29.03.18 / 09:18
אריאל טרבלסי סגר עלייה שנייה בשלוש שנים. אחרי שעלה יחד עם עירוני אשדוד מליגה ג' לליגה ב' כמלך שערי הליגה, הוא ממשיך לעלייה שנייה, הפעם במדי האדומים מליגה ב' לליגה א' כשלזכותו 28 שערי ליגה (לפני הדרבי) וכמלך השערים של כל ליגות ב'.
בראיון חג מיוחד הוא מדבר על העונה שעברה ("חדר הלבשה הכי בריא וכיף שהייתי בו"), על החיבור עם דוד רביבו "אישיות במגרש ומחוצה לה"), האיש החשוב בעלייה ("במילה אחת: פיני, בשתי מילים: פיני עייש"), השנה האישית המיוחדת שלו ("הכל מתגמד שנולד לך ילד") וכמובן המעבר המתוקשר מעירוני אשדוד ("רציתי להישאר, אבל שרון חשב אחרת ופגע בי מאד"). וגם מי אחראית על היכולת במגרש...
המלך אריאל כפי שטרם קראתם
אריאל טרבלסי עסוק מאד בימים האחרונים ובכלל בשנה האחרונה, לצד האימונים, העבודה בחברת החשמל, נוספה לפני כמה חודשים מתנה חדשה למשפחת טרבלסי, ילד חדש שלוקח מאריאל לא מעט זמן וטיפול.
"אין ספק שזו הייתה שנה מיוחדת עבורי. בפן המשפחתי נולד לנו ילד (לו ולאסנת אשתו), קנינו דירה, והיו הרבה שינויים טובים וחיובים.
איזה אבא אתה? עוזר בבית?
"משתדל, מנסה לעזור עם הילד ובכלל, אבל עם העבודה, האימונים אין לי יותר מידי זמן, אסנת עושה הכל, אני משתדל ללמוד ולא להפריע בעיקר".
כמובן שגם על המגרש, עלינו ליגה, השלמנו משימה מיוחדת וחשובה וגם לי ברמה האישית הייתה לי עונה טובה, אפילו טובה מאד".
שאריאל אומר עונה טובה מאד, כדאי לפרוט את זה למספרים, 28 שערים ועוד 11 בישולים והרגל עוד נטויה, שני מחזורים לסיום העונה, טרבלסי עוד מקווה לרשום עוד כמה הבקעות ובישולים.
הרגשת שקצת סתמת פיות?
"לא כל כך נכנס לזה. אני לא חושב שהייתי צריך להוכיח משהו, הרי הגעתי אחרי שנתיים טובות בעירוני וגם בקיץ אחרי שהבנתי שאני לא אמשיך בעירוני ראיתי את ההצעות, אז מבחינתי גם אם הייתה ביקורת, אני חושב שהמספרים שלי מדברים בעד עצמם".
קח אותנו למהלך העונה, מתי הרגשת שעליתם ליגה?
"הייתה לנו סדרה של שבעה משחקים מול מקומות 2-7 אחרי הדרבי וידעתי שחשוב איך נעבור אותם. ברגע שלא הפסדנו וכמעט לא איבדנו נקודות ידעתי שאף קבוצה לא תעצור אותנו. אבל אם להיות יותר ספציפי, אני חושב שהמשחק בשדרות, במגרש האיום ונורא שלהם, אחרי שפיגרנו 1-0, השוותי ואז צ'קול כבש שער ניצחון בדקה ה-88 אחרי שדוד רק חזר מגולסטאר ובישל לו, שם ידעתי שזה שלנו".
איך זה באמת לשחק עם דוד רביבו? בתור חלוץ נראה לי כיף לא?
"אתה לא מבין אפילו כמה. דוד זה שחקן מעולם אחר בליגות האלה, היינו צוחקים שלצד המבקיעים והבישולים צריך לרשום קבוע לדוד בישול כי זה בא על אוטומט.
לי כחלוץ זו הייתה חוויה, התחברנו די מהר מהאימון הראשון, אבל לאחר מכן הייתה בינינו הבנה עיוורת וראו את זה על המגרש".
לא הרגשתם ממנו גינוני כוכבות?
"מדוד? בחיים לא. עזוב את הצד המקצועי שקטונתי מלהחמיא לו, הוא מצחיק, מספר בדיחות והכי גבר בחדר ההלבשה, חוויה".
