בדרך כלל לקראת סדרת משחקים נוהגים לומר שהמשחק הראשון הוא הכי חשוב, ואז השני, ואז השלישי וכך הלאה. האמונה טוענת שהקבוצה שמנצחת את משחק מספר 3 לוקחת את הסדרה, אבל תשאלו את מכבי ת"א ודיויד בלאט אם זה נכון. בכל מקרה, הערב תגיע אשדוד למשחק חושב מאד בבית שלה מול הקהל שלה, מול רמלה במצב של 1-1, גם אשדוד ודגן יודעים שהפסד והמשחק הרביעי ברמלה יהיה קשה מאד. קשה, אבל לא בלתי אפשרי. בינתיים באשדוד יתמקדו במשחק הערב, שקודם כל יצטרכו לקבל תרומה יותר טובה מתמרה יאנג וכן משחק התקפה הרבה יותר טוב, כי אחרת יהיה לאשדוד קשה לנצח שהיא כבר לא מצליחה שני משחקים לעבור את 60 הנקודות וזה לא משנה איך ההגנה שלה עוצרת את רמלה, הגנה זה חשוב מאד, אבל בכדי לנצח צריך לקלוע.

במוצאי חג העצמאות תנסה אשדוד להביא שוב 1000 אוהדים לאולם הקריה ובעיקר להראות שהיא עדיין כאן בכדי לזכות בצלחת הנכספת. הניצחון של רמלה ביום שני במשחק מספר 2, הביא משהו פסיכולוגי לרמלה שניצחה העונה לראשונה את אשדוד ובעיקר הוכיחה שהיא לא נופלת מאשדוד. רמלה הייתה טובה מאשדוד לאורך רוב המשחק ועכשיו ינסו באשדוד לראות איך חוזרים למקורות, שזה אומר, הגנה והוצאה לפועל של הגארדיות. נכון למשחק השני, הגארדיות של רמלה ניצחו את אלה של אשדוד, שרק קולודני מגיעה, יאנג הייתה מצוינת במשחק אחד, אבל נעלמה במשחק מספר 2, מצד שני, שילדס לא הגיעה לסדרה בינתיים ואם עדן ענבר יקבל שוב תרומה טובה מרייט ובירד המצוינות לאשדוד יהיה קשה מאד לנצח הערב.

מבחינתה של רמלה היא הכניסה כמה חידושים במשחק שלה, הראשון היה משחק שיא של אליינה בירד בשני צידי המגרש, שגם תרם רבות למשחק נוראי של תמרה יאנג, וכמובן השינוי בהגנה של רמלה שעברה מאזורית די תמידית לאישית אגרסיבית מאד. מספר דברים גם נשארו כפי שהיו במשחק 1, למשל שאשדוד מאד מתקשה לעשות סלים במשחק העומד ובמיוחד במחצית השנייה. למשל שבריטני דנסון לא מצליחה לקבל כדורים בצבע בכלל. למשל, שליקו ווילינגהאם ממשיכה להיות מאד שקטה יחסית ליכולת שהתרגלנו לראות ממנה. אולי במשחק 3 אשלי שילדס תגיע לסדרה, כי היא בהחלט יכולה להיות כלי מאד חשוב שיסייע לאשדוד לחצות את 60 הנקודות במשחק. שילדס אמנם קלעה 13 נקודות במשחק 2, אבל הנוכחות שלה לא הורגשה מספיק בהיבט של ייצור מתפרצות לאשדוד, אם מחטיפות ואם מריבאונדים. שילדס עובדת קשה מאד בהגנה בסדרה הזו מול רייט, בירד וסלווין, מה שאולי עולה לאשדוד בתרומה שלה בצד השני של המגרש.

רמלה מצידה צריכה להמשיך להתרכז בהגנה המסודרת, ולשמור על הכדור כדי שאשדוד לא תוכל להימנע ממפגש עם ההגנה הזו. הגנה עקבית ולא מתפשרת אפיינה את רמלה גם בריצה לאליפות בשנה שעברה, ובינתיים בשלושת משחקי הפלייאוף האחרונים, רמלה החזיקה את יריבתה על בין 58 ל- 60 נקודות. בהתקפה רמלה פחות צפויה ולא באמת ברור מי חוץ מטנישה רייט תבלוט בערב נתון, אבל רמלה צריכה לא לתת לזה להטריד אותה כי כפי שאומרת הקלישאה, הגנה זוכה באליפויות. בשני המשחקים בגמר עד כה, אשדוד דייקה ב39% בלבד מטווח של שתי נקודות. על האחוז מהשלוש עדיף שלא נדבר, אבל אין ספק שאשדוד חייבת לקצץ משמעותית את 18.5 השלשות למשחק שהיא לקחה בשני המשחקים הראשונים. סביר להניח שאם אשדוד רוצה לנצח הערב, היא תצטרך למצוא דרכים יעילות יותר להתמודד במשחק המסודר, וזה חייב להתחיל עם כדורים לפירסון ודנסון בהיי פוסט. או אולי, מי יודע, איזה שפן של עדני שיעשה את העבודה. בינתיים השפן של דגן עם אלוהים עובד חלקית.


דגו: "אני מקווה שאנשים יגמרו את המנגל מוקדם ויגיעו לעודד"

מאמן מכבי בנות אשדוד, מודע לחשיבות של המשחק הערב אך יחד עם זאת הוא נותן אמנם הרבה כבוד לרמלה, אך מאמין מאד ביכולת של הקבוצה במידה והשחקניות שלו ישחקו את המשחק הרגיל שלהן: "נצטרך פשוט להגיע, יש לי הרגשה שלמשחק השני הגענו בשאננות קלה, השחקניות שכחו שהן משחקות מול אלופת המדינה. לא יתנו לנו שום דבר, הכול נצטרך לקחת ועדיין זה חוסר ריכוז שלנו יותר מאשר שרמלה היו מצוינות. הן לא היו מצוינות. לא היינו מרוכזות בהגנה אני מקווה שנחזור לעצמנו".

על הקהל שיגיע הערב אמר: "זה משחק מפתח לשתי הקבוצות. אני מקווה שנראה שאנחנו לא הולכים הביתה. אם יבוא קהל? זה מעל היכולות שלי לחזות. עושים פה מאמצים גדולים מאוד. יהיו בפארקים רמקולים. אני מאוד מקווה שאנשים יפסיקו ממנהג המנגל מוקדם יותר ויגיעו לכאן שבעים כדי לעודד".