במשחק הירוד הזה (כולל אנחנו העיתונאים) יכול להגיד מה שהוא רוצה, רמה לא הייתה שם. שום, "שיחקנו טוב", או "היינו עדיפים", או החזקנו יותר בכדור", מספיק עם זה. 

זה לא היה כדורגל, זה אולי משהו דומה, מבטיח לכם אם אני מגייס 11 שחקנים מהחברים שלי שמשחקים כדורגל כל יום שישי, אנחנו לא מספידים לשתי הקבוצות האלו ביחד. 

כמעט בלי בעיטה לשער, ללא ניסיון לשחק כדורגל, מסירות פשוטות הולכות החוצה, ומדובר על שחקנים שזה המקצוע שלהם. בערך כמו שאני אכתוב מאמר שלהם רק עם שגיאות כתיב. עצוב. 

האמת? שהאיש שהכי אהבתי היה דווקא עידן שריקי, בעיקר בגלל השער, שחסך ממני ומכולם עוד חצי שעה של הדבר הנורא הזה. 

אבל המוקד שלנו הוא אשדוד, ואשדוד איך נגיד את זה בעדינות? פשוט לא יכולה לרדת יותר נמוך. היא יכולה אבל העגמומיות בולטת בכל פינה במגרש. 

באשדוד "חוגגים" בימים שאחרי את ניצחון הקהל. גם אם העובדות מספרות אחרת וזה לא חשוב, נניח והגיעו 500, או 1000 או 2000 צופים. זה באמת משנה? כמה יגיעו במשחק הבית הבא מול הפועל ר"ג? אני מהמר על בקושי 500, אם לא סופרים בני משפחה, מחלקת נוער ויציע כבוד. 

אבל הסיפור כאן, הוא לא הקהל של מ.ס אשדוד (שהוא באמת נהדר ומשתדל), כאב לי לראות בסיום את האוהדים שאת רובם אני מכיר, מחכים בסיום המשחק אחרי עוד מפח נפש. 

אלה בעלי משפחות, אנשים שעזבו הכל ובאו בכדי לראות אירוע היסטורי- תואר ראשון למועדון ויוק. 

מ.ס אשדוד ירדה לליגה הלאומית בכדי להיות ראש לשועלים, לבנות חזרה את המסורת, את הגישה והזהות של המועדון. גם בליגה הלאומית, הקבוצה לא מצליחה לזכות בגמר גביע הטוטו של הלאומית!! שהיא הקבוצה העדיפה, היקרה והמוכשרת של הליגה. 

וכמה מתאים זה, שאת השער ששלח את אשדוד בידיים ריקות (שוב) הבקיע עידן שריקי, סמל אשדודי בעבר שאולי סימן לטענת אנשים בקבוצה את הלוזריות של אשדוד. 

ומה זה הבקיע? כדור דרדל'ה שפגע בעמוד, פגע במשפתי ובקושי נכנס. ככה זה עם הקארמה של אשדוד במשחקים חשובים, גם אלילת המזל משחקת חלוץ מרכזי במדי היריבה נגד אשדוד. 

"קפאנו 90 דקות לפחות היינו רואים שער, אבל גם את השער שהובקע (והיה חוקי) זה מעין שער שמסמל את המשחק, וגם אז הרשת לא זזה", חשבתי לעצמי בסיום.

ומה נבקש מאשדוד? כנראה שגם אם יהיה משחק על גביע השוקו, או גביע ההגינות אשדוד תפסיד. ככה זה הם יודעים לשחק יפה מאד שזה לא חשוב, או סמי חשוב, אבל שזה ממש מאני טיים, כנראה שמשהו קורה. 

חמישה גמרים של גביע הטוטו הגיעה אשדוד כולל האחרון ביום שלישי, ארבעה בליגת העל (הפועל פ"ת, מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל ת"א) בכולם היא הפסידה, בדרך כזו או אחרת, אם יש קבוצות שאומרים עליהן שהן יודעות למצוא את הדרך לנצח, מ.ס אשדוד שזה חשוב תמצא את הדרך להפסיד. 

אפשר להשתמש בכל הקלישאות במקרה של מ.ס אשדוד והכל גם יהיה מתאים ונכון ואתם יודעים מה גם שחוק. 

אולם אוהד אחד שליווה אותי לחנייה בסיום המשחק, תיאר במשפט שסיכם הכי טוב את הערב ביום שלישי עבור אשדוד: "יהיו היום יותר שחקנים שישמחו באשדוד מאשר באשקלון", בהתייחסו לחמישה שחקני אשקלון שגרים באשדוד. אגב רביבו לא גר באשדוד, אבל מה זה משנה.

צילום: אורי קריספין, אשדוד נט