נפתח בגילוי נאות: עו"ד שי האוזמן הוא חבר שלי, אנחנו לא יוצאים לבלות ביחד, אבל מערכת היחסים בינינו היא קצת יותר מאשר עיתונאי ומושא כתבה. מערכת היחסים הזאת החלה אי שם בערבות הליגה הלאומית לפני כחמש שנים, מאז זרמו לא מעט מים עכורים בלכיש. אחרי שסגרנו את החוב בואו נשחק משחק קטן: דמיינו לכם חברה במשק, שאחד מהעובדים שלה מביא את החברה להישגים לא מבוטלים בניגוד לתחזיות המוקדמות, בנוסף לזה הוא מצליח להביא לבוסים שלו בונוס של 100 אלף דולר. לכאורה, נראה בדרך לעובד המצטיין, אלא שבסיום אותה שנה, העובד הולך הביתה. הנימוק הרשמי: אין צורך בפונקציה. הנימוק הלא רשמי: הוא פשוט לא התייחס יפה לבוסים שלו. עכשיו נשאלת השאלה, מה יותר חשוב טובת החברה? או אולי האגו האישי. אני לא מבין גדול בניהול, לא ניהלתי מערכות גדולות, אבל ההיגיון האישי אומר משהו פשוט אם יש לי עובד שמביא את החברה שלי להישגים ואף מצליח ליצור עבורי בונוס לא קטן, אני משאיר אותו גם אם ההתנהגות שלו לא מקובלת עליי, כי הוא פשוט תרנגולת שמטילה ביצי
זהב, אני אנסה לדבר איתו ולשפר את דרכי העבודה בינינו, אבל אם לא אבלע את הגלולה,
העיקר שהחברה תרוויח ותעבוד יפה, לא מדובר בתנועת נוער, או כל דבר, בחור נחמד זה
אחלה, אבל זה מקצוע, אני לא חייב לבלות עם הבחור, אבל אם במבחן התוצאה הוא הצליח
ממש לא מזיז לי איך הוא מתנהג, אבל זה אני, מה לעשות, איש קטן.

שאלת הפונקציה

וכל ההקדמה הדי ארוכה הזאת מביאה אותי לנושא של שי האוזמן. בשבוע שעבר החליטו במכבי אשדוד לשנות את הרכב ההנהלה, אחרי בחירות דמוקרטיות שפסקו: יורם אסרף הוא היו"ר החדש. אז קודם כל שיהיה בהצלחה, כי הצלחה שלו היא הצלחה של מכבי אשדוד והצלחה שלנו, של העיר. אחת מההחלטות הראשונות שביצעה ההנהלה החדשה הייתה להיפרד מהמנהל המקצועי עו"ד שי האוזמן. הנימוק: אין צורך בפונקציה, כי אין את כמעט באף קבוצה בארץ. הבנתי, בואו נהיה כמו כל הגויים, אגב גם חנות מזכרות, אין כמעט באף קבוצה בארץ וזה אחת מההחלטות הראשונות שרוצים בקבוצה לעשות. בתור עיתונאי חשוב להביא את העובדות כמו שהם, אז בואו נראה מה עשה האוזמן רק בשנה האחרונה. תקציב הכולל של מכבי אשדוד בעונה
האחרונה היה קצת יותר מ- 5 מיליון ₪, קבוצות כמו גליל, ראשל"צ, אשקלון, חיפה וכדומה היו עם תקציב גבוה בהרבה מזה של אשדוד, אבל עדיין אשדוד הצליחה להגיע לפיינל פור בניגוד לכל תחזית מוקדמת. נכון, גם אני כתבתי בעבר ואני עדיין מחזיק בדעה כזאת גם היום, שבכל עונה אחרת, העונה האחרונה של אשדוד הייתה כישלון, לא היו יורדות, הקבוצה הציגה סיבוב ראשון רע מאד ומבחינה מקצועית למעט החודשיים האחרונים של העונה, קשה לומר שמדובר בהצלחה, אלא שמבחן השורה התחתונה הוא שקובע, אשדוד הגיעה לפיינל פור, סיימה כסגנית אלופה, והשאירה בצד קבוצות עם תקציבים גדולים הרבה יותר. דאנקן, קארטר, טיוס ובארדלי נהפכו לזרים הכי נחשבים בליגה, אחרי אלה של מכבי ת"א. דאנקן כבר סגר בירושלים, יש שמועות שגם קארטר, טיוס סידר לעצמו ולאשדוד חוזה מצוין באיטליה ובארדלי היה סחורה מבוקשת במהלך העונה. את זה כמובן עשה אותו "עובד" שאת הפונקציה שלו לא צריכים.

הלוואי ואני טועה

הלאה, העובדה שיש לאשדוד ארבעה שחקנים חתומים בתוך כל הקיץ המבולגן הזה היא בעיקר בגלל שאותו "עובד" החתים את אותם ארבעה ישראלים, שבשוק המקומי והמצב הנוכחי בגזרת השחקן הישראלי, מהווים סוג של "מכרה זהב". העזיבה של טיוס הכניסה לאשדוד עוד כ- 80 אלף דולר בזכות סעיף בחוזה ומימוש האופציה, גם המעבר של דאנקן לירושלים יכניס לאשדוד כסף, אם קארטר יעבור גם הוא לירושלים אז הסכום יגדל. אפשר לומר שהמנהל המקצועי דאג
"לנדוניה" של 100 אלף דולר לאותה הנהלה שלא רצתה אותו, יש כאלה שקוראים לזה "מנצח של זהב" רק שבדרך כלל זה הפוך. אם לא צריכים את הפונקציה ומעדיפים לעשות את העבודה לבד, קדימה, עופר ברקוביץ' כבר בנה קבוצות לבד בעבר, ליאור רוזן סופר מוכשר, אבל לפני שמחליטים כאלה החלטות, תזכרו שלבנות קבוצה ולהחתים שחקנים, זה לא כזה סקסי כמו שחלק אולי חושבים, צריך להפוך את היום לילה ואת הלילה ליום, בגלל הפרשי השעות בארה"ב, צריך לראות לא מעט דיסקים ובעיקר לריב עם סוכנים ולנסח חוזים, אבל מכיוון שהפונקציה לא חשובה, ברור שאפשר לעשות את זה. הטענה: איך שאר הקבוצות מסתדרות, היא טענה שלא מחזיקה מים, כי במקום להיות שונה ולהמשיך בדרך שהביאה את אשדוד בתוך שנתיים לפסגת הכדורסל בארץ, לקחו ראשי הקבוצה את הפרויקט הזה ואמרו כך זה נראה: בואו נשים את האגו לפני הקבוצה. הלוואי ואני טועה, אבל כך זה נראה. ותאמינו לי, אני בכיף אכתוב טור אחר ושונה לגמרי אם המציאות תהיה שונה. אבל כמה מאותם אוהדים שכל כך רצו את האוזמן בחוץ, מוכנים לשים את היד על הלב ולומר שבלעדיו יהיה יותר טוב? אני משוכנע שלא הרבה.