16.08.17 / 11:46
נחמד להשתעשע במחשבה מה היה קורה אילו... אז הרכבנו את נבחרת החלומות של מ.ס אשדוד משבע השנים האחרונות. הרוב שחקני בית או שחקנים ששיחקו כאן כמה שנים והפכו למעין שחקני בית. אין הגבלת תקציב, יש הגבלת זרים. פנטזיה. הקבוצה שתראו מיד יכולה הייתה בהחלט להתמודד על תארים בכדורגל הישראלי
תחשבו לרגע מה היה קורה אם במ.ס אשדוד היו משחקים בהרכב אחד, מיכאל אוחנה, אור אינברום, גדי קינדה, ניב זריהן וניר ביטון. חגיגה.
אין ספק שאשדוד יצאה לא מעט שחקנים מוכשרים בשנים האחרונות הן לכדורגל הישראלי והן לאירופה. נחמד ערב פתיחת העונה להשתעשע במחשבה מה היה קורה אילו כל השחקנים הללו היו מתאחדים לקבוצה אחת, קבוצה שכנראה הייתה מתמודדת בצמרת הגבוהה של הכדורגל הישראלי.
אפשר רק לדמיין.
החוקים: לקחנו שחקנים משבע השנים האחרונות, שחקני בית בעיקר, שעברו בנוער או שנקנו בגיל צעיר במיוחד, או שחקני רכש שהגיעו ונשארו כמה שנים טובות בעיר. השחקנים צריכים להיות פעילים גם היום. מתחילים.
שוער: אופיר מרציאנו
אמנם יואב ג'רפי סיים עונה נהדרת ועשוי אולי להיכנס לקטגוריה הזאת בעתיד. אבל מרציאנו נגע בכמה פסגות, נבחרת ישראל, אירופה. אמנם יש לו כתם כמו לרבים עם ירידת ליגה, אבל בעונה שעברה הוא חזרה לפסגה עם עליית ליגה במדי היברניאן ומתחיל עונה בליגה הראשונה בסקוטלנד.
הגנה:
מתן אוחיון- שם שכבר ספק אם זוכרים באשדוד, אבל ללא ספק מתן אוחיון יכול לתרום היום לאשדוד. בתפקיד שלו לא יצאו יותר מידי שחקנים החוצה ואוחיון שגם שיחק בנוער ונחשב כסוג של שחקן בית (משפחתו גרה בגן יבנה) בהחלט יכול לעזור.חכם מאד, מהיר, אופי נוח.
אלחמיד- אולי הבלם של הכדור הישראלי בתקופה הקרובה. עד לפני יומיים הוא עוד היה שחקנה של מ.ס אשדוד. אלחמיד מביא את כל התכונות של הבלם המודרני.
מהירות, פיזיות והרבה טכניקה. העובדה שהפועל ב"ש קנתה אותו מראה בדיוק את ההתקדמות שעשה השחקן בשנים האחרונות בעיקר בעמדת הבלם.
שינוי העמדה שלו מקשר ומגן לבלם, ככל הנראה הפכו לו את הקריירה.
עופר ורטה- ללא קבוצה כרגע. לא בטוח שהוא הטביע חותם רב באשדוד, אבל באין שחקנים מצטיינים אחרים, ורטה בפנים. העובדה שבכלל לאורך השנים אשדוד מיעטה להוציא שחקני הגנה ברמה גבוהה ממש, נמצא קצת בעוכריה במיזם הזה.
אפא אמברוז- לא בדיוק שחקן הגנה, את הפריצה הגדולה שלו הוא עשה דווקא כקשר אחורי, אבל אמברוז הביא למגרש מהירות מסחררת, טכניקה ופיזיות.
רק תחשבו כמה באשדוד מתלוננים בשנים האחרונות על היעדר המהירות בהגנה, תחשבו איזו מהירות הייתה בהגנה של אשדוד שבהרכב אחד משחקים, אלחמיד, אמברוז, אוחיון וורטה.
קישור:
כאן היה תענוג צרוף לבחור את השחקנים, המיעוט של שחקני ההגנה איפשר יותר משחק בהתקפה ובקישור ואולי טוב שכך. היינו צריכים להתלבט את מי להשאיר בחוץ.
ניר ביטון- הלגיונר מספר אחד של מ.ס אשדוד בשנים האחרונות. שחקן נבחרת ישראל, באנקר בהרכב של סלטיק עד לפני עונה.
ביטון הוא שובר שיויון בטח בליגה שלנו. תהיו בטוחים שכל קבוצה ישראלית תרצה שחקן כמו ביטון אצלה. אפשר רק לדמיין כמה הוא יכול היה לעזור ולשנות את מ.ס אשדוד בכושרו הנוכחי. פנטזיה.
מיכאל אוחנה- כנראה שגם בעתיד, נדבר על מיכאל אוחנה כמו שאנחנו מדברים היום על ניר ביטון. מוכשר מאד, עם דריבל מדהים, בעיטה אדירה וכוח פיזי מרשים. תחשבו מה היה קורה אילו אוחנה היה משחק היום בקישור של אשדוד.
גדי קינדה- עוד פרח טייס מתוצרת מ.ס אשדוד. קינדה הוא היחיד מבין השחקנים המוזכרים כאן שעדיין משחק במ.ס אשדוד.
קינדה מביא למשחק שלו המון קשיחות, פיזיות ועוצמה. שילוב שלו עם ביטון בקישור האחורי. חוויה.
אור אינברום- הקשר/חלוץ שעבר לגנט הבלגית בהחלט מהווה כישרון שיכול להתפוצץ. בליגה הלאומית ראינו הרבה מהכישרון הזה. בליגת העל היה לו כבר יותר קשה, אבל ראינו את הכישרון שלו והעובדה שהוא היה בין המבקיעים המובילים חרף העובדה שסבל מפציעות לאורך העונה מראות את היכולת שיש ליד שהגיע מקרית גת.
התקפה-
ניב זריהן- המעבר לב"ש לווה בלא מעט הרמות גבה, אבל זריהן הראה שיש לו מה שצריך בכדי להצליח גם ברמות הגבוהות בישראל. סובל אמנם מפציעות, אבל במעט ששיחק הראה יכולות.
מהיר, רגל שמאל טובה, חוצפה חיובית.
דימטאר מקרייב- הגולר האחרון במ.ס אשדוד. מאז פרישתו של שי הולצמן חיכו באשדוד לגולר חדש. מקרייב בשיאו היה חלוץ רחב אדיר, עם הזמן יכולתו ירדה, אבל ההילה שהשאיר סביבו תמיד ישארו באשדוד.
לא סתם כל פעם שלאשדוד יש בעיה בהתקפה היא מעלה את שמו של מקרייב, גם בעונה האחרונה, בה סיים כמלך השערים בקפריסין עם 14 שערים.
מקרייב ייזכר תמיד בזכות אותה חצי עונה שהשאירה את אשדוד בליגה, עם 11 כיבושים בחצי סיבוב שהיו שווים ליגת העל.