במבט עובדתי שמסתכלים על הסגל של מ.ס אשדוד, רואים קבוצה טובה, מוכשרת, צעירה ברובה עם המון כישרון.

אבל משהו חסר, משהו תקוע.

אין לאשדוד את השחקנים שיעשו את ההבדל בין קבוצה טובה לדורסנית. מה שנקרא בשפה המקצועית: שחקנים שוברי שיוון, או באנקרים.

באשדוד דיברו כל הקיץ, שכל העולות מליגת העל ללאומית, שמרו על הסגל שלהם ועלו ליגה. גם אשדוד שמרה על רוב הסגל שלה, ועל פניו הנוסחא אמורה לעבוד.

אלא שאם מסתכלים על הקבוצות שעלו ליגה בשלוש השנים האחרונות, רואים שלכולם היו באנקרים בטח במושגים של ליגה לאומית.

מכבי פ"ת עלתה ליגה עם עומר גולן, מכבי נתניה החזיקה בסגל שלה את ערן לוי, עידן שריקי ולארי קאיודה.

בני יהודה החזיקה בסגל את אסי בלדוט, פדרו גלאבן, דלה איינוגבה.

ומה יש לאשדוד? רועי דיין, קובי דג'אני שהוא יופי של רכש, אבל בטח לא באנקר, מיקי סירושטיין, אדיר טובול והרבה צעירים מוכשרים. מספיק? לפחות על פי ארבעת המחזורים הראשונים ממש לא.

רחב מידי, לא מאוזן

אייל לחמן בנה סגל רחב, עמוק, אולי רחב מידי ועמוק מידי. נראה שאשדוד סובלת מהבעיה שיש להפועל ב"ש, סגל רחב מידי.

יותר מידי כלי נשק, לפחות מידי מלחמות ואויבים. 9 שחקני התקפה, 7 שחקני קישור ובקושי 5 שחקני הגנה. הסגל של אשדוד מאד לא מאוזן.

בנוסף אייל לחמן לא מצא עוד את ההרכב הקבוע שלו. אין הרכב קבוע וזה לא רק 3-4 שחקנים שמתחלפים, למעט מיקי סירושטיין, טום בן זקן ורועי משפתי, אף שחקן לא פתח בהרכב בכל משחקי הליגה.

הדיבורים באשדוד על חלקות כוחות, רוטציה רחבה והגעה לשיא שכל הקבוצות כבר יפלו מהרגלים, אולי נכונים בתיאוריה, אבל לא בטוח, שהרכבת עוד תהיה בתחנה עד אז.

מה עוד שלקבוצות כמו הפועל פ"ת, אשקלון ובני לוד, אין סגל פחות רחב מאשר לאשדוד. לאשדוד יש הכי הרבה כלים בהתקפה, בהנחה שכולם באמת יישארו עד סוף העונה, (זריהן להפועל ת"א? טימור אביטן יושאל?) אבל בשאר העמדות היא בעיקר חסרה ולא מאוזנת.

תסתכלו נניח על הקישור של אשדוד, גם אם נחפש לא נמצא את מי שאמור להיות הקשר הגרזן שיעצור את ההתקפות של היריב.

מי יעשה הגנה?

אשדוד אמורה ובצדק להיות קבוצה שהולכת קדימה עם הרבה שחקנים ויוזמת. בהרכב כזה צריכים קשר אחורי והגנה איכותיים וחזקים.

אבל הבנייה באשדוד היא במקרה הטוב לא טובה ובמקרה הרע, גרועה מאד.

אין קשר אחורי שהוא גרזן אמיתי, מונד, קינדה ודג'אני, הם קשרים אחוריים, אבל מעט "רכים", בלי איום הגנתי ממשי, הם יותר טכניים, אפילו התקפיים, אבל ממש לא השחקנים המתאימים.

שלא לדבר על מרכז ההגנה, ששם אמנם יש את מיקי סירושטיין, באנקר הגנתי במושגים של הליגה הלאומית, אבל לידו יש את ניר ברדע ועידן מקדש, שפשוט לא מספיק טובים לרמה הזאת.

שלא לדבר על עלי אבו באקר הבלם שעלה מהנוער, תופס מקום של זר ובכלל לא מתלבש. בינואר הוא כנראה גם לא יהיה באשדוד, ושוב נזכיר שיא יא פטי מתאמן עם הנוער?

ומה באגפים, את טובול אנחנו מכירים והוא הבעיה האחרונה בהגנה. גם טום בן זקן בסך הכל מפתיע לטובה, אם כי הוא לא המגן שיעלה את הקבוצה ליגה, עם כל הצער שבדבר.

עוד מאותו הדבר

בקבוצה מחכים לאמיר בן שמעון ורועי בקל שיחזרו מהפציעות ויעזרו לקבוצה.

אבל גם הם, מהסוג של "עוד מאותו הדבר". בן שמעון הוא מגן התקפי מצוין, הגנתי? זה כבר סיפור אחר.

גם בקל, אם הוא בריא יוסיף לאשדוד, מהירות, טכניקה ולחץ על הכדור, לא בטוח שהוא השחקן שאשדוד צריכה.

בכלל רוב הסגל של אשדוד מבוסס על התקפה, על שחקנים טכנים, שיודעים מה לעשות עם הכדור, הבעיה של אשדוד היא שלא תמיד הכדור אצלה ואז הבעיות הקשות בהגנה נחשפות.

אם נסתכל על 40 הדקות הראשונות מול רמלה ביום שישי האחרון, נראה שרמלה הייתה טובה יותר, הקבוצה שהגיעה לאשדוד מהמקום האחרון, ללא ניצחון, שלטה באשדוד מול קבוצה שאמורה ליזום ולהיות מהחזקות בליגה. בעיה.

באשדוד יכולים לדבר עד מחר על אופי, על העובדה שהקבוצה מחברת שני ניצחונות בארבעה ימים. עובדתית זה נכון. יכולת על הדשא? אין מה להתגאות.

אמנם עברו רק ארבעה מחזורים, אבל יש לפחות 4-5 קבוצות טובות יותר מאשדוד.

ואם כבר עובדות, אז כדאי לאנשי אשדוד לזכור ששני הניצחונות הושגו על קרית גת, קבוצה די חלשה בליגה, במשחק חצי- חצי בית ברמלה.

וניצחון שני, על הקבוצה האחרונה בליגה ששיחקה ב- 9 שחקנים במשחק ביתי.

בערבות הניצחון ביום שישי טיפסה מ.ס. אשדוד למקום הרביעי בטבלה עם 7 נקודות, כשבמחזור הבא תתארח הקבוצה בראשון לציון ביום שני (5.10) בראשל"צ (אצטדיון סופרלנד).

ועוד דבר: מישהו יכול בבקשה לבדוק איפה חן עזריאל? דיברו עליו כבורג חשוב בהתקפה של אשדוד, בינתיים הוא על תקן נפקד. 

צילום: אורי קריספין, אשדוד נט