בראשון בערב (19:00) תפתח מ.ס אשדוד את הסיבוב השני במשחק חוץ לא פשוט מול בני יהודה, זה הזמן לקצת סיכומים של הסיבוב הראשון. המספרים, הבעיות (יש הרבה), המצטיין (באמת צריך לכתוב?) והמבט לקראת הסיבוב השני- רמז: הרבה תלוי בחזרתו של קינדה
סיבוב ראשון רע מאד עברה מ.ס אשדוד, אמנם מבחינת הנקודות זה עוד נראה סביר יחסית, אבל היכולת, אוי היכולת, חלשה, לא מרגשת.
אשדוד שהתחילה את העונה עם מילבסקי והמשיכה עם נעים השיגה 13 נק', כבשה 12, ספגה 23 שערים. ניצחה שלוש פעמיים (ב"ש, בני יהודה, ק"ש), סיימה ארבעה משחקים בתיקו והפסידה 6 משחקים.
עד כאן המספרים היבשים שכולים יכולים לקרוא, אלא שצריך לשים שהניצחונות למרבה האירוניה הושגו מול הקבוצות שמדורגות יחסית במקומות הגבוהים (בני יהודה- 2, ב"ש- 3-4, ק"ש- 5-7).
מול התחתית ומרכז הטבלה, הקבוצה של מילבסקי את נעים בדרך כלל או מפסידה או מסיימת בתיקו.
אז היכן הבעיות? איפה לא. באשדוד מדברים על התקפה שכמעט ולא מבקיעה, וזה נכון אבל שם המצב עוד יחסית בסדר עם כמעט שער למשחק (12 שערים ב- 13 משחקים), בהגנה הבעיה גדולה יותר עם כמעט 2 למשחק, יובל נעים יודע שהבאת בלם בינואר היא קריטית.
כדורגל משחקים 45 דקות
תופעה מעניינת שזיהינו מבדיקת התפלגות הכיבוש הוא שיש לא מעט קבוצות המספקות מספרים שונים לחלוטין בכל אחת מהמחציות, ממש כאילו מדובר בשתי קבוצות שונות. כך, הפרש השערים של מ.ס אשדוד במחצית הראשונה הוא 1+, ואילו בשנייה 12-, הפרש באמת יוצא דופן.
אולי כדאי ליובל נעים לבקש לשחק 45 דקות ואחרי זה לסגור את המשחק. אולי זה בעיה של כושר גופני, אולי משהו מנטאלי, חוסר בכישרון, או שכמו במקרה של אשדוד כנראה שכל התשובות נכונות.
מלכי השערים של אשדוד הם שני הביטונים דן ודודו ויוסיפ איבנצביץ' שפתח נהדר ומאז נדם, אולי נעים יצליח להוציא ממנו יותר. לגבי דודו ביטון זה רק מוכיח כמה אשדוד פיספסה אותו, יכול להיות שיותר דקות שלו על המגרש יהיו שווים יותר שערים לקבוצה.
עדיף נייח
נתון מפתיע שיחסית הביא לאשדוד כמה שערים ונקודות הם המצבים הניחיים, אולי זה שני הבלמים הגבוהים (ביטון, ברדע) אול ההגבות של דן ביטון, אבל אשדוד כבשה 42 אחוז משעריה (5) ממצבים ניחיים. מצד שני, אשדוד גם ספגה 7 שערים מ- 23 במצבים נייחים.
אם יש משהו שאשדוד נפלה בו העונה זו בחירת הזרים, קזנביץ', הבראן, איבנציבץ', ברוסיץ', אווסו, תורמים מעט מאד, אווסו וברוסיץ' עוד יחסית סבירים וגם איבנביציץ' תרם בהתחלה ומאז נעלם.
הבראן אולי מחזיק "בנתון המחמיא" של השחקן הכי מהיר בליגה, לא ממש נתון שעוזר לאשדוד להשיג נקודות.
המצטיין
מעולם לא היה קונזצוס יותר גדול מזה, יואב ג'רפי ובגדול. כנראה שללא השוער הכי טוב בליגה, אשדוד כבר הייתה יכולה להכין את העונה הבאה בלאומית.
אם לאשדוד יש 13 נק', ג'רפי חתום על 6 באופן אישי ועל הדרך אחראי על עוד כמה בעקיפין. בסיבוב כל כך רע נכון שקשה להתבלט, אבל ג'רפי גם ביחס לאשדוד וביחס לבינוניות של הליגה והחולשה של אשדוד, מפגין יכולת בהרבה מעל המוצע בליגה ובכלל ונראה נהדר.
נקווה בשביל אשדוד ונעים שהוא יישאר באותה יכולת גם בסיבוב השני, בתקווה שיגיעו איזה חיזוק להגנה, מה שבטוח שכדאי להנות ממנו בעונה הזאת, כי בקיץ הוא כנראה יעזוב.
מה הלאה?
כמו בשירו של מוקי, "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק", אז במקרה של אשדוד, כולם מדברים על ינואר, רק שוכחים שבינתיים צריך לקחת עוד כמה נקודות.
רעננה מנצחת, הפועל ת"א אמנם מקרעת, אבל חדרה לא מפסידה ובית"ר תהיה טובה יותר והיא גם עשירה מאשדוד וכנראה תצא מהמצב אליה נקלעה.
זה אומר שאשדוד חייבת להתחיל לדאוג, אפילו חדרה שהורידה הילוך, לא מפסידה וצריכה עוד כמה נקודות בכדי להישאר בליגה. בליגה חלשה כמו ליגת העל, אשדוד תצטרך לפגוע בשחקנים שתביא בינואר.
ערן לוי זו אופציה נהדרת, סמילניץ' ולינגאנה- לא בטוח. אולם דומה שהשחקן הכי חשוב של אשדוד, הוא דווקא זה שנמצא בקבוצה, קוראים לו גדי קינדה, כמו יואב ג'רפי גם אצלו מדובר כנראה בעונה אחרונה, גדי לא רוצה כתם של ירידת ליגה, ולכן אשדוד צריכה את קינדה קודם כל בריא ולאחר מכן, דינמי, משמעותי ובעיקר משפיע על המשחק של אשדוד.
עם קינדה ובלעדיו זה השינוי שיכול לעשות את ההבדל עבור אשדוד, קינדה יכול להיות ההבדל בין ליגת העל לליגה הלאומית.
צילום: אורי קריספין