ניר ביטון השגריר האשדודי בסקוטלנד, ובוודאי השגריר הבכיר של העיר בתחום הספורט, התראיין היום (רביעי) למגזין הרשמי של המועדון ונשמע מבסוט מהחיים בסקוטלנד.

ביטון דיבר בראיון על החיים בסקוטלנד, על התפקיד החדש, האהבה לסלטיק ועל חיי המשפחה שלו וההפיכתו לאב. 

התחושות בתקופה האחרונה: "זה טוב לשחק ולהיות על כר הדשא, אבל גם כשלא שיחקתי בטחתי ביכולות שלי. לא משנה אם אני משחק כבלם או כקשר אחורי אני מנסה לתת את המיטב למרות שיש תמיד פרשנים שמנסים לדכא אותך, אבל כמקצוען אתה חייב להתעלם מהם. לכן בכל משחק אני מנסה לעשות את המיטב ולהראות למנג'ר שאני ראוי לתפקיד שלי".

העומס הצפוי בנובמבר: "פיטרו את מאמן הנבחרת שלנו ולכן לא היו לנו משחקי ידידות. זה דווקא בא לי בזמן ויכולתי לנוח קצת אחרי עונה כל כך מעייפת. ביליתי כמה ימים בלונדון במנוחה וקניות. זה היה מצוין לחדש את הבטריות".

התפקוד כבלם: "כשאתה משחק בעמדה הזאת אתה צריך להכיר את היכולות של היריבים שלך. בכל משחק בו אני משחק אני מנסה ללמוד עוד את התפקיד על ידי שיחות ושאלות עם אלה שמשחקים איתי בהגנה.

המטרה שלי לשחק בכל משחק ולתת את המקסימום. זה עניין אישי שלי. כל עוד אנחנו מנצחים זה הכי חשוב ולא מתי אני משחק.

להיות חלק מהמועדון, מהקבוצה הנוכחית וההיסטוריה זה משהו שאקח לילדים ולנכדים שלי. בלי קשר להיסטוריה שעשינו הרגשתי גאה לשחק בסלטיק, אבל עכשיו זה עוד יותר חזק אפילו. כשאתה ילד אלה הדברים שאתה חולם עליהם".

שיא הניצחונות: "אף פעם לא חשבנו שהשיא הוא המטרה, אלא שאנחנו צריכים לשחק טוב בכל משחק. ניסינו להגיע לרמה הכי גבוהה האפשרית, וגם להישאר בה".

הרמה בליגה הסקוטית: "יש מגרשים כמו של קילמרנוק, רוס קאונטי, המילטון ואינברנס שממש קשה לשחק שם וגם לקבוצות אחרות באירופה לא היה קל.

אולי זו לא הליגה הכי סקסית בעולם, אבל היא קשה וכל קבוצה בסקוטלנד רוצה לנצח אותנו. הגדולה שלנו היא שאנחנו תומכים אחד בשני. גם אם מישהו לא משחק הוא עדיין תומך".

חיי המשפחה: "משפחה זה הדבר הכי חשוב שיש לכדורגלן. לא משנה איך אתה משחק או אם אתה משחק אתה יודע שתחזור לבית ויש לך משפחה שתשכיח ממך את הבעיות.

אתה פחות חושב על עצמך. אתה חושב על אמה (בתו של השחקן). אתה יישן פחות ומחליף חיתולים. היא רוב הזמן עם אמא שלה, אבל כשהיא איתי היא הילדה של אבא".