איך באמת נראה חדר הלבשה של קבוצה שרוצה לעלות ויש שם שחקנים שלפחות במושגים של ליגה ב' עם אגו, כולם רוצים לשחק, לא היו קליקות במהלך העונה?
"הכוח שלנו היה בחדר ההלבשה שלנו, וזו לא קלישאה, כי באמת להכניס חבורה של שחקנים כמו יאיר אזולאי, יוסי שקל, רחמים צ'קול וכמובן דוד רביבו שעשו משהו בקריירה שלהם, אפילו אנחנו השחקנים שהגיעו מעירוני אחרי עליית ליגה, יש כאן אגו, אבל ידענו לנטרל את זה בצורה טובה למען הקבוצה, המטרה של הצלחת הקבוצה ועליית ליגה הייתה מעל הכל".
ובכל זאת, איך עושים את זה? פתאום שחקנים לא משחקים, שחקן יוצא מההרכב, מוחלף, לאורך עונה ארוכה לא פשוט לנהל חבורה כזאת של אנשים.
"במילה אחת: המאמן, בשתי מילים: פיני עייש. מה שהוא עשה העונה מבחינת ניהול חדר ההלבשה, ניהול האנשים זה יוצא דופן, העלייה הזאת רשומה בראש ובראשונה על שמו, אנחנו אמנם שיחקנו על המגרש, אבל פיני היה על המשמר לאורך העונה, עם תוכנית מסודרת ומוכנה לכל תרחיש, היכולת שלו להכיל אותנו, לקבל אותנו ולדבר עם כולם בגובה העיניים עשו את שלהם".
אתה יכול לתת דוגמא למהלך שהוא עשה?
"זה לא דבר אחד, הוא מדבר עם כל השחקנים בגובה העיניים, גם אם אתה שחקן הרכב או שחקן קצה ספסל, כולם קיבלו יחס שווה, תשומת לב ואותם דרישות, אין ויתורים ואין הנחות.
תמיד הוא אמר שמבחינתו השחקן בקצה הספסל יכול להיות הכי משמעותי, כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי נצטרך אותו ודבר נוסף, היה חשוב לו שכולם התאמנו בצורה רצינית וחזקה בכדי ליצור תחרות".
לך באופן אישי ההיכרות עם פיני עשתה רק טוב?
"בוודאי. פיני הכיר אותי עוד קודם גם בעירוני וידע מה אני יכול לתת לו, חשוב לו מאד הביטחון של השחקן, גם שלא הלך לי הוא האמין בי, גם בעירוני אני זוכר שבעונה הראשונה הוא העניק לי ביטחון גם כאשר לא הבקעתי כל כך, אני יודע מה הוא רוצה ומצפה ממני והוא יודע מה הוא יכול לקבל ממני".
אחד מהדברים שלדעתי העניקו לכם את העלייה מבחינה מקצועית זה השטף ההתקפי והעובדה שבזכות הכושר הגופני העדיף שלכם הייתם מפרקים קבוצות בחצי השני. זה מהלך מתוכנן?
"מדויק. ככה בדיוק פיני בנה את הקבוצה ואת העונה, כושר גופני ומשחק התקפי, ראינו כמעט בכל המשחקים העונה, שבמחצית השנייה אנחנו רצים והקבוצות האחרות פשוט קורסות, אפילו בדרבי, עירוני במחצית השנייה בקושי עברה את החצי ואנחנו לא יצאנו מהרחבה שלהם, זה היה מתוכנן ובא לידי ביטוי בצורת המשחק".
צהוב שבור
ואחרי שנגענו בצד האדום, הגענו לחלק המעניין יותר בראיון של המעבר המתוקשר בקיץ מצהוב לאדום. או לפחות החלק הרגשי יותר בראיון.
טרבלסי שחקן עירוני וסמל בשנתיים האחרונות, כולל קפטן בשנה האחרונה, רצה להישאר צהוב, אך לדבריו אדם אחד במערכת לא רצה אותו.
לראשונה הוא מספר את השתלשלות המקרה שבו עבר מצהוב לאדום בקיץ.
"האמת? שלא סיפרתי את הסיפור המלא לאיש עד היום והגיע הזמן", אומר אריאל. כדאי שתשבו כי זה ארוך ומרתק.
"סיימנו את העונה, היינו קרובים לעלות ליגה אחרי המשחק מול אור יהודה, ידעתי מבחינתי שאני ממשיך בעירוני לא חשבתי אחרת, לא רציתי אחרת".
"הגעתי לפגישה ראשונה עם ראשי עירוני וחשבתי שאחרי עונה טובה בתור קפטן מגיע לי שדרוג, הופתעתי מאד כאשר לא רק שלא קיבלתי שדרוג אפילו ביקשו ממני לקצץ, לא הבנתי למה, הרי עשינו עונה טובה, באופן אישי הייתה לי עונה טובה, אז לא ברור למה אני צריך להוריד".
שאלת?
"ברור".
ומה אמרו לך?
"שרוצים לבנות קבוצה קצת שונה, מאוזנת יותר ולדעתם אין הצדקה לשלם כסף רב לשחקנים".
מה אתה עושה בנקודה הזה?
"שמע, אני לא ילד, אני כבר אבא וצריך לחשוב על המשפחה שלי, לא יכול להיות שאני אעזוב את המשפחה בכדי להגיע לאימון בלילה, אחזור מאוחר ולא יתגמלו על זה, מה עוד שזה אחרי עונה טובה אישית וקבוצתית".
"אבא שלי שהיה איתי בפגישה, אמר לי בוא נחכה, ניתן להם קצת זמן, נדבר ונראה מה יהיה בעתיד. כל הזמן הזה שרון (המאמן) מדבר איתי ומבקש ממני לשמור על פאסון, אמר לי שהוא רוצה אותי ושהכל יהיה בסדר".
שרון אמר לך שהוא רוצה אותך ובונה עלייך בעירוני?
"באותה נקודת זמן, חד משמעית כן".
כאן אריאל מבקש להבהיר, "בפגישה הראשונה שדיברנו על השכר, אני מודה שביקשתי שכר גבוה בכדי לסגור על פחות, חשבתי נסתדר אני אבקש סכום, או יגידו סכום אחר וניפגש באמצע, לרגע לא חשבתי שיבקשו ממני להוריד בשכר, נפגעתי, גם קצת כעסתי אבל בלב עדיין אמרתי שאני רוצה להישאר בעירוני.
כל הזמן הזה אגב היו לי הצעות מקבוצות אחרות ולא רציתי לשמוע, אמרתי גם לאבא שלי שאני רוצה רק עירוני".
בנקודת הזמן הזו, הגיעה פריצת דרך מבחינת השכר, אריאל קיבל שיחה מגורמים שקשורים לעירוני בשיתוף עם שי אבו ("היחיד בהנהלה שאני מעריך ומדבר איתו") שאמרו לו שאת השכר שלו בעירוני הם יממנו ללא קשר לתקציב.
אני מניח ששמחת, נפתרה הבעיה.
"לגמרי. אמרתי לאבא שלי שלמרות שהיו לי הצעות ביותר כסף, בוא נחתום בעירוני זה מה שרציתי. התחברתי לקהל, לקבוצה, למעמד".
אז מה קרה שבסוף אתה לא שם?
"אחרי שאמרו לי שאין בעיה עם השכר, התחלתי לשמוע דיבורים על זה ששרון לא רוצה אותי, שראיתי שגם הנושא לא מתקדם ולא מדברים איתי, הרמתי טלפון לשרון ושאלתי אותו מה קורה".
כאן קיבל טרבלסי את התשובה שבסופו של דבר הפכה אותו מצהוב לאדום, "שרון אמר לי שלאור ההתנהגות שלו והתנהלות שלי בתקופה האחרונה הוא כבר פנה לשלושה חלוצים אחרים ורק אם הם לא יבואו הוא יפנה אליי שוב. נפגעתי מאד וכעסתי, לא האמנתי שזה מה שאני שומע ממנו".
ענית לו?
"אמרתי לו שגם עם ברק יצחקי יגיע לעירוני אני לפניו בעירוני, תרמתי רבות לקבוצה ולמועדון ולהגיד לי דבר כזה זה פשוט ריסק אותי, רמס אותי לגמרי, הוא פגע בי מאד. אותו שרון שהחמיא לי כל כך, העניק לי את סרט הקפטן במהלך העונה, ככה אתה אומר לי".
בעירוני אגב טענו שזה נכון ובאמת שרון לא רצה אותך מקצועית והם לא מתערבים בהחלטות מקצועיות של המאמן.
"זו זכותם ולי אין בעיה עם זה, בסופו של דבר אם הם או הוא צדקו או טעו כולם יכולים לשפוט לבד. חשוב רק שיבינו שגם אחרי אותה שיחה היו לי הצעות עם הרבה כסף מצד לא מעט קבוצות בליגות גבוהות יותר ונמוכות יותר, זה הראה לי שיש אליי ההערכה, חבל רק שלא בבית שלי".
הדלת הצהובה נסגרה?
"לא יודע ולא חושב על זה, אני מטבעי לא בחור של מלחמות, טוב לי באדומים אני רוצה להמשיך שם, אין סיבה שלא, קיבלו אותי נהדר ואני גם מזכיר שיש לנו עוד מטרות קבוצתיות ואישיות העונה".
מה הדרבי?
"ברור. זה חשוב לנו, לקהל, למועדון, מה עוד שאנחנו רוצים לקבוע שיא ולסיים עונה ללא הפסד בליגה, לא חושב שזה קרה מתישהו. וכמובן שאני רוצה לסיים כמלך שערים, אחרי שהבטחנו את העלייה שזו המטרה החשובה, אז מותר לי גם לחשוב קצת על העניין האישי".
מאחל הצלחה לעירוני בפלייאוף או רוצה שהם יפלו?
"לא מתעסק בזה. זה מיותר, לא מעניין אותי בכלל מה יקרה איתם".
האישה שאיתו:
בפוסט שהעלתה האישה אוסנת, מיד שהפועל הבטיחה את עלייתה לליגה א', היא כותבתכך:
"ליום ולרגע הזה חיכיתי!
ידעתי והאמנתי בכל ליבי שאיפה שתלך תצליח, כל מה שתיגע בו יהפוך לזהב.. וצדקתי!
חיים שלי אין מאושרת ממני שאתה חלק נכבד מרגע היסטורי של הפועל אשדוד:)
ראו בחיוך שלך היום כל גול, כל בישול, כל דקה שלך מזיע על המגרש ונותן את הלב והנשמה כמו שרק אתה יודע!
והיום קיבלת מקסימום של תמורה, מלך השערים שלי כרגע.
מי שהאמין בך הרוויח, ומי שלא אוכל את הכובע!
בעלי היקר מאחלת לך להמשיך לכבוש יעדים ולגעת בכוכבים.
אתה המלך שלי , ותזכור תמיד...איפה שתלך המזל איתך!
אוהבת ולצידך תמיד".
טרבלסי מבקש להחמיא לאישה שאיתו, "דיברנו קודם על השנה שעברתי, אז אוסנת הייתה אולי השחקן הכי חשוב בשנה הזאת, גם ברמה האישית ובכלל, שיחות, חיזוקים, מוטיבציה אפילו הערות על כדורגל, תבעט בימין, תבעט בשמאל. אין עליה".
על העתיד:
טרבלסי כאמור בן 29, גר באשדוד, עובד בחברת חשמל והכדורגל משמש אצלו כמקור פרנסה נוסף. בגילו שהוא כבר נשוי עם ילד וחושב על העתיד החלום להגיע לליגת העל כנראה כבר לא יקרה.
הצעה מליגת העל ואתה עוזב את חברת חשמל וחותם?
"פונה לאסנת, הסוכנת האישית ושואל אותה את השאלה, "היא אמרה שכן, ברור. רגע, לכמה שנים החוזה? הוא שואל..
לא יודע, חוזה לעונה בליגת העל, הולך עם החלום או לא?
"הולך, בטח שהולך, בעצם מה שאוסנת תגיד והיא אמרה כן".
ומה עכשיו? מה התוכניות להמשך?
"נסיים את העונה, ונצא לחופש, ננוח קצת, אנחנו צריכים את זה".
העונה הבאה?
"לא יודע, נתקדם ונראה, אשמח לשחק בליגה א' עם האדומים".
דיברו איתך?
"לא דיברו עוד עם אף אחד, רק עלינו ליגה, יהיה זמן, אני לא מודאג".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
